לא רק תל אביב: חברות היי-טק שבחרו לפעול בפריפריה

אחת התלונות הבולטות שמופנות כלפי ההיי-טק הישראלי הוא שהענף מתמקד בגוש דן ובשרון, ולא סופר את הנגב, הגליל ושאר אזורי הארץ. זה במידה רבה מאוד נכון: רוב החברות – מסטארט-אפים ועד לארגונים גדולים – פועלות במספר קטן של ערים, כולן במרכז, ובפרט בתל אביב. רבים מדברים על הצורך של ההיי-טק הישראלי לפעול גם מחוץ למרכז, אבל אלה בעיקר דיבורים והרבה פחות מעשים. נכון שיש סטארט-אפים גם בצפון ובדרום, וגם מעט – מעט מדי – בחברה הערבית, וחברות שכבר שנים פועלות גם בפריפריה, כגון המפעל של אינטל בקריית גת והמרכז של מלאנוקס-אנבידיה ביקנעם, אבל זה היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל.

אולם, יש חברות שכבר הבינו את הפוטנציאל שגלום בפעילות בפריפריה, בדגש על ההון האנושי, ואת התרומה החברתית שיש בכך. בחרנו לספר כאן את סיפורן של כמה מהן – אלה שפחות מסוקרות בהקשר זה.

משרדי שרונה פרטנרס באופקים. הדמיה צילום: יח"צ

שרונה פרטנרס
לצד המשרדים שלה בתל אביב, כפר סבא וחיפה, יש לחברה משרדים גם באופקים. בשרונה פרטנרס מכנים את אזורי הפריפריה כאסטרטגיים עבורם – לא פחות. איתן פרדו-רוקואס, מנהל הפיתוח העסקי בשרונה פרטנרס, אמר כי "הגמישות וההיברידיות, שהתחזקו מאז הקורונה, מאפשרות את המעבר של חברות ההיי-טק לפריפריה. הקמנו את המשרדים באופקים כדי לספק תנאים שאין בתל אביב".

פרדו-רוקואס הוסיף ש-"חברות בתחומי האגרו-טק והפוד-טק (שבהם שרונה פרטנרס מתעסקת – י"ה) חייבות להתמקם בקצוות הארץ – ליד שטחי הניסוי ומכוני המחקר. באופקים יש שטחים חקלאיים צמודים למתחם שלנו ואנחנו מבצעים פיילוטים עם חקלאים מקומיים".

פועלת גם מכרמיאל. תופין. צילום: יח"צ צילום: יח"צ

תופין
החברה, שמספקת כלים לניהול מאובטח ואוטומציה של רשתות תקשורת ארגוניות, ושלפני שנתיים הונפקה בבורסת ניו-יורק, "פזלה" כבר לפני כמה שנים לצפון ופתחה סניף בכרמיאל – שם היא מעסיקה חלק מ-500 העובדים שלה. "הסניף בכרמיאל נפתח ב-2014, בתקופה שהיינו צריכים להגדיל את ארגון הפיתוח שלנו באופן משמעותי, ורצינו לייצר לעצמנו אפשרויות לגייס אוכלוסיות מגוונות יותר, ולא רק את אלה שנוכל למצוא בתל אביב", ציינה טלי ענבר, מנהלת משאבי האנוש בחברה. היא ציינה כי "סוגים שונים של מוטיבציות הובילו להחלטה, ביניהם הידיעה שיש בגליל אוכלוסייה איכותית, שמשוועת למקומות עבודה בהיי-טק, וגם הרצון שלנו לתרום למדינה ולפתח את אזורי הפריפריה".

לא רק דיווחי תנועה בגלגל"צ: יש באזור צומת אחיהוד גם פעילות היי-טק. אלה המשרדים של בלו-ויין שם. צילום: יח"צ צילום: יח"צ

בלו-ויין
חברה נוספת שפתחה פעילות נרחבת בצפון היא חברת הפינטק בלו-ויין, שמספקת פתרונות בנקאיים לעסקים קטנים. בלו-ויין הקימה לא מזמן מרכז מחקר ופיתוח בפארק ההיי-טק בר לב שממוקם בגליל המערבי, ליד צומת אחיהוד. ההחלטה להקים את הסניף דווקא בצפון הרחוק, בנוסף לזה שקיים בתל אביב, נבעה מהרצון לתת הזדמנות לעובדי ההיי-טק בצפון הארץ לבנות קריירה קרוב לבית.

שרון פלג, סמנכ"לית משאבי האנוש של בלו-ויין, אמרה כי "המרכז החדש בצפון עוזר לנו להמשיך לתמוך בעסקים הקטנים ולפתח שירותי בנקאות המותאמים במיוחד בשבילם. כמו הלקוחות המגוונים שלנו, אנחנו שואפים לגיוון ההון האנושי של העובדים בחברה ולפתיחת דלתות לטאלנטים טכנולוגיים שמתגוררים מחוץ לגוש דן".

משרדי ארטליסט – באווירה קיבוצית. צילום: סטודיו שי גיל צילום: סטודיו שי גיל

ארטליסט
ארטליסט, חברת קריאייטיב וטכנולוגיה שמספקת ליוצרי תוכן תוכנות לעריכת וידיאו ותמונות, בחרה להתמקם במקום שנקרא לו, ובכן, מיוחד: בחדר האוכל שבקיבוץ אפיקים. בחברה כנראה התאהבו, ובצדק, באווירה הקיבוצית ובנופים של עמק הירדן, והפכו חצי מהמבנה הוותיק למשרד היי-טק.

