האם הבינה המלאכותית תהפוך לפסיכולוג החדש?

80% מהמשתמשים בכלי AI מוכנים שהיא תשמש הפסיכולוג שלהם במקום בן אנוש ● טיפול נפשי באמצעות בינה מלאכותית הוא דבר שדורש רגולציה - שלא קיימת בארץ ● אתמול (ג') נערך בנושא דיון בכנסת, בהשתתפות מומחים

האם ל-AI יש מספיק בינה - ורגש - לעסוק בבריאות הנפש?

בשנים האחרונות, ובפרט מאז הפריצה של הבינה המלאכותית היוצרת, אנשים מפתחים רגשות כלפי תוצרים של הכלים הללו. ככל שחולף הזמן, יותר ויותר אנשים נהיים חברים ואף בני זוג של דמויות AI – דמיוני ומוזר ככל שזה יכול להישמע לחלק מאתנו. פרסומות שמציעות לשדך לנו בן.בת זוג הפכו לדבר די נפוץ ברשת, ומחקרים שונים עוסקים בהשלכות שיש לכך על החיים החברתיים וחיי הרומנטיקה שלנו. אלא שבאחרונה יש תופעה חדשה: אנשים שמוכנים שה-AI תהיה הפסיכולוגית שלהם.

הנושא הזה הגיע אתמול (ג') לכנסת ונדון בישיבה של ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הפרלמנט שלנו. הישיבה שניהלה יו"רית הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן, עסקה במצב החדש הזה ובעובדה שגם בנושא זה אין בישראל רגולציה, שתפקח על השימוש בכלים אלה, ותוודא שמטפלי בריאות הנפש המלאכותיים אכן ממלאים את הייעוד שלהם. אגב, גם הסתדרות הפסיכולוגים הישראלית לא פרסמה כללים מנחים בנושא – בניגוד למקבילה בארצות הברית.

בדיון הוצגו נתוני מחקרים שלפיהם 80% מהמשתמשים בבינה מלאכותית בארץ ובחו"ל, כולל בני נוער, מוכנים להתחיל טיפול נפשי בעזרת בוטים של AI – כתחליף לטיפול אנושי. כמו כן, 68% מעדיפים לשתף את הבוט ולא בן אדם במצבי לחץ. מחקר ישראלי גילה כי בין המשתמש שמבקש להיעזר ב-AI לטיפול נפשי לבוט שמציע את השירותים האלה מתפתחים יחסים שעשויים להידמות לקשר עם פסיכולוג אנושי, לרבות האמפטיה שאנשים זוכים לה על ספת המטפל.

"שינוי מהותי ותפיסתי" בתחום בריאות הנפש

פרופ' אליקים כסלו, חוקר סוציולוגיה וטכנולוגיה מהאוניברסיטה העברית, התמקד בדבריו בוועדה בילדים ובבני הנוער, ואמר כי "יש כאן שינוי מהותי ותפיסתי שהם גדלים אליו. הם חשופים לאפליקציות שגורמות להם לייצר רגשות כלפיהן". לדבריו, "בארצות הברית כבר יש התקדמות רגולטורית בכל מה שקשור לשימוש בבוטים כתחליף לטיפול מקצועי אנושי, אבל בישראל, בעוד שיש מחקרים ושיח, אנחנו מאוד רחוקים מאסדרה של הנושא".

"כאנשי מקצוע אנחנו רוצים לדעת מה יקרה בעוד חמש שנים, כאשר הטכנולוגיה הזו תתפשט לחיינו", ציין.

בדיון השתתף הפסיכיאטר המוכר פרופ' יורם יובל, שציין ש-"מודלי שפה בתחום בריאת הנפש יכולים להועיל, אבל הבעיה היא בקצוות. יש לא מעט סיכונים של בינה מלאכותית ברשתות החברתיות. הפתרון הוא רגולציה שמאפשרת תביעות נגד ענקיות הטכנולוגיה. הטענה של החברות שהן מהוות בסך הכול צינור להעברת מידע לא מקנה להן חסינות. חייבת להיות להן אחריות על המידע".

ח"כ פרקש הכהן אמרה ש-"מהפכת הבינה המלאכותית מייצרת רעידת אדמה בעולמות הנפש האנושית. אני קוראת לממשלה להקים צוות בין משרדי שיבחן את נושא הרגולציה שעוסקת בהתמודדות עם אתגרים שהבינה המלאכותית מציבה בתחום בריאות הנפש. יש לרתום את היתרונות של כלי ה-AI לטובת משבר בריאות הנפש, שהתגבר אחרי ה-7 שבעה באוקטובר. זה לא נושא שקשור לתעשיית ההיי-טק אלא להיפך – מדובר בצורך ביצירת כללים שיאסדרו את הנושא. זה הכרחי לשמירת הבריאות הנפשית שלנו ושל ילדינו".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים