"החלטת טראמפ מעוררת חשש עמוק בחברות ההיי-טק הישראליות"

החלטתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מאמש (ד') להטיל מכסים מוגדלים על יבוא מרוב המדינות זעזעה את העולם, ובצדק, ויש חשש שהדבר יגרום למלחמת סחר, שתפגע בכולם. אבל האם העולם באמת צריך להזדעזע מההחלטה, שהייתה צפויה?

גם ישראל נפגעת מהמהלך, שכן, בניגוד לציפיות כאן להחלטה מתונה יותר, טראמפ הטיל מכס של 17% על היצוא הישראלי לארצות הברית. עם זאת, בעוד שלגבי מדינות אחרות הוא השווה את שיעור היצוא מהן לארצות הברית לשיעור היצוא שלהן אליה, המכס שישראל מטילה על היצוא האמריקני אליה עומד על כמעט כפול – 33%.

החלטתו של טראמפ נובעת מכך שהאמריקנים משלמים מכסים כבדים על הייצוא ממנה לרוב מדינות העולם, בעוד שבכיוון ההפוך המכסים נמוכים או לא קיימים כלל. כך, למשל, אמריקנים שמייצאים לסין צריכים לשלם מכס של לא פחות מ-67%, והיצואנים הסינים יצטרכו לשלם מעתה רק 14% בבואם לייצא סחורות ושירותים לארצות הברית.

לתנאי הסחר החדשים צפויה להיות תוצאה שלילית מצטברת, או לפחות כך מזהירים המומחים. בסביבתו של טראמפ אומרים, לעומת זאת, שייתכן שיהיה נזק בטווח הקצר, אך בטווח הארוך, המהלך יועיל לכלכלת ארצות הברית.

נראה שההשפעה של ההחלטה שלו על העולם פחות מעניינת אותו. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. צילום: ShutterStock

איך ארצות הברית מסתדרת למרות החוב הענק?

נכון להיום, החוב של ארצות הברית למדינות אחרות מסתכם ב-36 טריליון דולר – שווה ל-107 אלף דולר לכל אחד מ-300 מיליון אזרחי המדינה. הגירעון המסחרי השנתי הממוצע של אמריקה מסתכם בטריליון דולר, מה שאומר שהחוב שלה גדל בכל שנה בסכום זה.

בכל מדינה אחרת, מספרים שכאלה היו מביאים לפשיטת רגל, והיא לא הייתה מסוגלת לממן את הייבוא אליה. אך לא בארצות הברית, שמממנת את הייבוא העצום, את הגרעון המסחרי הגואה, על ידי הדפסת דולרים, שכן בכל העולם שמחים לקבל דולרים. אלא שחוסר האיזון הזה בסופו של דבר יתפוצץ, וטראמפ רוצה למנוע את הפיצוץ הזה.

קצת היסטוריה

זאת לא הפעם הראשונה בהיסטוריה הכלכלית של העולם שדבר כמו המהלך של טראמפ קורה. עד לסוף מלחמת העולם השנייה, הלירה שטרלינג הייתה המטבע החזק בתבל. בכל העולם הסכימו לקבל ליש"ט כתשלום. אך בעקבות היחלשותה הכלכלית, הפיננסית והפוליטית של בריטניה, והעובדה שהיא הפסיקה להיות אימפריה, מעמד המטבע שלה נחלש והעולם הפסיק לקבל אותו ללא עוררין. מה שמנע משבר עולמי היה העובדה שהייתה לליש"ט אלטרנטיבה – הדולר האמריקני. כיום, אין אלטרנטיבה לדולר, שכן אין מטבע אחר בעולם שהוא שווה ערך לדולר – וזאת הסיבה לחוסר האיזון המתמשך.

עבור ארצות הברית, מדובר במצב לא רע, שכן מכונת הדפוס הפדרלית מממנת את כל גרעונותיה. אלא שמצב הדולר באופן גלובלי בסופו של דבר פוגע גם בכלכלת ארצות הברית. כשהקורבן העיקרי הוא מערך הייצור שלה. אי האיזון המסחרי בא לידי ביטוי בהרס התעשייה האמריקנית, שכן המוצרים והשירותים שמיוצאים ממנה מאוד יקרים יחסית למדינות אחרות.

