צוות חוקרים של יבמ פיתח סוג חדש של מולקולה
בהיבט של תחום המחשוב הקוונטי, מדובר בהדגמה מעשית לייעוד של הטכנולוגיה: לבצע הדמיות כדי להפיק תובנות מדעיות שלא ניתן עד היום להגיע אליהן באמצעות המחשוב הקיים
אחת השאלות והתהיות סביב המחשוב הקוונטי, שעדיין מחפש את דרכו לקראת שימושים מסחריים, היא כיצד הוא יוכל להשפיע על תחום המדע בעיקר. יבמ, המובילה בפיתוח של מחשוב קוונטי, הציגה דוגמה קונקרטית לכך: צוות חוקרים של החברה, בשיתוף פעולה עם חוקרים מכמה מוסדות טכנולוגיים, פיתח סוג חדש של מולקולה.
שיתוף הפעולה כלל חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד ומאוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה, מהמוסדות הטכנולוגיים ETH Zurich ו-EPFL בשוויץ, ומאוניברסיטת רגנסבורג הגרמנית. המולקולה, שנוסחתה הכימית היא C₁₃Cl₂ הורכבה ביבמ, אטום אחר אטום, ממולקולת מוצא ייעודית, שסונתזה באוקספורד.
הייחוד שלה הוא שהאלקטרונים נעים במסלול דמוי ספירלה בתוך המבנה, תנועה שמשנה באופן מהותי את ההתנהגות הכימית. לפי החוקרים, מולקולה בעלת טופולוגיה אלקטרונית שכזו מעולם לא סונתזה, נצפתה או אפילו נחזתה באופן רשמי בעבר .
לפי החוקרים, יש לתגלית משמעות פורצת דרך בתחום הכימיה, מכיוון שהיא מדגימה כי טופולוגיה אלקטרונית, שקובעת כיצד האלקטרונים נעים דרך המולקולה, ניתנת לתכנון ולא רק מוגדרת בטבע. בהיבט של תחום המחשוב הקוונטי, מדובר בהדגמה מעשית לייעוד של הטכנולוגיה: לבצע הדמיות כדי להפיק תובנות מדעיות שלא ניתן עד היום להגיע אליהן באמצעות המחשוב הקיים.
"השלב הראשון היה לתכנן מולקולה שלדעתנו ניתן יהיה ליצור. לאחר מכן בנינו אותה, ולבסוף אימתנו אותה ואת תכונותיה החריגות באמצעות מחשב קוונטי. זה בהתאם לחזון לבנות מחשב שיוכל לדמות בצורה הטובה ביותר את חוקי הפיזיקה הקוונטית, והוא פותח את הדלת לדרכים חדשות לחקור את עולמנו ואת החומר שמרכיב אותו", אמר ד"ר אלסנדרו קוריוני, מנהל המחקר ביבמ, אירופה ואפריקה, ומנהל מעבדת המחקר המרכזית לקוונטום של יבמ בציריך












תגובות
(0)