רפורמה משפטית? הציבור הישראלי סומך יותר על שופטי AI

סקר מכון RISE Israel, בראשותם של פרופ' יוג'ין קנדל ואורי גבאי, שבדק 503 נשאלים באמצעות חברת iPanel לגבי עמדות הציבור הישראלי כלפי בינה מלאכותית, הגיע לכמה מסקנות מעניינות, ביניהן העובדה שהציבור הישראלי סומך בצורה שווה או יותר על שופטים מבוססי בינה מלאכותית, בניגוד לשופטים בשר ודם.

רק כשליש מהציבור הישראלי תופש את עצמו כבעל הבנה במידה רבה (24 אחוזים) או רבה מאוד (7 אחוזים) בבינה מלאכותית. 38 אחוזים תופשים את עצמם כבעלי הבנה בינונית בתחום, ו-31 אחוזים באופן מצרפי תופשים את עצמם כבעלי הבנה מועטה או כלל לא בבינה מלאכותית. לגורמים כמו רמת השכלה, לאום וגיל יש השפעה משמעותית על ההבנה בבינה מלאכותית, בשעה שההבדל המגדרי זניח סטטיסטית.

53 אחוזים מבעלי ההשכלה האקדמית תופשים את עצמם כבעלי הבנה בבינה מלאכותית. בקרב בעלי השכלה תיכונית האחוזים יורדים ל-50. אבל בקרב חסרי תעודת בגרות – רק 20% תופשים עצמם כמביני בינה מלאכותית.

פער משמעותי נוסף שנמצא הוא בין יהודים לערבים: בשעה ש-55 אחוזים מהאוכלוסיה היהודית מדווחים כי הם מבינים בינה מלאכותית, האחוזים בקרב הערבים הם רק 27. 

גם לגיל יש השפעה: בקרב צעירים בני 25-34 יש קפיצה ברמת ההבנה כלפי מעלה, אבל מלבד זו היא צונחת עם הגיל ממידה בינונית למועטה.

רוב הציבור הישראלי לא מרגיש לחוץ בגלל ה-AI אך מוצא אותה יעילה

מהבחינה הזו, כנראה שבורות היא ברכה, רוב הציבור הישראלי לא מרגיש לחוץ בגלל ה-AI. למעלה ממחצית מהמשיבים השיבו כי מידת הלחץ שלהם היא נמוכה או לא קיימת. 34 אחוזים לחוצים במידה בינונית. רוב הציבור, לפי הסקר רואה בבבינה מלאכותית דבר מועיל.

בסקר גם נבדקו עמדות ביחס לבינה מלאכותית והשימוש בה בתחומי חיים שונים, משפט, חינוך, תחבורה, שירותים עירוניים ועוד. הציבור מצפה לשיפור שתביא עימה הבינה המלאכותית בשירותים, תחבורה, צריכת בידור, בבריאות ועוד, אבל חושש מהשפעות שליליות בתחומי הדיסאינפורמציה ושוק העבודה.

רוב הציבור לא מתנגד לשילוב של AI בתחומים כמו רפואה ומשפט, אבל חלקו חושש שהבינה המלאכותית תחמיר את מצב החינוך.

על אף שרוב הציבור מרגיש לא בנוח בשימוש בכלי בינה מלאכותית בקבלת החלטות משפטיות, דווקא 56 אחוזים סומכים על שופט אנושי ושופט AI במידה שווה, ועוד 27 אחוזים סומכים יותר על בינה מלאכותית כשופטת. יש לתהות האם למתקפה הציבורית של הממשלה על מערכת המשפט יש תרומה לעמדות חוסר אמון אלה בשופטים אנושיים.

ולבסוף, בדומה למדינות מפותחות אחרות, מרבית הציבור הישראלי לא סבור שבינה מלאכותית תשפיע על העבודה שלו בשנים הקרובות (56 אחוזים), עם ירידה בציפיה להשפעה ככל שעולה הגיל. רוב מכריע של הציבור הישראלי, אולי הודות לוועדי העובדים, לא סבור שבינה מלאכותית תחליף אותו בחמש השנים הקרובות.