כיצד ההחלטה של טראמפ תשפיע, כולל על ישראל וההיי-טק שלה?

עינת מאיר, אנליסטית מקרו-כלכלה בבנק דיסקונט, כתבה בסקירה שלה בעקבות החלטתו של טראמפ מאמש ש-"התוצאה של המהלך תהיה עליית מחירים בארצות הברית, פגיעה בצמיחה וגידול באינפלציה. עליית המכסים תביא, בסופו של דבר, גם לעליית מחירים ולפגיעה בצמיחה בעולם כולו".

עינת מאיר, אנליסטית מקרו-כלכלה בבנק דיסקונט. צילום: ישראל הדרי

מה תהיה ההשפעה של המהלך על ישראל ועל ההיי-טק כחול לבן? אלון בן צור, יו״ר איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל בינת תקשורת מחשבים, אמר כי "החלטת ממשל ארצות הברית להטיל מכסים על מוצרים ישראליים היא צעד מדאיג, שמעורר חשש עמוק בקרב חברות ההיי-טק הישראליות. מדובר בענף שמבוסס על שיתופי פעולה טכנולוגיים חוצי יבשות, כשהשוק האמריקני מהווה יעד מרכזי לייצוא, להשקעות ולפעילות עסקית משותפת".

לדבריו, "המכסים עלולים להוביל לעלויות תפעול גבוהות יותר, פגיעה בכושר התחרות של החברות הישראליות והאטה בהשקעות משותפות, במיוחד בתחומים קריטיים כמו סייבר, תקשורת, תוכנה ורכיבים מתקדמים. צעדים כאלה עשויים לדחוף חברות לחשוב מחדש על מיקומי פעילות, על שיתופי פעולה קיימים ועל השקעות עתידיות".

"ההשלכות צפויות להיות רוחביות: פגיעה באטרקטיביות של ישראל כמרכז חדשנות, האטה בגיוס השקעות זרות, והקמת חסמים לצמיחה הגלובלית של ההיי-טק הישראלי במציאות כלכלית ותחרותית מורכבת ממילא", אמר בן צור.

רון מנחם, הכלכלן השיווקי הראשי של בנק מזרחי-טפחות. צילום: דוברות הבנק

לעומת זאת, רון מנחם, הכלכלן השיווקי הראשי של בנק מזרחי-טפחות, סבור שיחסית למדינות אחרות, הפגיעה של החלטת טראמפ במשק הישראלי, כולל בענף ההיי-טק כאן, תהיה נמוכה יחסית. "הדברים עדיין לא ברורים, אך להערכתי, הפגיעה הישירה של ההחלטה על המשק המקומי תהיה יחסית מתונה", אמר.

"הייצוא של מדינות העולם לארצות הברית יתייקר בעתיד, וההשפעה של ישראל על כך תהיה מתונה מאוד", ציין מנחם. "חלק גדול מאוד מהייצוא שלנו לארצות הברית הוא של היי-טק. אחת הבעיות לחוסר האיזון בסחר החוץ של ארצות הברית הוא בגלל כוח העבודה היקר שם. זה לא מתקיים לגבי ישראל – כוח האדם הטכנולוגי הישראלי לא זול יותר מאשר כוח האדם הטכנולוגי האמריקני".

עם זאת, לדבריו, תהיה להחלטה של טראמפ השפעה עקיפה על המשק הישראלי, עקב הצפי לכך שהיא תביא לעליית מחירים גלובלית, מה שאומר עלייה גלובלית באינפלציה, ותשפיע באופן שלילי גם על הצמיחה העולמית.

לסיכום, ההחלטה של טראמפ היא לא מהפכה, אלא עדכון של מציאות מסחרית קיימת. אנחנו צפויים לכמה חודשים, ואולי אפילו כמה שנים, של אינפלציה וצמיחה מתונה מוגדלת, אך, בסופו של דבר, המצב יתאזן והכלכלה העולמית תחזור לאיזון.