בזמן חזרת החטופות: עלייה של 40% בתעבורת הרשת
חזרת לירי אלבג, נעמה לוי, דניאלה גלבוע וקרינה ארייב זכתה לרייטינג גבוה גם ברשת - כך לפי דו"ח האינטרנט של בזק, שמעיד על נתוני הגלישה שלנו, השפעת ה-AI עליה והאם אנחנו יודעים להבחין בין אמת לפייק ניוז
דו"ח האינטרנט של בזק, שפורסם היום (ג'), מציג שלל נתונים מעניינים על השימוש של הגולשים הישראלים באינטרנט בעידן ה-AI, אובדן האמון במידע הדיגיטלי, הלחץ הנפשי הגובר סביב אירועי המלחמה, כפי שהוא בא לידי ביטוי ברשת, ועוד.
הנתון העדכני ביותר מראה עד כמה אנחנו דואגים לגורל החטופים: חזרת החטופות לירי אלבג, נעמה לוי, דניאלה גלבוע וקרינה ארייב, שאירעה בשבת האחרונה, הביאה לזינוק של 40% בתעבורת הרשת בארץ.
עוד אירועים שעוררו בשנה האחרונה התעניינות רבה מצד הגולשים הישראליים הם הקרב הגדול של ג'ייק פול נגד מייק טייסון בנטפליקס, שהביא לגידול של פי 10 בממוצע התעבורה היומי, המתקפה האיראנית באוקטובר האחרון, שבמהלכה נצפה גידול של כ-40% במספר המכשירים החדשים שהתחברו ל-WiFi הביתי, ואירוע חשיפת גרסת הפורטנייט החדשה, שבשיאו נרשמה קפיצה דרמטית של 60% בג'יגות ברשת.
נתונים אלה מבוססים על מד האינטרנט – כלי חדש של בזק, שמבוסס על ניתוח סטטיסטי מתוך מערכות החברה. הוא מספק תמונת מצב חיה על התנהגות הגלישה בישראל, ובודק את הנתונים לפי מדדי מיקום, WiFi, רייטינג וסייבר. אפרופו סייבר, המצלמות הביתיות הן הכלי הכי נפרץ בבית – פי 100 מאשר הכלים האחרים.
פייק ניוז, בינה מלאכותית ושפת הפרומפטים
הדו"ח מבוסס על סקר שערכה בזק בשיתוף קנטר בקרב 4,500 ישראלים בגילאי 13 ומעלה. נתון מטריד שעולה ממנו הוא ש-86% מהישראלים מתקשים להבחין בין אמת לפייק ניוז. בנוסף, 73% מבני הנוער נחשפו לפייק ניוז בנושא החטופים. מעל גיל 18, הנתון מגיע לשני שלישים – 66%.

בעקבות הפייק ניוז, אנחנו כבר לא מאמינים למידע ברשת. צילום: BigStock
נתונים אחרים עוסקים במהפכת הבינה המלאכותית שהתרגשה עלינו: 90% מהגולשים הישראלים העידו שהם מכירים את המונח AI, ו-70% כבר משלבים טכנולוגיות AI בחייהם. 40% מבני הנוער ו-32% מהבוגרים משתמשים בכלי בינה מלאכותית לקבלת מידע ממוקד ומיידי. רובם משתמשים ביותר מכלי AI אחד, כאשר הכלי הכי פופולרי, ובפער ענק, הוא ChatGPT של OpenAI, עם 83% בקרב בני הנוער ו-76% בקרב האוכלוסייה הבוגרת. ג'מיני של גוגל מגיע למקום השני, עם 30% בקרב בנות ובני הנוער ו-22% מהאוכלוסייה הבוגרת. גם קופיילוט, Canva ו-Claude פופולריים למדי.
עוד מראים הנתונים ששפת הפרומפטים החלה לחלחל בישראל: כ-60% מרגישים שהם נדרשים ללמוד את השפה הזאת במציאות החדשה. מעניין שהנתון הזה עולה ככל שעולים בגילאי המשתמש, ובקרב בנות ובני ה-60 ומעלה הוא עומד על 68%.
כמה מאיתנו מכורים לרשתות חברתיות?
התשובה, הלא מפתיעה, לשאלה הזאת היא: רבים מאוד. 60% מבני הנוער שהשיבו לסקר הצהירו שהם מכורים לסושיאל מדיה, כאשר אצל בני ה-18-34 הנתון הוא 56%. קרוב לשני שלישים (63%) מבני הנוער משוטטים לפחות שלוש שעות ביום ברשתות חברתיות, ו-34% מקדישים לכך חמש שעות ויותר בכל יום.

ההתמכרות לרשתות החברתיות – נרחבת מאוד. צילום: BigStock
עם הצריכה הרבה יותר של תוכן, ברשתות החברתיות ובכלל, יורדת יכולת הקשב שלנו: 85% מהישראלים ענו שהם איבדו את הסבלנות לקרוא טקסטים ארוכים או ספרים, והם מעדיפים סרטונים קצרים ומתומצתים. זה נכון בפרט כשזה מגיע לרילס: 81% השיבו שהם צופים בסרטונים כאלה שאורכם לא עולה על דקה. הרצון לראות סרטונים קצרים יותר חזק במיוחד אצל חובבי הספורט: 87% מבני הנוער שבהם ניזונים מסרטוני ספורט קצרים, וכך גם 89% מבני ה-18 עד 34. הנתון יורד ל-73% כאשר מדובר בחובבי ספורט בני 35-59, ומעל גיל 60 הוא מגיע ל-53%.
עוד נתונים מעניינים הם ש-45% מהנשאלים בכלל ו-64% מבני הנוער מעדיפים להאזין להודעות קוליות או לפודקאסטים במהירות גבוהה יותר מהמהירות הרגילה – כדי לחסוך זמן. 21% אף ציינו שבעקבות הגברת מהירות ההאזנה, הם איבדו את הסבלנות לקצב הדיבור הרגיל של בני אדם אחרים.
פחות קונים ומשתפים תמונות מחופשות – ויותר גולשים בשעות לא שגרתיות
52% מבני הנוער ו-73% מהבוגרים צמצמו את שיתוף התיעוד שלהם מחופשות ובילויים; שיעור הביטולים של שירותי פרמיום כמו נטפליקס ודיסני+ עולה על שיעור המצטרפים החדשים אליהם; שיעור הקניות אונליין ירד מ-87% ב-2023 ל-81% ב-2024; וההשפעה של משפיעני הרשת על החלטות הקנייה של הצרכנים הישראלים עלתה מ-33% ל-41%. בקרב בני הנוער מדובר ב-54%.
נתונים אחרים עוסקים בשינוי בשעות הגלישה של הישראלים, במידה רבה עקב המלחמה המתמשכת: 39% דיווחו ששינו את זמני הצפייה במסכים לשעות לא שגרתיות, בייחוד בשעות הלילה המאוחרות, שבהן התארכו זמני הצפייה ב-23%. גם שעות הבוקר המוקדמות הפכו ליותר פופולריות, עם עלייה של 8% בשימוש.
כמו כן, יותר משליש מהישראלים (36%) דיווחו על צורך בתמיכה נפשית בעקבות המלחמה. בקרב מבוגרים (18-54) הנתון משמעותי יותר – 41%. עוד עולה ש-61% מהישראלים שחוו קושי נפשי פנו לשירותי אונליין, ורובם המוחלט עשו זאת יותר מפעם אחת.











תגובות
(0)