"יש אפליה ברורה ומתמשכת בשילוב הערבים בהיי-טק"

"קיים תת ייצוג מתמשך של הערבים בהיי-טק, והממשלה לא מסייעת לשילובים", אמרה ח"כ סונדוס סאלח בדיון בכנסת שעסק בנושא ● הדיון נערך בעקבות החלטת הממשלה שמקצה 273 מיליון שקלים להכשרת סטודנטים להיי-טק, אך לא מזכירה את האוכלוסייה הערבית

עד מתי תימשך האפליה? צילום אילוסטרציה: BigStock

"שיטת הגיוס לענף ההיי-טק לא השתנתה: יהודים, גברים ולבנים. ישנה אפליה ברורה ומתמשכת בשילוב בוגרי אוניברסיטאות ערבים בענף ההיי-טק והממשלה לא משקיעה מאמצים כדי לסייע בשילובם", כך אמרה ח"כ סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת) בדיון שנערך היום (ב') בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

הדיון, בניהולה של יו"רית הוועדה, ח"כ עינב קאבלה (כחול לבן), עסק בהחלטת הממשלה מהשבוע שעבר להקצות 273 מיליון שקלים כדי להגדיל את מספר הלומדים את מקצועות ההיי-טק במוסדות האקדמיים. הוא כונס בעקבות הצעה לסדר היום של ח"כ אחמד טיבי, אף הוא מהרשימה המשותפת, שטען שאין בתוכנית שהממשלה אישרה כל התייחסות לחברה הערבית ולדרכים להגדיל מספר הצעירים הערבים שלומדים את מקצועות ההיי-טק.

ח"כ סונדוס סאלח (הרשימההמשותפת). צילום: שרית אביטן כהן, מתוך ויקיפדיה

ח"כ סונדוס סאלח. צילום: שרית אביטן כהן, מתוך ויקיפדיה

אין זו הפעם הראשונה שהוועדה מתעסקת בנושא: הוא עלה גם בדיון שהיא ערכה בחודש ספטמבר על העסקת חרדים בהיי-טק. הדיון שנערך היום התמקד בהעסקת ערבים, על רקע הממצאים שלפיהם על אף שחל גידול במספר הסטודנטים הערבים שסיימו את מקצועות ההיי-טק, הייצוג שלהם בענף עדיין נמוך, ולפי הנתונים עומד על 3% בלבד.

"אנחנו בתת ייצוג מתמשך, שלא הולם את הפוטנציאל של המגזר הערבי – לא ביחס למספר הלומדים את המקצועות ולא ביחס למספר המהנדסים", המשיכה ח"כ סאלח.

היא ציינה שבניגוד למגזר היהודי, אין במגזר הערבי תוכניות מסודרות לעידוד תלמידי תיכון ללימודי היי-טק באמצעות ביקורים באזורי תעשייה ובמשרדים של חברות בענף. "פרסום כל מסלולי ההכשרה בכלל לא פונה לאוכלוסיה הערבית", אמרה. ח"כ סאלח הוסיפה כי "אין גם ניסיונות להשקיע במיזמים של ערבים".

"הפוטנציאל לא מנוצל"

בדברי ההסבר להצעה לסדר היום ציטט ח"כ טיבי נתונים של עמותת צופן, שפועלת לשילוב ערבים בהיי-טק הישראלי, שלפיהם מספר המהנדסים הערבים המועסקים כיום בענף עומד על 8,500 בלבד. לדבריו, "הפוטנציאל הוא הרבה יותר גדול והוא לא מנוצל, בין היתר כי אין העדפה מתקנת".

ח"כ אחמד טיבי. צילום ארכיון: דוברות ועדת הכספים

ח"כ אחמד טיבי. צילום ארכיון: דוברות ועדת הכספים

עוד הוא כתב שמרבית התקציב שאושר על ידי הממשלה מופנה לאוניברסיטאות, והמכללות שוב מקופחות. "קיבלתי פניות רבות מהמכללות בנושא הזה", ציין ח"כ טיבי.

לדבריו, "ההיי-טק הוא מנוע הצמיחה של הכלכלה ואין כל סיבה שהצעירים הערבים לא יהיו משולבים בו יותר".

250 סטארט-אפים, 0 השקעות ממשלתיות

דוברים נוספים בדיון ציינו כי יש כיום 250 סטראט-אפים שצמחו בחברה הערבית ואין השקעות ממשלתיות כדי לסייע להם. ח"כים מהרשימה המשותפת קראו להקים קרן ממשלתית שתסייע בהשקעות בחברה הערבית, בין היתר בתחום ההיי-טק.

ח"כ סעיד אלחרומי, אף הוא מהרשימה המשותפת, ציין שכשכבר יש תוכניות הכשרה, הכסף המושקע בהן יורד לטמיון, כי רבים מהצעירים מהמגזר הערבי לא מצליחים להשתלב בתעשייה. "מאחר שאין תוכניות שמעודדות את הצעירים ומראות להם את הדרך כיצד להתקבל לעבודה בהיי-טק, רבים מהם פונים להוראה או לרפואה. נכון שגם שם יש מחסור בכוח אדם, אבל לא מעט מהם הם בעלי פוטנציאל לעבוד בהיי-טק ולא מגיעים לשם, כי אף אחד לא כיוון אותם".

"התוכנית הממשלתית פתוחה לכולם"

בדיון השתתף גם פרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הוא אמר כי התוכנית בת 273 מיליון השקלים שאושרה בממשלה נועדה לכלל האוכלוסייה ולא עוסקת במגזרים ספציפיים. לדבריו, "התוכנית נועדה לאפשר לאוניברסיטאות לגייס מרצים נוספים, כדי שיוכלו להגדיל את מספר הסטודנטים שרוצים ללמוד את מקצועות ההיי-טק. מספר הסטודנטים שהמוסדות קולטים לא משקף את הפוטנציאל והכספים האלה נועדו לאפשר לפתוח אותם לסטודנטים רבים יותר". הוא ציין כי קיימות תוכניות רבות אחרות שעוסקות בצמצום הפערים בין המועסקים בהיי-טק ולדבריו, ראש הממשלה הדגיש בפניו שיש לעשות הכול כדי להגדיל את חלקם של המהנדסים מהחברה הערבית בהיי-טק.

פרופ' יפה זילברשץ, יו"רית ה-ות"ת. צילום: דוברות ה-ות"ת

פרופ' יפה זילברשץ, יו"רית ה-ות"ת. צילום: דוברות ה-ות"ת

גם פרופ' יפה זילברשץ, יו"רית ה-ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה), אמרה כי "התוכנית של הממשלה פתוחה לכולם. בנוסף, אנחנו, ב-ות"ת, עושים עבודה מערכתית מקיפה לקידום ושילוב האוכלוסייה הערבית בכלכלה בכלל ובהיי-טק בפרט. רק בשנה האחרונה עמד התקציב לצורך פרויקט זה על 150 מיליון שקלים".

היא ציינה כי "אנחנו מתמקדים ביישובים, מאתרים את המוכשרים, דואגים שיילכו למכינות ומנסים לתת להם את הכלים להתקדם הלאה".

עם זאת, זילברשץ הוסיפה שיש בעיה של העדר הנגשה מספקת של האוכלוסייה הערבית להיי-טק, וגם אתה מנסים ב-ות"ת להתמודד. "הכוונה היא להעדר מסגרות שלא רק מכשירות את הסטודנטים ללמוד, אלא מלוות אותם בדרך לתעסוקה הנכונה. קיימת תוכנית רחבה להגברת שיתוף הפעולה בין אקדמיה לתעשייה, שיכולה לסייע גם בהגדלת מספר בוגרי האקדמיה הערבים המועסקים בהיי-טק. בנוסף, האוניברסיטאות מתחילות להפנים את חשיבות הנושא".

לצד זאת, יש מקרי הצלחה של סטודנטים מהחברה הערבית, ומאוכלוסיות מגוונות אחרות, בהיי-טק. חלק ממקרים אלה מובאים במדור חדש בשם Divers-IT, שבפרסומו התחלנו כאן, באנשים ומחשבים, היום (ב'). המשתתף הראשון במדור הוא איסמעיל חרוב, סמנכ״ל טכנולוגיה ושותף-מייסד ב-Avenews-GT.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. רון

    באמת? יש הפליה בשילוב יהודים בכפרים ערבים באותה מידה.. אף יהודי לא ירצה לגור בכפר של ערבי.. כמו שאף יהודי לא רוצה להעסיק עובד שלא עשה צבא, שכנראה סיים את לימודי בית הספר ברמאות ושכנראה קיבל העדפה מתקנת בקבלה לאוניברסיטה על פני עובד אחר שכן. הפליה יש בכל מקום. צריך לדעת להיתעלות עליה ולצמוח ממנה.

  2. אנטי-פיסי

    סרטן של פוליטיקת זהויות. מה זה ״לבן״? תפסיקו ליבא שיח מטומטם מארה״ב.

אירועים קרובים