בכיר בגולדמן זקס: ה-AI משפיעה על גיוס צעירים בטק – כבר כעת

הבינה המלאכותית כבר החלה להטביע את חותמה על שוק העבודה בארצות הברית, כך עולה מדבריו של ג'וזף בריגס, כלכלן בכיר בגולדמן זקס, אשר ניתח את הנתונים העדכניים שנאספו עד כה כדי להסיק את מסקנותיו אלו.

לפי ממצאיו, התופעה כבר מתרחשת אף על פי שרק כ-9% מהחברות בארה"ב משתמשות כיום ב-AI באופן שוטף בייצור סחורות ושירותים. יצוין כי מדובר עם זאת בהגדרה צרה יותר מנתוני אימוץ אחרים שפורסמו בתקשורת כיוון ששיעור זה עולה משמעותית בחברות הגדולות, המגיעות לשיעורי אימוץ של 15-20%.

לדברי בריגס, בפרק פודקאסט שעליו דיווחה CNBC, למרות שיעורי האימוץ הללו, ההשפעה הכוללת של AI על נתוני שוק העבודה הרחבים – כמו שיעורי אבטלה, מציאת עבודה או שיעורי פיטורים – עדיין קטנה וחסרת משמעות. עם זאת, כאשר בוחנים מקרוב מגזרים ספציפיים, התמונה משתנה.

כך למשל מגזר הטכנולוגיה, המוביל באימוץ AI, כבר חווה שינויים מורגשים. בעוד שבמשך שני עשורים צמחה תעשיית הטכנולוגיה באופן ליניארי כחלק מכלל התעסוקה, בשלוש השנים האחרונות נרשמה האטה ואף סטייה מהמגמה הזו, מה שמצביע על "רוחות נגדיות משמעותיות בתחום הגיוס וצמיחת המשרות", כך הסביר בריגס. לפי הניתוח שלו, הירידה בגיוסים פוגעת באופן קשה במיוחד בעובדים צעירים: שיעור האבטלה בקרב עובדי טק בגילאי 20 עד 30 עלה בכשלוש נקודות אחוז מאז תחילת שנת 2025 – עלייה משמעותית בהרבה מזו שנרשמה במגזר הטק בכללותו, או בקרב צעירים במגזרים אחרים.

בריגס מציין כי מגמה זו נובעת מגישה זהירה של מעסיקים, המבקשים לייעל את פעילותם באמצעות AI. מודלי AI ג'נרטיביים, כמו ChatGPT שהושק בנובמבר 2022, הפכו במהירות ליעילים בביצוע משימות שגרתיות וכאלו החוזרות על עצמן.

בכירים בחברות טכנולוגיה, כמו גוגל ומיקרוסופט, חשפו כי הבינה המלאכותית יוצרת כ-30% מהקוד בפרויקטים מסוימים, ומנכ"ל סיילספורס (Salesforce), מארק בניוף, ציין כי הטכנולוגי החדשנית מטפלת כבר בכ-50% מהעבודה בחברתו. כתוצאה מכך, מנכ"לי טכנולוגיה נמנעים מגיוס עובדים זוטרים – תפקידים שנוטים להיות ניתנים לאוטומציה בקלות רבה יותר – ומתעדפים לגייס במקום עובדים מנוסים, המסוגלים להסתגל לזרימות עבודה מוּנחוֹת AI. ג'ורג' לי, מנהל משותף במכון גולדמן זקס גלובל (Goldman Sachs Global Institute) התייחס לכך ואמר כי "עובדים צעירים בתקופה זו הם מעין קורבן" של המעבר.

לגבי הסיבה להשפעה המרוכזת של החדשנות המסוימת הזו דווקא בתחום הטכנולוגיה, קיימות שתי תיאוריות מרכזיות: האחת גורסת כי זו תופעה טבעית, מכיוון שפיתוח תוכנה הוא ליבת העבודה בחברות הטק, ותחום זה מושפע ישירות מיכולות ה-AI. התיאוריה השנייה רואה בחברות הללו את מה שתואר כ-"הכנרית במכרה הפחם" – הן הראשונות לפתח ולפרוס כלי AI, ולכן מהוות אינדיקציה למה שיקרה בעתיד גם בתעשיות אחרות.

Goldman estimates a 6-7% worker displacement rate due to AI adoption.

This episode was recorded on July 31, 2025.

