אורי גבאי, לשכת המדען הראשי: "85% מהתמיכות – לחברות קטנות ובינוניות"

מדוע הממשלה תומכת יותר בארגוני SMB? אילו מגבלות חוקיות חלות עליה במתן מענקים וסיוע לחברות רב לאומיות? ומדוע בוצע השינוי במבנה הארגוני של לשכת המדען?

אורי גבאי, ראש תחום אסטרטגי בלשכת המדען הראשי. צילום: פלי הנמר

"85% מהתמיכות שמעניקה לשכת המדען הראשי הולכות לחברות קטנות ובינוניות, עם מחזור של עד 100 מיליון דולר. מרביתן חברות חדשניות", כך אמר אורי גבאי, מנהל היחידה הכלכלית בלשכת המדען הראשי.

גבאי השתתף בשולחן עגול שיזמה מערכת אנשים ומחשבים, שעסק בחדשנות בקרב חברות מקומיות וחברות רב לאומיות המפעילות מרכזים בישראל. הנחה את האירוע ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מומחה לענייני חדשנות וטכנולוגיה.

בדבריו הסביר גבאי כי לשכת המדען מסייעת לחברות ישראליות במסגרת 40 תוכניות שונות, וכי הן נבחנות על ידי צוות של 150 אנשי מקצוע ומומחים. "אנחנו בוחנים את רמת הסיכון הטכנולוגי והעסקי של הפיתוח", אמר. "ככל שהיא גבוהה יותר, כלומר – יש באותה חברה היתכנות לחדשנות אבל אין באותו שלב משקיע, יש סיכוי גבוה יותר שהממשלה תיכנס לתמונה. בשביל זה קיים המדען הראשי".

לצד זאת, הוא פירט במה הלשכה לא תשקיע: "למשל, בפתרונות שמבוססים על פיתוח קוד, שכל מפתח יכול לעשות. אלה חברות שהיעד העיקרי שלהן הוא מציאת קונה, שיוציא אותן מישראל, על ההון האנושי המועסק בהן, וכמובן שזה מנוגד ליעדים שלנו".

הוא ציין בנוסף כי מוטלות על הממשלה מגבלות חוקיות במתן מענקים וסיוע למרכזי חדשנות שפועלים תחת חסות חברות רב לאומיות. "בסופו של יום, ה-IP של המוצר ייצא מישראל ויהיה רכוש החברה בחו"ל, ועל פי הנהלים, יש לנו קשיים לתמוך בפרויקטים כאלה", אמר גבאי.

רון הוברמן, מנהל חטיבת Cloud Band באלקטל-לוסנט. צילום: פלי הנמר

רון הוברמן, מנהל חטיבת Cloud Band באלקטל-לוסנט. צילום: פלי הנמר

בהתייחסו למבנה הארגוני החדש של לשכת המדען, כפי שאושר בחוק ההסדרים, ציין גבאי: "הגענו להבנה שהלשכה צריכה מתיחת פנים וחדשנות פנימית, כדי שאפשר יהיה להתאים אותה לשינויים שחלו בתעשייה. המעבר למבנה של רשות חדשנות ישפר את השירות לציבור, ואני בטוח שזה יבוא לידי ביטוי גם בתקציבים".

היכולת לחשוב אחרת

דובר נוסף בפאנל היה רון הוברמן, מנהל חטיבת Cloud Band באלקטל-לוסנט (Alcatel Lucent). "חדשנות היא היכולת של ארגון לאפשר לאנשים לצאת מהשגרה, להתעלם מהצרכים המידיים של לקוחות החברה ולהציע פתרונות שנראים אולי בתחילה בלתי אפשריים, אבל בסופו של דבר יוצרים את השינוי והבידול של החברה לעומת מתחרותיה", אמר.

הוא הביא כדוגמה את פתרון ה-Cloud Band של אלקטל-לוסנט, שפותח על סמך רעיונות שנולדו במעבדות שלה בישראל והפך כלל עולמי. מדובר בפלטפורמה שמאפשרת לספקי טלקום להציע שירותים מבוססי ענן.

