הנתונים מראים: עליות יפות בהשקעות בהיי-טק הישראלי

למרות המלחמה המתמשכת בעזה והמלחמה הקצרה עם איראן, המצב של ההיי-טק הישראלי בסך הכול טוב, כשזה נוגע להשקעות בענף. המסקנה הזאת עולה משני דו"חות שפורסמו הבוקר (ב') – האחד של סטארט-אפ ניישן סנטרל והשני של לאומיטק ו-IVC, שם מדובר על נתונים ראשוניים.

הדו"ח של לאומיטק ו-IVC מתמקד ברבעון השני של השנה ואילו זה של סטארט-אפ ניישן סנטרל – במחצית הראשונה, אם כי יש בו גם מעט נתונים אודות הרבעון. יש לציין שעקב שיטות החישוב השונות של כל אחד מהדו"חות, הנתונים שונים, אבל שניהם מצביעים על מגמה של עלייה, לפחות לעומת הרבעון הראשון. כך, על פי הדו"ח של לאומיטק ו-IVC, סך הגיוסים של ההיי-טק הישראלי ברבעון השני עמד על 2.72 מיליארד דולר – גידול של 20% לעומת הרבעון הראשון, אולם קיטון של 10% בהשוואה לרבעון השני אשתקד. מספר הסבבים (הידועים) עמד על 50 – ירידה של 12% בהשוואה לרבעון הקודם. יש לציין שעורכי הדו"ח לא כללו בו את הגיוס שהשלימה במהלך הרבעון סייף סופראינטליג'נס – הסטארט-אפ החדש של ד"ר איליה סוצקבר, לאחר שעזב את OpenAI – בסכום של שני מיליארד דולר. הוא כן כולל את הגיוס שביצעה החודש סייארה, שעמד על 540 מיליון דולר, ואת זה של AI21 Labs, שגייסה 300 מיליון דולר.

מקור: Israeli Tech Review Q2/2025

עוד מציינים בדו"ח זה שבדומה לרבעונים האחרונים, הסבבים הגדולים אחראיים לכ-30% מסך הגיוסים ברבעון. התחומים הבולטים הם הסייבר וה-GenAI – הן במספר הסבבים והן בסכומים שגויסו. שני התחומים האלה משכו קרוב ל-85% מכלל ההון שהושקע בחברות ההיי-טק הישראליות ברבעון המדווח. כמו כן, חברות הדיפנס-טק ממשיכות למשוך, יותר ויותר, את תשומת הלב ואת הכסף של המשקיעים, וגם ברבעון זה נרשמה עלייה בגיוסים בתחום. מגמה בולטת שחוקרי IVC ולאומיטק מציינים היא ההתמקדות של קרנות ההשקעה בפורטפוליו החברות הקיימות שלהן, יותר מאשר השקעה בחברות חדשות.

לדברי גיא הולצמן, יו"ר IVC, "העובדה שכ-85% מההון שגויס ברבעון השני זרם לחברות בתחומי הסייבר וה-GenAI מצביעה על מיקוד גורף של ההיי-טק הישראלי בתחומים אלה. זו מגמה דומה למה שאנחנו רואים בשוק האמריקני, שם חברות הבינה המלאכותית מושכות עניין ומשאבים עצומים, וחברות הסייבר שומרות על מעמדן כחזית של חדשנות וצמיחה. הנתונים מדגישים את התלות ההולכת וגדלה של שוק ההון הטכנולוגי בתחומים אלה, על חשבון פיזור רחב יותר של ההשקעות".

נתוני סטארט-אפ ניישן סנטרל

לעומת לאומיטק ו-IVC, לפי נתוני סטארט-אפ ניישן סנטרל – שם כן כוללים את הגיוס של סייף סופראינטליג'נס, ברבעון השני נרשמה עלייה משמעותית בסכום הגיוסים – מ-3.3 מיליארד דולר ברבעון הראשון לשישה מיליארד, אך גם ירידה במספר הסבבים – מ-214 ל-151. עד כה דווחו בחודש יוני 31 סבבים בהיקף של 1.3 מיליארד דולר – כשליש מהם אחרי ה-13 ביוני, שהוא תאריך פתיחת המלחמה עם איראן.

כאמור, הדו"ח הזה מתמקד במחצית הראשונה של 2025, ועולה ממנו כי היא הייתה החזקה ביותר בשלוש השנים האחרונות בהיקף הגיוסים. סטארט-אפ ניישן סנטרל מבסס את הנתונים שלו על תובנות מפלטפורמת המידע העסקי פיינדר, ואלה מבוססים על סבבי השקעה ידועים, אך גם על סבבים שטרם דווחו או שהיקפם לא ידוע.

על פי הדו"ח, סך המימון הפרטי של חברות טכנולוגיה ישראליות במחצית הראשונה של השנה מוערך ב-9.3 מיליארד דולר – זינוק של 54% לעומת המחצית השנייה אשתקד. המימון הציבורי עמד בתקופה המדווחת על 1.6 מיליארד דולר לעומת 200 מיליון דולר בלבד – גידול של פי שמונה. בסיכום כללי, זהו החציון עם היקף הגיוסים הגבוה ביותר, למעט חציוני ה-"הייפ" – כך קוראים להם בארגון – ב-2021 והמחצית הראשונה של 2022.

