"הבינה המלאכותית תהיה ה-BFF של המנהלים והעובדים"

"הבינה המלאכותית תשפיע השפעה דרמטית על עולם הטכנולוגיה בכלל ועל הטכנולוגיה בארגונים בפרט, עד כדי כך שהיא תהיה ה-BFF (החברה הכי טובה – י"ה) החדשה של המנהלים והעובדים. ארגונים רבים לא מודעים לכך, ועליהם להתעורר ולהיערך למהפכה, שכבר נמצאת כאן, באופן דחוף", כך אמר בני מלכה, ה-CTO הראשי של דל ישראל.

מלכה דיבר בכנס GenAI for All של אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד') באולם איסט בתל אביב, בהשתתפות מומחים ואנשי מקצוע בתחום, ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"בעשור הקרוב, הבינה המלאכותית תיכנס לכל רובד בארגון", אמר מלכה. "ספציפית ב-IT, כל כלי שנכניס לדאטה סנטר או לפלטפורמה אחרת יגיע עם סוכן AI, שתהיה לו מודעות והבנה של האקו-סיסטם, והוא יוכל ינתח לוגים ולנסות לפתור בעיות. נראה רבדים שלמים מנוהלים על ידי סוכנים, שימושים ב-RAGים מורכבים (ראשי התיבות של RAG הם Retrieval-Augmented Generation. אין לכך תרגום טוב לעברית, והפירוש הטוב ביותר הוא דור משופר באמצעות אחזור – י"ה). זה הכיוון שהעולם הארגוני הולך אליו".

מהם השימושים הנפוצים ב-AI?

מלכה הציג מחקר שערכה דל, שביקש לגלות מהם השימושים הנפוצים בעולם בבינה מלאכותית. במקום הראשון עומדים למידה ומידע עם 40%, כשלאחר מכן נמצאים כתיבה ועריכה עם 18%, ותכנון וייעוץ עם 17%. כעשירית משתמשים בכלי GenAI לתמיכה נפשית וכ-5% – לפיתוח קוד.

המחקר מצא שישראל היא בין המדינות המובילות בעולם בשימוש ב-AI, כאשר כל אחד מאתנו שולח בממוצע לכלי ה-GenAI (ביחיד או ברבים) שבו הוא משתמש בין שלוש ל-10 שאילתות ביום. השימוש מתחיל בגיל 8 (!), כאשר 22% מהילדים בגילאי 8-12 כבר משתמשים בכלי GenAI. הקבוצה הדומיננטית בקרב המשתמשים היא של מבוגרים צעירים, בגילאי 18-34, בני 35-50 משתמשים בכלים האלה בעיקר לעבודה ובקרב בני 55 ומעלה – השימוש נמוך יחסית.

"ה-AI הולכת לשנות את האינטרנט שינוי מז'ורי. לא ניגש לאתרים, אלא למודלי שפה גדולים (LLMs) שיחפשו בתוך אתרים וייצאו את הדאטה החוצה. כבר השנה, 35% מחיפושי המידע באינטרנט נעשים באמצעות מודלי שפה גדולים, ועל פי ההערכות, בשנה הבאה הנתון עתיד להגיע ל-50% ועד 2028 – ל-80%", אמר מלכה.

"שאלנו 3,000 מובילי IT בעולם איך ה-AI תשפיע על העבודה שלהם. 87% מהם מבינים שמדובר במהפכה בגודל שאיננו כמו של מהפכות קודמות, 82% רואים החזר השקעה (ROI) מהיר מהבינה המלאכותית, 83% רואים הזדמנויות שילוב משמעותיות שלה בארגון ומאידך, 93% מבינים שהיא עומדת להציב בפני הארגון אתגרים משמעותיים. אחד מהם הוא המעבר מבחינות לפרודקשן, שעדיין נמוך", הוסיף.

"מנמ"רים מתלהבים יותר מדי מהבינה המלאכותית"

מלכה אמר כי "אנחנו מעריכים ביתר טכנולוגיות בשלבים הראשונים. כולנו מתלהבים מהן וחושבים שהן הולכות לעשות שינוי מיידי. אני רואה את זה אצל מנמ"רים בארץ, שמתלהבים יותר מדי מהבינה המלאכותית. עליהם להבין את האימפקט של ה-AI לטווח הארוך. הם צריכים למתן את הדרישות של הארגון להטמעת AI ומהצד השני – לתת לבינה המלאכותית לפתח אותו".

"יש לישראל הרבה מאוד במה להתהדר במה להתהדר בתחום הבינה המלאכותית. יש כאן 442 סטארט-אפים שמתעסקים ב-AI – מקום רביעי בעולם. חלק מהסטארט-אפים האלה הם חלק מהאקו-סיסטם של דל", הוסיף.

"ההסתגלות של הארגונים ל-AI וההטמעה שלה חייבות להיות ברמה האפליקטיבית", ציין מלכה. "אנחנו מבינים שזה לא 'משחק' של ענן, אלא היברידי, ולכן, ארגונים צריכים להרים גם מערך מקומי. אנחנו, בדל, יודעים למסור ללקוח מערך אחרי שהקמנו עבורו RAG, צ'טבוט שמחובר למקורות רבים, ומנוע שפה משמעותי, שמנתח את הדאטה, מקטלג אותו נכון ומוציא ממנו יכולות מז'וריות".

הוא סיכם באומרו כי "הקריאה שלי לארגונים היא להתעורר. איתנו הם יכולים לעשות זאת".