ועדת המדע: "לא לפגוע בחינוך הטכנולוגי"

בדיון שקיימה היום (ד') הביעה הוועדה "מורת רוח מהרוחות המנשבות של הפגיעה בחינוך הטכנולוגי", וקראה לתקצב יותר את התחום ולאחד אותו תחת קורת גג אחת

24/11/2014 14:27
לא ירחק היום שלא יהיו בארץ חשמלאים, רתכים ובעלי מקצועות נדרשים נוספים. אילוסטראציה: BigStock

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קראה לממשלה שלא לפגוע בחינוך הטכנולוגי ובמקום זאת – לתקצב אותו. בישיבה שניהלה הוועדה היום (ב') אמר היו"ר, משה גפני, כי "הוועדה מביעה מורת רוח מהרוחות המנשבות של הפגיעה בחינוך הטכנולוגי". לדעת הוועדה, יש לתקצב את החינוך הטכנולוגי ובעיקר את סעיף ההצטיידות, וכן לוודא שהחינוך הטכנולוגי יהיה תחת קורת גג אחת ולא תחת משרדי ואגפי ממשלה שונים.

הדיון נערך בעקבות כוונתה של הממשלה להרחיב את מסלול החינוך המקצועי-טכנולוגי, כך שעד שנת 2024 ילמדו במסלול זה 50% מהתלמידים. בעקבות כך ביקש ח"כ אליעזר מוזס לקיים ישיבה דחופה בנושא. ח"כ מוזס טען בדיון כי "אין חולק על חשיבותן של הכשרות מקצועיות, אך עולה בחריפות השאלה האם העובדה שסוללים כאן את הדרך לאוכלוסיות חלשות, מגיל צעיר, במסגרת מערכת החינוך, לכיוון לימודים מקצועיים אינה חוסמת בפניהן הזדמנויות ומועידה אותן מראש למקצועות עם הכנסה נמוכה".

בפתח הישיבה סקר ד"ר עופר רימון, מנהל מינהל טכנולוגיה תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך, את המצב בתחום. לדבריו, המשרד פיתח תוכנית אסטרטגית לקידום החינוך המקצועי-טכנולוגי, במטרה לטפח אזרחים יצרניים השואפים להשתלב בשוק העבודה, להעניק כלים למימוש עצמי של כל תלמיד בישראל, ולתרום לקידום הצמיחה של המשק והכלכלה הישראלית.

ד"ר רימון הוסיף כי "שיעור הלומדים כיום בישראל עומד על 60% במגמות עיוניות, 37% במסגרות חינוך טכנולוגי שבפיקוח משרד החינוך והשאר במסגרות חינוך טכנולוגי שבפיקוח משרד הכלכלה. התקציב הכולל לחינוך המקצועי-טכנולוגי עומד כיום על כ-170 מיליון שקלים. לכל תלמיד בחינוך העיוני או המקצועי יש אפשרות להגיע לתעודת בגרות ו-70% מתלמידי החינוך המקצועי יוצאים עם בגרות של 3 יחידות במתמטיקה".

ח"כ לשעבר הרב שמואל הלפרט, שעסק רבות בהכנסת החינוך הטכנולוגי למגזר החרדי, אמר כי "התקציב של החינוך הטכנולוגי שואף לאפס. תלמידים לא מקבלים מעבדה ראויה להשתלם בה. אם אין מעבדות אי אפשר לפתח את החינוך הטכנולוגי. חייבים להגדיל את תקציב ההצטיידות במאות אחוזים".

ח"כ שמעון אוחיון הביע דעתו כי הבעיה של החינוך הטכנולוגי-מקצועי סובבת סביב שלושה דברים : התדמית הגרועה, היעדר התשתיות והתגמול הנמוך למי שעוסק בתחום. הוא הלין על כך שחלק מהמוסדות בתחום נמצאים תחת האחריות של משרד הכלכלה. לדבריו, "יש כאן משהו מאד מלאכותי ולא רציני. למשרד החינוך יש את הכלים ואת התקציב".

במענה לדבריו אמר משה כץ, הממונה על הפיקוח המקצועי במשרד הכלכלה כי "אנחנו לא מערכת מתחרה למשרד החינוך אלא מערכת משלימה". הוא הסכים כי ישנה בעיה בנושא ההצטיידות והתשתיות.

שלמה מויאל, יו"ר החינוך הטכנולוגי בארגון המורים הביע תחזית פסימית לפיה "לא ירחק היום שלא יהיו בארץ חשמלאים, רתכים ובעלי מקצועות נדרשים נוספים". לדבריו, צפוי גם מחסור גם במורים במקצועות אלה, שכן חתך המורים בתחום כיום הוא מעל 53 .

בדיון דיבר גם מנכ"ל רשת אורט, צבי פלג, שאמר כי 15% מאוכלוסיית הלומדים בבתי הספר המקצועיים של הרשת אינם יכולים ללמוד במסגרות של בתי הספר המקיפים, משום שהם מגיעים עם חסכים רבים ולקויות. כדוגמה לפוטנציאל של תלמידים אלה להצליח ולהשתלב בחברה סיפר על בית ספר אורט בתל נוף שבו לדבריו 50% מהתלמידים עושים 14 יחידות בגרות, משתלבים בשירות הצבאי בחיל האוויר ובהמשך בשוק העבודה. הוא ביקש מהממשלה לדאוג לכך שבכל רשות עירונית יהיה אפשרות לפתוח בית ספר תעשייתי.

סא"ל עופר עטיה, ראש מדור איתור כוח אדם בחיל האוויר, אמר כי חיל האוויר  זקוק מדי שנה ל- 4,000 חיילים בעלי רקע טכנולוגי, אך בפועל מצליח להכשיר פחות מחצי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים