ציונות, טכנולוגיה ואומץ מוסרי – באירוע אחד

טכנולוגיה, ציונות והרוח של איין ראנד, אחת ההוגות והסופרות החשובות של המאה ה-20, התערבבו לפני ימים אחדים באולם האירועים של הבורסה בתל אביב, באירוע שבו הוענקו פרסי אטלס לסטארט-אפים פורצי דרך (על כך בהמשך). באירוע השתתפו, אלה לצד אלה, בכירים בענף ההיי-טק, סטארט-אפיסטים, אנשי תקשורת ובנות ובני הדור הבא של הענף. הוא הועבר בשידור חי בערוץ 10 – ערוץ הכלכלה החדש, שמהווה שותף מדיה של מיזם האטלס, ומלווה אותו באופן צמוד.

מיזם האטלס יצא לדרך ב-2016. בועז ארד, מנהל מרכז איין ראנד בישראל ומייסד משותף של פרס אטלס, אמר באירוע כי "כשיסדנו את הפרס, זה נראה כמו פנטזיה בלתי אפשרית. השנים שחלפו וצמיחת המיזם הדגימו את הכוח המיוחד שלנו". הוא ציין שהמיזם "חוגג את הרעיונות של איין ראנד – רציונליות, עצמאות, חירות, גאווה ואחדות מוסרית, המהווים את הבסיס לאומת הסטארט-אפ". בקליפת אגוז, ראנד הייתה סופרת ופילוסופית יהודייה-אמריקנית, שראתה בקפיטליזם כשיטה המוסרית היחידה וטענה שכל אחד צריך לפעול ולחיות למען מימוש עצמו – עקרונות שמתכתבים עם אלה של החדשנות והיזמות. היא כתבה שני ספרים ידועים במיוחד – כמעיין המתגבר ומרד הנפילים.

מימין: ערן בר טל, העורך הראשי של ערוץ הכלכלה, ד"ר אלינה לוסטוב, המובילה הפדגוגית של אטלס ג'וניורס, ארין מולן, זוכת פרס האומץ המוסרי, ובועז ארד, מנהל מרכז איין ראנד בישראל. צילום: עודד קרני

אות האומץ המוסרי – ללוחמת למען ישראל

מטבע הדברים, בתקופה כזאת של מלחמה, חטופים ושנאת ישראל, אי אפשר היה שלא להתייחס למצב גם באירוע הזה. כאן זה בא לידי ביטוי בדמות פרס חדש – אות האומץ המוסרי. ד"ר מייקל קאופמן, שהציג את הפרס, אמר כי "מדובר במסורת חדשה, שבמסגרתה ניתן בכל שנה פרס לאדם שעומד נגד תעמולה שקרית וטרוריזם, מבדיל בין טוב לרע ובוחר בערכים של חיים מול ערכים של מוות".

הפרס הוענק השנה לעיתונאית ארין מולן, שפוטרה מערוץ החדשות סקיי ניוז אוסטרליה כי הביעה עמדות פרו-ישראליות. היא זכתה למחיאות כפיים סוערות ולסטנדינג אוביישן כשהביעה את ההזדהות איתנו גם באולם בלב תל אביב. "אם הייתם אומרים לי לפני ה-7 באוקטובר שיקרה טבח כזה ואאבד את העבודה כי יש לי אומץ מוסרי ואני עומדת לצד ישראל – הייתי אומרת לכם שאתם משוגעים", אמרה מולן בנאום הזכייה. "אני עובדת בתעשיית הטלוויזיה 20 שנה, ו-20 שנה אני חיה עם פחד מכישלון. בשנה שעברה, כשפוטרתי, איבדתי את הכול. במשך כמה שעות הייתי בפאניקה, אבל מיד לאחר מכן התחלתי להרגיש תחושה עמוקה של חופש. כשהכול נלקח ממני וראיתי את עצמי בעמוד הראשון של העיתון, הבנתי שהפחד הזה לא משנה. שעכשיו אני מגיעה לגרסה הכי אותנטית שלי, מבחינה מקצועית". לדבריה, המסקנה שלה היא שכישלון זה לא דבר כל כך נורא: "צריך להתגבר על הפחד מכישלון ולהיכשל כמה שצריך – עד להצלחה".

מולן רואה בישראל "ארץ נהדרת, עם האנשים בעלי התושייה הגבוהה ביותר בעולם. לא חשבתי שזה יהיה משהו מיוחד לעמוד לימינכם. מה שמעציב אותי הוא שמדינות אחרות מנסות להכריח אתכם לעשות דברים שהן לא היו סובלות בעצמן. אף מדינה לא הייתה מאפשרת לארגון כמו החמאס להיות בחצר האחורית שלה. המלחמה שלי למען ישראל, למען הטוב ונגד הרע, ממשיכה, ולא תיפסק לעולם".