AI’s Impact on Employment | Goldman Sachs https://t.co/IxfqaeBMvr

— R. Monroy (@monroycrod) August 6, 2025

"תקופה של אבטלה חיכוכית או מעברית"

בטווח הארוך, הערכות של אנליטיקאי גולדמן זקס מצביעות על כך שבבסיס התחזיות, בין 6% ל-7% מהעובדים בארה"ב עלולים לאבד את משרותיהם בסופו של דבר כתוצאה מאוטומציה מבוססת AI. 

בריגס רואה בכך "תקופה של אבטלה חיכוכית או מעברית", שבמהלכה ייקח לעובדים זמן למצוא תפקידים חדשים, ואולי גם מקצועות חדשים. הוא מדגיש כי היסטורית, טכנולוגיה תמיד יצרה משרות חדשות – כ-85% מגידול המשרות ב-85 השנים האחרונות הונעו על ידי טכנולוגיה – ולכן הוא פחות מודאג מ"אבטלה טכנולוגית מתמשכת וארוכת טווח".

מהירות האימוץ היא גורם מפתח בחיזוי ההשפעה של טכנולוגיית ה-AI. אם תהליך הטמעת הבינה המלאכותית והתזוזה (Displacement) שתנבע ממנו יתבצעו במהירות, בפרק זמן של שנה עד שלוש שנים, שיעור "תזוזה" של 7% עלול להוביל לעלייה של 2% עד 2.5% בשיעור האבטלה – ואת החיזוי הזה הגדיר בירגס כ-"הלם מאקרו-כלכלי גדול למדי". לעומת זאת, אם המעבר ל-AI יתפרס על פני 10 עד 15 שנים, אותם שבעה אחוזי "תזוזה" יתורגמו לעלייה של כחצי נקודת אחוז בשיעור האבטלה, מה שנחשב ל-"ניתן לניהול הרבה יותר ולפחות משבש".

כמו כן, קיים חשש שאם השוק יחווה האטה כלכלית בשנים הקרובות, חברות יכולות לנצל זאת כדי להאיץ אוטומציה של משימות שגרתיות ולצמצם עלויות כוח אדם, מה שיוביל לריכוז גדול יותר של תזוזת/עקירת עובדים.

Marc Benioff says AI now handles 30–50% of Salesforce’s internal work.

That’s the future we’re building at Quotely:
⁰🧠 AI reads quotes⁰📥 No manual entry⁰💼 Reps sell more#Salesforce #SalesTech #RevOpshttps://t.co/h82xoJ0fwk

— Quote.ly (@QuotelyForVARs) July 16, 2025

ומה פחות יושפע מה-AI?

בריגס זיהה גם תפקידים שצפויים להיות עמידים יותר להשפעת האוטומציה. אלו כוללים מקצועות הכרוכים באינטראקציה אנושית רבה (כגון עבודת "פרונט-אופיס" לעומת "בק-אופיס"), או תפקידים בעלי אחריות גבוהה – שבהם טעויות עלולות לגרור סיכונים מוניטין או כספיים משמעותיים, וכן מקצועות הכוללים משימות פחות שגרתיות ויותר מגוונות, שבהן המשימות הניתנות לאוטומציה הן בעלות ערך נמוך יותר מתפקידי הליבה. דוגמאות בולטות לכך הן ספקי שירותי רפואה, רוקחים, אנשי מכירות "מדלת לדלת", מורים, אנשי דת ומנכ"לים.

בהתייחס לשאלה האם נוכל ללמוד מההיסטוריה בתקופת המעבר הנוכחית, ציין בריגס כי הניתוח של גולדמן זקס אינו כולל את האפשרות של הופעת בינה מלאכותית כללית (AGI), המשודרגת ביותר – יכולת שתשתווה לרמה האנושית בלמידה והסתגלות במגוון תחומים. אם ה-AGI אכן תופיע, השפעתה על שוק העבודה עלולה להיות הרסנית בהרבה מהצפוי. לי התייחס אף הוא לכך וציין כי הוא סבור שה-AGI היא "תהליך מתמשך ולא רגע בזמן". 

בריגס ציין כי הוא רואה בהופעת "טכנולוגיות כלליות" כמו חשמל או המהפכה התעשייתית הקודמת, דוגמאות היסטוריות רלוונטיות יותר מאשר טכנולוגיות עדכניות יותר כמו האינטרנט. הוא הזהיר כי יש לגשת לתחזיות אלה בענווה, מאחר שקיימים בהיסטוריה רק נתונים מעטים על שינויים טכנולוגיים כה רחבי היקף. לי  מצידו סייג כי טכנולוגיה נרחבת וכללית כמו AI היא בעלת יישומים בלתי מוגבלים כמעט, אך חסרה "מדריך למשתמש", וייקח זמן לגלות כיצד למנף אותה באופן מיטבי.