עירא בלסקי, מייסד ומנכ"ל משותף בארטליסט, אמר כי "אנחנו שלושה מייסדים מרמת הגולן ועוד אחד מקריית ביאליק, ולכן הקמת מטה החברה בצפון הייתה טבעית עבורנו. רצינו שהעובדים הראשונים שלנו, שגרים בצפון, יישארו בחברה וירחיבו את הצוותים שלהם, כי אנחנו מאמינים שכוח אדם איכותי נמצא בכל מקום. לצד המשרדים שיש לנו בתל אביב וברעננה, אנחנו רואים שליחות גדולה באפשרות שיש לנו להמשיך ולפתח את תעשיית ההיי-טק הישראלית גם בצפון הארץ".

משרדי קאחה רובוטיקס בבנימינה. צילום: תומר קצב צילום: תומר קצב

קאחה רובוטיקס
אם נעבור מערבה מעמק הירדן, פחות או יותר בקו אווירי, נגיע לבנימינה. שם נמצא את קאחה רובוטיקס, שמפתחת רובוטים ותוכנה למרכזים לוגיסטיים. קאחה רובוטיקס נוסדה על ידי גיא גלס, תושב בנימינה, ונמצאת שם מאז הקמתה. גלס מצא את האזור מתאים לצרכים המיוחדים שיש בפיתוח רובוטים – שדורשים מעבדות גדולות המתפרסות על שטח רחב, יחד עם העובדה שמדובר היה בסטארט-אפ בראשית דרכו, עם תקציב מוגבל. על אף שלאחר מכן היא גדלה, בקאחה רובוטיקס החליטו להשאיר את הפעילות שלהם בבנימינה, בין היתר כדי לתרום את חלקם הצנוע בחיזוק הפריפריה. החברה מעסיקה כיום מעל 70 עובדים – כולם ביישוב שעל כתף הכרמל.

עם הפנים לנגב. סייבריזן. צילום: יח"צ צילום: יח"צ

סייבריזן
חברת אבטחת המידע בונה בימים אלה מרכזי קהילות בפריפריה, בדגש על באר שבע – שהיא עיר גדולה יחסית עם פעילות היי-טק הולכת ומתפתחת, אבל עדיין ניתן להגדיר אותה כפריפריה, למרבה הצער. כחלק מזה, סייבריזן מגייסת בימים אלה עובדים ועובדות מבאר שבע והנגב, בניסיון לבנות קהילת עובדים גדולה ויציבה, שתתנהל בעיר ובעתיד תהפוך לשלוחה של מרכז הפיתוח שלה, שנמצא בתל אביב.

בחברה אומרים ש-"באר שבע מהווה אחד ממוקדי הפיתוח וההיי-טק הישראלי, ואנחנו רוצים ליהנות מההון האנושי שלה ובה בעת לתרום להתפתחות הענף באזור זה. אנחנו פועלים בתצורת עבודה היברידית – דבר שמאפשר יותר העסקה של עובדים מכל רחבי הארץ".

ממוקמת (גם) בעיר הכרמל. אפספלייר. צילום: יח"צ צילום: יח"צ

אפספלייר
גם חיפה היא עיר גדולה, עם תעשיית היי-טק גדולה יותר ממקומות אחרים באזור, אלא שהיא בירתו של אזור ענק ופריפריאלי. אפספלייר הקימה מרכז בחיפה לפני כ-3.5 שנים, שנועד לתת מענה לעובדי החברה מהצפון. אורן קניאל ורשף מן, שניהם בוגרי הטכניון, רצו למנוע מאנשי היי-טק אחרים את מה שהם נאלצו לעשות: השניים גדלו באזור – בחיפה ובקריית מוצקין, ועקב היעדר אפשרויות תעסוקה שם עברו למרכז.

המשרד בחיפה מאפשר לאפספלייר לגייס טאלנטים גם מהגליל. היא מעסיקה שם כיום כ-40 כאלה. רובם, אגב, מגיעים למשרד, על אף שהחברה מאפשרת להם לעבוד מהבית. כמו כן, אפספלייר מציעה לעובדים שאטלים למשרד שלה בהרצליה, למי שמעוניין.נת לעבוד עם הצוות הרחב יותר.

עושים פוד-טק באצבע הגליל. פרש סטארט. צילום: יח"צ צילום: יח"צ

פרש סטארט
חממת הפוד-טק הזו, שהוקמה כחלק מתוכנית החממות של רשות החדשנות, עושה את הפרש סטארט שלה בקריית שמונה. היא הוקמה דווקא באזור הגליל מתוך משימה ציונית לחזק את הכלכלה שם ולעודד יזמים להשתקע בגליל העליון. פרש סטארט ושותפיה מציעים סיוע ברכישת בתים וקרקעות, במציאת עבודה לבני.ות הזוג, בקבלת הילדים למוסדות חינוך ועוד.

החממה מתמקדת בקידום טכנולוגיות מזון לכל אורך שרשרת הערך של מזון ומשקאות בתחום הבשר המתורבת, הארכת חיי מדף, הפחתת סוכר, שיפור הערך התזונתי ועוד.