ואלה הזוכים

יו"ר ועדת השיפוט, שמחליטה לאילו חברות להעניק את הפרסים, הוא איש ההיי-טק והיזם הוותיק מושיק קוברסקי. תקצר היריעה מלהכיל את שמות כל השופטים, אבל ניתן לומר שמדובר בבכירים בתעשיית ההיי-טק והחדשנות. מה שכן, יש להם טיפים לסטארט-אפיסטים צעירים: בקצרה – לחשוב בגדול, על מוצר שיעשה שינוי בעולם, להקשיב ללקוחות ולפעול במהירות כדי ששעון החול שיש לכל סטארט-אפ לא יתרוקן – גם אם זה אומר להיכשל בחלק מהפעמים.

שיטת השיפוט של חברי הוועדה ייחודית בכך שהיא משקללת, יחד עם ראיונות פרונטליים עם היזמים של החברות שמועמדות לעלות לגמר, נתונים כמותיים ואיכותיים. כלומר: לא מדובר בפרסים לסטארט-אפים שהם בגדר הבטחה בלבד, אלא לכאלה שכבר מתחילים לממש אותה. לדברי קוברסקי, "מדובר בהחלטה קשה, כי יש חברות שלא עולות לגמר ולגמרי מגיע להן".

ד"ר איתי אור, סמנכ"ל הטכנולוגיות של UVeye. צילום: עודד קרני

הפרס המרכזי הוענק ל-UVEye, שמצטרפת לזוכות מהשנים הקודמות, בהן מוביט, זברה מדיקל ויז'ן, אינוויז וזוכת השנה שעברה – אקסטנד. UVEye נוסדה ב-2016 על ידי אמיר ואוהד חבר. בנימוקי הפרס צוין כי UVeye היא מובילה עולמית בבדיקת רכבים המבוססת על בינה מלאכותית, והטכנולוגיה שלה קובעת סטנדרטים חדשים בבטיחות, אחריות ואיכות בתחום הרכב. החברה לכדה את תשומת הלב של יונדאי, טויוטה, הרץ, ג'נרל מוטורס ועוד חברות גדולות בתחום, שהשקיעו בה או חתמו על שותפויות איתה.

UVEye אף זכתה בפרס באחת הקטגוריות שבהן חולקו האותות בטקס – תחבורה וחלל. הקטגוריות האחרות היו סייבר והגנה, רפואה ומדעי החיים, טכנולוגיה פיננסית וטכנולוגיות מזון וחקלאות. הזוכות נבחרו מתוך יותר מ-100 חברות שהגישו מועמדות לתחרות השנה.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

בקטגוריית הסייבר וההגנה זכתה די-פנד סולושנס, שפיתחה מערכת מתקדמת נגד רחפנים, שמשמידה סיכון שנובע מרחפנים בצורה בטוחה, מבלי לשבש או להרוס אותם, ומבטיחה רציפות תפעולית ובטיחות ציבורית. אימונאיי, שזכתה בקטגוריית הבריאות ומדעי החיים, פיתחה פלטפורמת AI שממפה את מערכת החיסון ומאיצה גילוי ופיתוח של טיפולים אימונולוגיים מהדור הבא. זוכה נוספת, בעולמות הפינטק והבלוקצ'יין, היא אוקורה, שמאפשרת תשלומים גלובליים חכמים אוטומטיים וניהול מטבעות שונים עם כלים מתקדמים לשליטה בסיכון וליעילות פיננסית. החברה מסייעת לשלוט על היעילות. בתחום המזון והחקלאות זכתה ביהירו (Beehero), שהופכת את הגידול המסורתי של דבורים למערכת מדויקת להאבקה באמצעות כוורות חכמות, לצורך שיפור יבולי החקלאות וקיימות חקלאית.

בני הנוער במרכז הבמה

ולקראת סיום – הדור הבא: בשלוש השנים האחרונות יש למיזם האטלס אח צעיר – אטלס ג'וניורס, שמאפשר לבני נוער מהפריפריה, רבים מהם מעוטף עזה והסביבה, ללמוד יזמות, לסייר בחברות היי-טק ו-"לטעום" ממה שהן עושות, ולקבל כלים שיסייעו להם בעתיד, אם וכאשר יבחרו לעבוד בענף.

ד"ר אלינה לוסטוב, המובילה הפדגוגית של אטלס ג'וניורס, אמרה כי "המשתתפים בתוכנית הם חבר'ה צעירים מכיתות ט'-י"א, שפוגשים בפעם הראשונה בחיים שלהם את חוויית הסטארט-אפים. הם פועלים בחברות ויחד עם הסטארט-אפיסטים נותנים פתרונות לבעיות שעולות מהשטח".

אגב, חלק מהמשתתפים אף מראיינים בערוץ 10 – ערוץ הכלכלה החדש. המראיינים הצעירים מארחים בכל ראיון בכיר בעולם ההיי-טק, שעולה על שאלות מעניינות, ולעתים לא פחות נוקבות משל מראיינים בוגרים ומנוסים.