"הכחשת השואה מועצמת בעזרת הטכנולוגיה והדיגיטל"

"האינטרנט והמדיה החברתית יצרו מציאות חדשה: דמוקרטיזציה וביזור של הידע, שכולם יכולים לומר מה שהם רוצים, ומתי. בעבר היינו עדים לתופעות של עיוות ושיבוש הנרטיב לגבי השואה. כיום אנחנו חוזרים להכחשת השואה המוכרת לנו זה עשרות שנים, ויחד איתה גם להיפוך שואה – מצב שבו היהודים והישראלים מתוארים כנאצים. זה קורה משני צדי המתרס הפוליטי. המדיה החברתית עושה אמפליפיקציה, הגברה של הווליום והיקף התופעה. הבינה המלאכותית, ובתוכה ה-GenAI, 'מסייעת' גם היא. לכן, במאבק בהפצת שקרים והכחשות שואה, חייבים לגיס את הטכנולוגיה להפצת חומרים היסטוריים אמינים. אין ברירה, חייבים ללמוד היסטוריה", כך אמר ד"ר בועז כהן, ראש התוכנית ללימודי שואה במכללה האקדמית גליל מערבי.

בראיון לרגל יום הזיכרון שואה ולגבורה תשפ"ו, שנפתח הערב (ב'), אמר ד"ר כהן כי "בשנים האחרונות היינו עדים לתופעה שאיננה הכחשת שואה, כי אם עיוות שלה: החדרת מסרים, שקריים כמובן, אבל קלים יותר ל-'בליעה', שלפיהם 'הייתה שואה אבל היהודים שיתפו פעולה עם המהלך', או 'הפולנים הצילו מאות אלפי יהודים בשואה'. נרטיבים כאלה היו לחדשות מהעבר הרחוק, וכיום יש חזרה להכחשת שואה קלאסית, כשימין ושמאל קיצוניים נפגשים. בעזרת דמויות דוגמת טאקר קרלסון, הפופולריות של היטלר גדלה, והוא נתפס – בצדק לשיטתן – כגיבור. נרטיב שגוי נוסף ששב להופיע הוא שצ'רצ'יל היה מחרחר מלחמה וכשסירב להצעת השלום של היטלר – המיט חורבן על האנושות. לעומתו, היטלר בסך הכול 'רצה את טובת עמו' במלחמתו בקומוניסטים הנלוזים".

איפה רואים את הכחשת השואה הזאת בעיקר?
"הכחשת השואה פושה במקומות רבים, בחוגים קיצוניים מימין ומשמאל במערב. רואים את זה ברשתות החברתיות, אבל גם מחוצה להן: יחידות מסוימות של צבא אוקראינה מעלות את היטלר והנאצים על נס, כמי שנלחם באיום היהודי. המסר מהדהד ומתחבר לקמפיינים איראניים רבים, של הכחשת השואה. השילוב של AI וסושיאל הוא חמור ובעייתי בהיבט הכחשת השואה".

"בגלל ה-AI, חובה להציל את מקצוע ההיסטוריה"

ד"ר כהן ציין ש-"אחת התופעות שעולות מצמיחת הבינה המלאכותית היא אובדן של מקצועות, שייעלמו מן העולם. בעולם מדעי הרוח, אחד המקצועות שצפויים להיעלם הוא של ההיסטוריונים. אבל בראייתי, ההיפך הוא הנכון: בגלל ה-AI, ברור שאם יש מקצוע שחובה להציל זה היסטוריה. הרשת מקשה עלינו להבחין במגוון של מורכבויות, והכול מוגש באופן בינארי – שחור או לבן. אנחנו ועמיתים שלנו בעולם האקדמי מנסים להעביר מסר שאין רק שחור ולבן".

"ישנה תחושה שהעבודה שלנו ושל המקבילים לנו באקדמיה, במדעי הרוח ובתוכניות לימודי השואה, שייכת לעבר ואין בה ערך", הוסיף. "עמיתיי ואני אומרים את ההיפך: צו השעה הוא להמשיך ולבצע מחקרים היסטוריים, להמשיך ולהנגיש חומרים אמינים ברשתות".

זה קורה כבר עכשיו? אתם רואים איזושהי השפעה?
"כן. על אף שאנחנו, בתוכנית ללימודי השואה במכללה האקדמית גליל מערבי ובגופי אקדמיה אחרים בארץ, לא נהנים מתקציבי עתק לצורך הפצת ידע ברשת, אנחנו מצליחים לייצר השפעה ברמה הבינלאומית. אנחנו עושים זאת בעזרת רשת קשרים – אישיים ומקצועיים – עם גופי מחקר, חוקרים וחוקרות עצמאיים לתחום ברחבי העולם. אנחנו מנכיחים חומרים טובים ומקצועיים בנושא השואה בכל מיני פורומים וסמינרים בינלאומיים, וגם ברשת. אנחנו נאבקים בכל זירה אפשרית, למשל: פועלים כדי שכמה שיותר גופים יצטטו נתוני אמת על ערכים ונושאים הקשורים לישראל ולג'נוסייד, ולא יעברו הטייה בסגנון אל ג'זירה.

המענה למגמה הישנה-חדשה של הכחשת השואה הוא בהפצת כמה שיותר היסטוריה, בארץ ובעולם. פה, הרשת מסייעת לנו להתגבר על מצוקת המשאבים: היא מאפשרת לנו לייצר נוכחות ולהביא תכנים איכותיים הקשורים להיסטוריה של השואה. המאבק שלנו יצליח חלקית, כי אנחנו פועלים מול גופים עתירי ממון – אבל הוא חשוב. אנחנו נמצאים במלחמה מחודשת על עצם זיכרון השואה ועושים שימוש נרחב בדיגיטל – הן כדי להיאבק במכחישי שואה והן כדי להרחיב את היקף הקהילות של חוקרים ומתעניינים בתחום".

אז בעצם אתה רואה בבינה המלאכותית הזדמנות.
"בהחלט. היא אמנם עוזרת לרעים, אבל יש לנו הזדמנות לרתום אותה ככלי במאבק בהכחשת השואה. היא, כמו גם השימוש בדיגיטל והטכנולוגיה בכלל, מסייעת לפרוץ את המגבלות הגיאוגרפיות והמוסדיות, ולסייע בשימור זיכרון השואה ובמלחמה בהכחשתה. זה עזר גם לנו".