ד"ר רמזי חלבי, יו"ר צופן: "נעשה מהפכה במגזר הערבי ובחברה הישראלית"

איך יוצרים שילוב אמיתי בין יהודים לערבים בהיי-טק? האם זה משתלם לחברות? ובאיזה אופן השילוב הזה עוזר לדו-קיום? שאלות אלה ואחרות יידונו בכנס שיערכו בקרוב ארגון צופן ואנשים ומחשבים

ד"ר רמזי חלבי, יו"ר צופן

"נעשה מהפכה במגזר הערבי ובחברה הישראלית. השאיפה היא שיהיו סטארט-אפים, אקזיטים ומיליונרים ערבים. אנחנו בדרך לשם", כך אמר ד"ר רמזי חלבי, יו"ר צופן.

ד"ר חלבי התראיין לקראת כנס שעורכים צופן ואנשים ומחשבים בגן התעשייה בנצרת ב-11 במרץ, תחת הכותרת "בונים היי-טק בחברה הערבית". האירוע יעסוק בשילוב עובדים ערבים בהיי-טק הישראלי ובהעתקת מיזמים כמו גן התעשייה בנצרת, שנוחל הצלחה, למקומות אחרים במדינה. בכנס ישתתפו בכירים בתעשיית ההיי-טק הישראלית והוא יינעל בסיור בעיר.

לדברי ד"ר חלבי, "צופן זה ארגון שעוסק ביחסי יהודים-ערבים, תוך התמקדות בשילוב ערבים בהיי-טק הישראלי, הענף שמוביל את כלכלת ישראל לפחות בשני העשורים האחרונים. אנחנו מכשירים אותם בתחום הטכנולוגי ובאיך לקדם את עצמם. החזון של צופן עוסק בשילוב האנשים בתעשייה ובהבאת התעשייה למגזר הערבי. הייתי ראש המועצה המקומית דליית אל כרמל ואני יודע שחשוב מאוד להביא את התעשייה לתוך היישובים, מפני שזה יוצר מקומות עבודה ומגדיל את הכנסות היישוב, מה שמאפשר לו לתת שירותים יותר טובים לתושבים".

הארגון משתף פעולה עם חברות שונות בתעשייה ועם גופים ממשלתיים. חלבי מגדיר את הארגון כ-"מוציא לפועל של הממשלה בתחום ההיי-טק במגזר הערבי". "לפני מספר חודשים פרסם משרד הכלכלה תוכנית לחיזוק התחום. זכינו בו ונקבל שישה מיליון שקלים בחמש השנים הבאות, שבהן נפעל לפיתוח התעסוקה בהיי-טק בחברה הערבית בישראל. אנחנו מקבלים בנוסף תמיכה מגורמים ישראליים ובינלאומיים, בעיקר מקהילות יהודיות בעולם ומקרנות באירופה ובארצות הברית. למשל, ה-USAID אישר לנו סכום של מיליון דולר לשלוש השנים הבאות".

הוא ציין כי הפעילות של צופן נושאת פרי: בשנים האחרונות חלה עלייה תלולה במספר הערבים המועסקים בהיי-טק ברחבי המדינה. "חשוב להמשיך עם המגמה הזאת, זוהי אחת המשימות המרכזיות שלנו", אמר חלבי. בנוסף, הוקם גן התעשייה של סטף ורטהיימר בנצרת, שמושך אליו עובדים ערבים ויהודים מהאזור. בצופן עוסקים בימים אלה בהקמת מרכז פיתוח דומה בטירה, במטרה להביא חברות ישראליות ועולמיות לפתוח סניפים שם ובמקומות אחרים במשולש. לאחר מכן הם מתכוונים לעשות זאת בשפרעם ובמקום נוסף במגזר הערבי.

מה היתרונות שחברות יכולות לקבל מהעובדים הערבים?
"במקום ללכת ולחפש אנשי פיתוח בחו"ל, אנחנו אומרים לחברות: האנשים האלה נמצאים מתחת לאף שלכם. הם יעלו לכם פחות והם מאוד מוכשרים. זה טוב לחברות שלא ירעו בשדות זרים ומצוין לחברה הערבית. ערבי מרוויח כיום 60%-65% מיהודי, כיוון שעובדים ערבים מועסקים פעמים רבות בענפים שמשלמים בהם מעט: בניין, מלונאות, ענפי שירות. ככל שיותר ערבים יועסקו במקומות שמרוויחים בהם טוב – תעלה הרמה הסוציו-אקונומית של החברה הערבית.

