איראן מאיצה החלפת התוכנות המערביות שלה – בסיניות

איראן פועלת בחודשים האחרונים לצמצום מערך התוכנות המערביות שיש במערכות ה-IT במדינה, ולהחלפתן בתוכנות סיניות. המהלך להחלפת התוכנות כולל שני מהלכי משנה. האחד, התבססות על תוכנות סיניות, והשני – פיתוחים עצמיים. באחד הדיווחים אף צוין כי לאיראן יש תוכנות ישראליות, וגם הן תוחלפנה.

לדברי ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר ב-HIT – המכון הטכנולוגי חולון, וממקימי מערך הסייבר בשב"כ, "מדובר במהלך המהווה חלק ממאבק הסחר בין ארה"ב לסין. סין זיהתה באיראן פוטנציאל להרחבת הזירה הכלכלית, ומסייעת לאיראן בדרכים רבות, ביניהן בעולם התוכנה. בימים אלה, כאשר מתנהל משא ומתן בין איראן וארה"ב, סין תעשה ככל יכולתה כדי לסייע לאיראן במגוון דרכים, ביניהן בעולם הטק, עם סיוע להחליף תוכנות ומערכות IT מערביות, ובראשן מארה"ב, באלו סיניות".

China’s role in digital repression in Iran ⬇️

Our new report reveals how China has helped build Iran’s surveillance, censorship, and infrastructure of information control inside the country.https://t.co/vGdTDDlgCn pic.twitter.com/HRkVmanxFE

— ARTICLE 19 (@article19org) February 9, 2026

הדיכוי הדיגיטלי באיראן התרחב – בסיוע סין

השבוע פורסם ניתוח על שיתוף הפעולה הדיגיטלי בין סין לאיראן, ממנו עולה כי לסין היה תפקיד שלילי מרכזי בהרחבת הדיכוי הדיגיטלי באיראן.

לפי ארגון זכויות האדם Article19, הפועל למען חופש הביטוי בעולם, "המשטר האיראני פרס טכנולוגיה רוסית וסינית כדי לסייע בדיכוי האכזרי של המחאות, לחסום בצורה כמעט מוחלטת את האינטרנט, כולל שיבוש האינטרנט הלווייני. הדיקטטורה הרשתית הביאה לשליטה חסרת תקדים בתשתיות, וסייעה לדכא את זרימת המידע, בעוד המשטר טבח באלפי מפגינים ועצר רבים נוספים".

"משך שנים, סין מילאה תפקיד מרכזי בהקמת מערך השליטה על המידע באיראן והיא ממשיכה להציע תוכנית אב לארכיטקטורה של דיקטטורה דיגיטלית במדינה".

לדברי מייקל קסטר, ראש תוכנית סין הגלובלית בארגון, "במרדף אחר שליטה מוחלטת במרחב הדיגיטלי, איראן שואבת תועלת באופן ישיר מ'ספר העקרונות הדיגיטלי' הסודי הסיני. מערכות של חברות סיניות מוטמעות בתשתית האיראנית. איראן תומכת בעקרונות 'ריבונות הסייבר' של סין המבוססים על צנזורה ומעקב. שתי המדינות מאוחדות בשאיפותיהן לנתק את אוכלוסיותיהן מהאינטרנט הפתוח והגלובלי".

לדברי מו הוסייני, פעיל בארגון חופש הביטוי, "חיקוי תשתית הדיכוי של סין באיראן מסייע לה לבסס את כוחה, להתחמק מאחריות ולממש שליטה מלאה על סביבת המידע. בדרך זו, ההתנגדות לא רק מושתקת, אלא נמנע ממנה לעלות על פני השטח".

לפי הדו"ח, "סין, שותפת הסחר הגדולה ביותר של איראן, מספקת תמיכה חומרית וטכנית לאיראן מאז 2010 לפחות, ומעצימה את יכולות המעקב והצנזורה שלה. למרות סנקציות בינלאומיות, חברות סיניות – כולל ZTE, וואוי, Tiandy ו-Hikvision – ממשיכות לפעול באיראן, לעתים קרובות באמצעות חברות קש, ומספקות טכנולוגיות מעקב וניטור התורמות ישירות ליכולתו של המשטר להנציח הפרות בוטות של זכויות אדם".

עוד צוין כי "דוקטרינת 'ריבונות הסייבר' של סין משפיעה על גישת איראן לממשל האינטרנט: היא משכפלת את 'חומת האש הגדולה של סין' (הצנזורה בדיגיטל, י"ה) באמצעות רשת המידע הלאומית של איראן. שתי המערכות מתכוונות לחסום גישה חופשית לאינטרנט העולמי, לרכז צנזורה ולהטמיע מעקב עמוק בתשתית שלהן. גורמים איראניים שיבחו בפומבי את יכולתה של סין בתחום, ותמכו בדחיפה העולמית של סין להיפרד מרגולציה 'זרה' של האינטרנט בפורומים בינלאומיים, כולל האו"ם".

כך, "יישור אסטרטגי זה משרת את איראן וסין ברקע השינויים הגיאופוליטיים הנוכחיים: שתי המדינות מבקשות לבסס את עצמן בסדר עולמי חדש, תוך מאבק פעיל ב'התערבות זרה' לכאורה והימנעות מאחריות על הפרות זכויות האדם שלהן".

פיתוח עצמי ורכישת ציוד צבאי

לצד הטמעת מערכות ותוכנות סיניות, כחלופה לאלו המערביות, המשטר באיראן מעודד פיתוח תוכנה עצמי. כך, למשל, חוקרים מאוניברסיטת טהרן פיתחו תוכנה מקומית למתן תיקונים בזמן אמת לרשתות, שירות מיקום מדויק ועיבוד מקוון של תצפיות GNSS (מערכות ניווט ואיכון לווייניות).

לפי הדיווחים, "התוכנה היא פלטפורמה מודרנית, מאובטחת וחכמה לעיבוד תצפיות מלוויני מיקום גלובליים, כולל GPS, Galileo, BeiDou ו-GLONASS". היא פותחה ככלי מעשי למודדים, מהנדסים, חוקרים וארגונים בתחום ניטור נתוני הלוויין, והיא מיועדת להחליף תוכנה מקבילה לה, זרה. כך, ציינו מומחים, "המהלך נועד להפחית את התלות בטכנולוגיות זרות". התוכנה שפותחה נבדקת לפני יישום (PoC) על ידי רשת התחנות הקבועות של חברת הנפט הלאומית של דרום איראן.

לאחר מלחמת ישראל-איראן ביוני האחרון, ביקור עזיז נאסירזאדה, שר ההגנה האיראני, בסין והשתתף בפסגת ארגון שיתוף הפעולה של שנחאי (SCO). אז העריכו מומחים במערב כי איראן פנתה לסין לקבלת ציוד צבאי, ואולי גם טכנולוגי. מדובר בשינוי מצד איראן, לאחר שנים של תלות ברוסיה.

כמה כלי תקשורת דיווחו בעבר כי טהרן רכשה לא רק סוללות טילים, אלא גם מכ"מי סיור ארוכי טווח, ומערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות.

מומחים הוסיפו כי "יש להבין את האינטרס האיראני במערכות מסין, לאור המחיר הכבד שגרמה מלחמת יוני. תמונות לוויין מצביעות על כך שרשת ההגנה האווירית של איראן – הבנויה משילוב של מערכות רוסיות, סיניות ומקומיות – ניזוקה קשות, במיוחד באזורים המערביים ובסמוך לאתרים גרעיניים. עבור טהרן, ההשלכות הן עמוקות".

לפי מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב (WINEP), "הפתיחות הגוברת של איראן למערכות סיניות נובעת מאובדן התקווה שתוכל להשיג ציוד צבאי מרוסיה. היא התאכזבה שרוסיה לא סיפקה לה מטוסי קרב – אלא להודו. כך, מערכות סיניות עשויות להיחשב יותר ויותר כתחרותיות טכנית. לסין יש כל סיבה לתמוך באיראן באופן אסטרטגי, אך יש לה מעט תמריצים לעשות זאת באופן גלוי. לכן, כל תמיכה צפויה להיות חשאית, למרות שבייג'ינג כבר כיום היא הלקוחה הגדולה ביותר של הנפט של טהרן, מה שמעניק לה יתרון אך גם מגביל את יכולת האיראנים לנהל משא ומתן על בסיס שווה".