מקור: סטארט-אפ ניישן סנטרל

עוד נתונים: מספר העסקאות עמד על 365 – ירידה של 10% בהשוואה למחצית השנייה של 2024. הגודל החציוני של גיוס היה תשעה מיליון דולר – עלייה של 28% לעומת המחצית הקודמת. מספר סבבי הגיוס הגדולים (מעל 50 מיליון דולר) עלה מ-20 ל-32 – מה שלפי הארגון מהווה עדות למעבר לעסקאות בהיקף גדול על פני כמות סבבים, וביטחון גובר של המשקיעים בחברות שבשלות לצמיחה.

עם זאת, אנשי SNC מצביעים גם על התחזקות בגיוסים בשלבים מוקדמים: סך גיוסי הסיד והפרה-סיד רשם בתקופה המדווחת צמיחה של 50% ל-607 מיליון דולר, למרות ירידה קלה במספר הסבבים – מ-157 ל-150. זאת, לצד סימני התאוששות מעודדים בסבבי B ו-C, עם עלייה במספר הסבבים מ-33 ל-41 וגידול של 60% בהיקף ההשקעות – ל-1.68 מיליארד דולר (בנטרול השקעת הענק בסייף סופראינטליג'נס).

מיקוד בחברות תשתיות ארגוניות, וזרימת הון ל-AI ולדיפטק

סקטור התוכנה הארגונית הוביל במחצית הראשונה של 2025 עם 71 סבבי השקעה בהיקף של 3.19 מיליארד דולר – עלייה של 32%. תחום הסייבר רשם השקעות של 1.98 מיליארד דולר ב-56 סבבי גיוס. בנטרול השקעת הענק בסייף סופראינטליג'נס, הסייבר הוא הסקטור המוביל. בתחום זה נרשם גם ההיקף החציוני הגבוה ביותר פר גיוס – 25 מיליון דולר.

תחום הפינטק דורג שלישי עם 751 מיליון דולר ב-29 סבבים, אך הוא כולל גם את הגיוס הבולט, של חצי מיליארד דולר, שביצעה ראפיד. סקטור ההלת'-טק ומדעי החיים רשם את מספר הסבבים הגבוה ביותר (69), אך גייס סכום צנוע למדי של 623 מיליון דולר.

שיא היסטורי במיזוגים ורכישות

פעילות המיזוגים והרכישות רשמה שיא היסטורי – 39.2 מיליארד דולר, בעיקר בזכות עסקת הענק של וויז, שנרכשה על ידי גוגל ב-32 מיליארד – עדות מהדהדת להובלה של ישראל בסייבר העולמי. עסקאות בולטות נוספות היו רכישת נקסט אינשורנס ב-2.6 מיליארד דולר וזו של מליו ב-2.5 מיליארד. ללא עסקת וויז, היקף עסקאות המיזוגים והרכישות היה דומה למחצית השנייה אשתקד – 7.2 מיליארד דולר.

מקור: סטארט-אפ ניישן סנטרל

עוד מציינים בסטארט-אפ ניישן סנטרל את הנפקת איטורו בנאסד"ק, בשווי של 4.3 עד 5.6 מיליארד דולר – הנפקה מבוקשת מאוד. מניות החברה עלו מאז ההנפקה ביותר מ-30% – עדות לאמון ציבורי מחודש בטכנולוגיה ובפינטק בפרט.

כמה משקיעים פעלו בישראל?

מספר המשקיעים בחברות ישראליות במחצית הראשונה של השנה עמד על 447. מדובר בירידה של 12% בהשוואה למחצית הקודמת. מתוך כלל המשקיעים הפעילים, 62% היו משקיעים גלובליים, שהמשיכו להוביל את פעילות ההשקעות למרות המלחמות באזור. המשקיעה הגלובלית המובילה, גם במחצית הזו, הייתה אינסייט פרטנרס, עם 10 סבבים, מהם של ארבע חברות שהיא השקיעה בהן בפעם הראשונה. לאחר מכן ניצבות בסמר ולייטספיד עם חמישה סבבים כל אחת. מקרב המשקיעים הישראליים, איי-אנג'לס ופיטנגו השקיעו ב-15 חברות כל אחת, אנטרי קפיטל ב-10 חברות ו-Team8 – בתשע. יש לציין שב-69 מהסבבים שנרשמו במחצית השתתף לפחות משקיע גלובלי אחד – עלייה לעומת 61 במחצית השנייה של 2024.

מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, אבי חסון, אמר כי "נתוני המחצית הראשונה של השנה מוכיחים שהשוק מתמחר אמון מתמשך ביכולות של ההיי-טק הישראלי, גם בעיצומה של מציאות ביטחונית מורכבת. רק בחודש האחרון, לקראת ובעת המערכה מול איראן, נרשמו 31 סבבי גיוס – עדות לכך שהיזמים ממשיכים לבנות והמשקיעים ממשיכים להאמין. חוזקו של השקל, המגמות החיוביות בשווקים והנוכחות הדומיננטית של שחקנים גלובליים, הן בהשקעות הון-סיכון והן ברכישות אסטרטגיות, משקפים תמחור של פוטנציאל כלכלי חיובי להיי-טק הישראלי לטווחים הבינוני והארוך. זוהי עדות נוספת לכך שהטכנולוגיה הישראלית, בייחודיותה וביכולותיה, ממשיכה להוות גורם בעל ערך בשוק הגלובלי".