מהם הקשיים שעומדים בפני עובדים ערבים בכניסה להיי-טק הישראלי?
"ראשית, יש קשיים שנובעים מהתרבות הישראלית. יש בארץ רשת חברתית שמבוססת במידה רבה על היכרות בצבא ובכל מיני צירים מרכזיים שמה לעשות, הערבים לא נמצאים בהם. ערבי לא היה הקשר של המג"ד או הסמ"פ. לכן, גם אם ערבי גומר בהצטיינות את הטכניון, הוא לא מחובר מספיק למוקדי הכוח של החברה הישראלית.

יש גם מחסום פסיכולוגי – חברות רגילות לסוג מסוים של עובדים ולחבר מביא חבר. זה מהווה מגבלה בפני הערבים, מפני שיש מעט עובדים ערבים בתעשייה ויש להם מעט חברים להביא. התפקיד שלנו הוא לשבור את המחסום.

גורם נוסף שמהווה חסם הוא המרחק הפיזי והמנטלי של הערבים ממרכז הארץ וממרכזי המחשבים. יותר קל למהנדס הערבי להגיע למרכזי פיתוח בערים ערביות, ולכן חשוב להקים מרכזי פיתוח ואזורי היי-טק גם שם. אנחנו מבצעים שינוי תרבותי, לא רק עסקי, בשני הצדדים – הורדת מחסומים, הנגשה ופתרון בעיות".

מה לגבי הגזענות?
"אנחנו רואים שיש חשש מקליטת ערבים בתעשייה. אם נגיד שאין אפליה לא נתאר את המציאות לאמיתה, אבל אנחנו לא מרימים ידיים. אנחנו מעדיפים להתמודד מול הגזענות. מצד שני, התפיסה הכללית בחברות הגלובליות היא של מגוון. הן רוצות לראות שונות, לא שכל העובדים יהיו אותו הדבר אלא כל מיני אנשים מכל מיני סוגים וקבוצות. גם החברות הישראליות מתחילות לשאול את עצמן איזה סוג של עובדים יש להן".

על הכנס אמר חלבי כי "אנחנו משתפים פעולה עם אנשים ומחשבים, שמהווה מוסד מוביל במדינה. אנחנו רוצים להראות בכנס שיש אפשרות לעשות היי-טק בחברה הערבית. הכוונה היא להביא לכנס אנשים שמייצגים כל מיני תחומים במדינה: התעשייה, הרשויות המקומיות, המגזר השלישי ועוד. לאסוף את כולם בגן התעשייה של סטף ורטהיימר בנצרת ולהראות להם את הדבר המופתי שהתפתח שם. המטרה שלנו היא לדבר ביזנס, לראות איך אפשר להקים היי-טק בחברה הערבית, ולהגביר את המודעות של החברות לפוטנציאל הקיים בציבור הערבי ובשיתוף הפעולה היהודי-ערבי".

לסיכום אמר חלבי: "הצלחנו לעשות השמה לקרוב ל-80% מהאנשים שעברו את ההכשרות שלנו. זה אחוז הצלחה בלתי רגיל. כיו"ר צופן, החזון שלי הוא אלפי מהנדסים ערבים בתעשייה ומרכזי פיתוח ביישובים ערביים. אנחנו בהחלט נמצאים בדרך לשם. אני אופטימי".

מעוניינים לגלות את הפוטנציאל ולשמוע עוד? הירשמו לכנס "בונים היי-טק בחברה הערבית" של צופן ואנשים ומחשבים.

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. דרוזי מודאג

    יפה מעניין ומחמם את הלב מה עם המגזר הדרוזי ד"ר רמזי ?? דעתך חשובה לי אשמח לקבל אותה

  2. יוסף מ

    ישר כוח לצופן ולד"ר רמזי חלבי, אשר משדרג כל גוף או ארגון שמנהל אותו. שאלה: האם צופן תגיע סוף סוף לעיר הכרמל?

אירועים קרובים