אורן כוכבי, מנהל שיווק וחדשנות בקרן טרה: פלי הנמר

אורן כוכבי, מנהל שיווק וחדשנות בקרן טרה. צילום: פלי הנמר

"תהליכי הפיתוח של הפתרון היו ארוכים", ציין הוברמן. "היה צריך לשכנע קודם כל את הדרגים השונים בחברה שאכן זה הכיוון, אבל הצלחנו ליצור לעצמנו מעמד של סמכות, ובהמשך ביצענו תהליכי פיתוח שבהם השתלבו כל המהנדסים בחברה באמצעות שיחות, סיעורי מוחות ופגישות".

"חדשנות – מילה נרדפת לשיבוש"

אורן כוכבי, מנהל שיווק וחדשנות בקרן טרה, אמר ש-"אנחנו מתייחסים למילה חדשנות כאל מילה נרדפת לשיבוש. אנחנו מחפשים אצל יזמים טכנולוגיות שישבשו טכנולוגיות קיימות ואולי אף יחליפו אותן. הדבר החשוב ביותר הוא שאנחנו מחפשים טכנולוגיות שתשפענה על דרך חייהם של מיליוני אנשים באופן חיובי".

קרן טרה פועלת מ-2007 ובפורטפוליו שלה יש 18 חברות. היא זכתה במכרז של המדען הראשי ומפעילה ביקנעם חממה טכנולוגית בתחום הקלינטק.

"אנחנו מאמינים שאם נשקיע בתחומים כמו קלינטק, ייווצר ערך מוסף לצרכן, נוכל להבטיח את הישארותה של החברה והחזר ההשקעה לבעלי המניות של הקרן יהיה מובטח יותר", ציין.

טלי סגל, מנהלת חדשנות בסימנס. צילום: פלי הנמר

טלי סגל, מנהלת חדשנות בסימנס. צילום: פלי הנמר

חדשנות דרך היחידות העסקיות

טלי סגל, מנהלת חדשנות בסימנס (Siemens), אמרה כי "החדשנות נעשית אצלנו דרך היחידות העסקיות, כאשר הנקודה המרכזית היא קשר לצרכי הלקוחות ולא מחקר לשמו. מרכז החדשנות בישראל עובד עם גוף החקר המרכזי בארצות הברית".

לדברי סגל, "סימנס מייצרת חדשנות דרך האקתונים, שם מקבלים המשתתפים משימות מוגדרות ואנחנו מעבדים ובודקים את הרעיונות שהם מעלים. מדובר במשימות מגוונות. למשל, אנחנו מבקשים מהם לחשוב על תהליכים בחברה שמעצבנים אותם ולהציע פתרונות. אחר כך עושים סיעורי מוחות. התוצאות מרתקות ולא פעם התהליכים האלה מולידים מוצרים חדשים שסימנס מאמצת אותם".

"להיות סקרנים, לא לקבל שום דבר כמובן מאליו"

"חדשנות אצלנו זה להיות סקרנים, לשאול שאלות, לא לקבל שום דבר כמובן מאליו", אמר שמואל דרטבה, ארכיטקט סיסטם בחברת הטלקום הישראלית דיאלוג'יק. החברה מונה כיום 500 עובדים, כאשר רק לפני שנה וחצי מנתה 100 עובדים.

שמואל דרטבה, ארכיטקט סיסטם בדיאלוג'יק. צילום: פלי הנמר

שמואל דרטבה, ארכיטקט סיסטם בדיאלוג'יק. צילום: פלי הנמר

הוא ציין כי דפוס הפעולה של האנשים שהוא מעסיק הוא לא לקבל שום דבר כמובן מאליו, גם אם מדובר בסטנדרט או תקן מוסכם. "אני מעודד את האנשים שלי לעשות טעויות, כי כאשר מנסים דברים חדשים, תמיד יש סיכוי לטעות, ואני נוטע בהם את התחושה שזה בסדר גמור", אמר דרטבה.

לדבריו, "תכונה אחרת שמאפיינת את החדשנות בדיאלוג'יק היא היכולת להתאים את הפתרון למציאות של הלקוח". הוא הביא כדוגמה לקוח של החברה ברוסיה, שהמוצר של דיאלוג'יק לא יכול היה להתאים לה, בגלל מגבלות הצפנה שחלות במדינה. "היינו צריכים למצוא פתרון למוצר, שנמכר על בסיס ההצפנה שמותרת בכל העולם ורק שם היא אסורה. אחרי מחשבות וניסיונות מצאנו פתרון יצירתי ולא איבדנו לקוח".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים