השב"כ סיכל עשרות מתקפות סייבר של איראן נגד ישראלים

השב"כ סיכל באחרונה 85 מתקפות סייבר שהאקרים איראניים ערכו נגד אזרחים ישראלים. בין המותקפים נמצאות דמויות ידועות בישראל, שזהותן לא נחשפה. במסגרת התקיפות, ההאקרים ניסו להשיג גישה למיילים, למחשבים ולטלפונים הניידים של הקורבנות, על מנת לאסוף מידע אישי אודותיהם, לטובת גיוס עוד סוכנים בישראל ולתכנון פיגועים.

שירות הביטחון הכללי ומערך הסייבר הלאומי זיהו בחודשים האחרונים עלייה משמעותית בניסיונות של גורמים איראניים לערוך מתקפות פישינג נגד אזרחים ישראלים, רבים מהם בכירים בשירות הציבורי, במערכת הביטחון, בפוליטיקה, באקדמיה ובתקשורת.

מתקפות הפישינג נועדו על מנת להשיג גישה למדיה הדיגיטלית של אותם אישים ישראליים, להשגת פרטים ומידע אישי אודותיהם, דוגמת כתובת, קשרים ומקומות שבהם הם נמצאים בקביעות. מהשב"כ נמסר כי המידע נועד לשמש בעתיד את הגורמים האיראניים לעריכת פיגועים נגד אישים בישראל, באמצעות חוליות שהם גייסו בארץ.

קישור מזויף לגוגל מיט ושימוש באפליקציות מזויפות

הפניות של הגורמים האיראנים אל הקורבנות הישראליים נעשו בדרך כלל בווטסאפ, בטלגרם או במייל. הן כללו סיפור כיסוי ייעודי מותאם לכל קורבן.

שיטות התקיפה שלהם משתנות, אולם לרוב הן כללו משלוח קישור מזויף לשיחת גוגל מיט, שבה נדרש הקורבן להכניס שם משתמש וסיסמה, שאותם ההאקרים האיראניים היו גונבים.

עוד השתמשו התוקפים באפליקציות שונות, הנחזות להיות אפליקציות לגיטימיות, וכן בתקיפה דרך הורדת קבצים למחשב, לצורך קריאה או אישור, שבאמצעותו מותקנת רוגלה.

סוכנים איראניים שמגויסים באמצעות הרשתות החברתיות

המתקפות הללו הן חלק מסדרת פעולות שאיראן מבצעת נגד ישראל במרחב הדיגיטלי מזה שנים, ושהתגברו מאז פרוץ המלחמה בעזה. חלק נכבד מהמאמצים של המשטר האיראני נגד ישראל נעשה באמצעות ניסיונות לגייס סוכנים דרך הרשתות החברתיות. זאת, במטרה להשיג מידע מודיעני, להפיץ מסרים אנטי ישראליים, לפגוע בתשתיות, לזרוע הרס, ואף להתנקש באזרחים ובכירים – תמורת תשלום כספי, בדרך כלל באמצעות מטבעות דיגיטליים.

פעמים רבות, האיראנים מתחילים בבקשות "קטנות" מהסוכנים שהם מגייסים באמצעות הרשתות החברתיות – כדי "ללכוד אותם" ברשתם. זה יכול להיות, למשל, צילום של מחנה צבאי או הפצת מסרים מעוררי מחלוקת, כדי לזרוע כאוס ולהגביר את הפילוג בחברה הישראלית. משם זה עובר לפעולות בעלות ערך רב יותר עבור האיראנים, כגון הטמנת מטעני נפץ ורצח של אישים ישראלים, שמביאות עימן תשלום כספי גבוה יותר. לא מעט מקרים כאלה התגלו מאז תחילת המלחמה על ידי הרשויות בישראל, ובמרכזן השב"כ – פעמים רבות לפני שבוצעו פעולות "משמעותיות", והחשודים בהיותם סוכנים איראניים נעצרו והחלו נגדם הליכים משפטיים.

יצוין כי אותם סוכנים לא באים מרקע אחד, אלא מקבוצות שונות בחברה הישראלית – ערבים, עולים חדשים ו-ותיקים, חרדים ועוד.