"האיום על שוק העבודה – לא AI, אלא האדישות והעדר יוזמה"

"הטכנולוגיה היא המדורגת במקום הראשון ברשימת הגורמים המשפיעים על שוק העבודה העתידי. ולמרות זאת, האיום על שוק העבודה אינו AI – אלא האדישות והעדר יוזמה", כך אמרה עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה.

עו"ד משש דיברה בטקס מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, שנערך היום (א') באולם האירועים East בתל אביב, זו השנה ה-24. הטקס החל בדברי ברכה של פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, והנחתה אותו נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק והאירועים של הקבוצה.

משש הייתה אחת מחמישה בכירים שקיבלו בטקס אותות הוקרה על מצוינות. ארבעת הנוספים הם: מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס; תא"ל (מיל') איילה חכים, לשעבר מפקדת ממר"ם ולוט"ם באגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל, מנמ"רית בנק מזרחי-טפחות עד באחרונה וכיום דירקטורית בבנק יהב; אורן אריאב, ששימש עד לא מכבר כמנמ"ר רשות האוכלוסין וההגירה, וכיום הוא מנמ"ר בנק ישראל; ויניב פאר, סמנכ"ל המחשוב של אנשים ומחשבים.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

לדברי משש, "המיומנויות בשוק העבודה משתנות כבר עכשיו. הקצב מואץ – ולא יחזור לאחור, ומי שלא יבנה מנגנונים אדפטיביים ישאיר אנשים מאחור. השאלה היא האם אנחנו, כמדינה, נדע להחליף מודלים ישנים מספיק מהר, והאם נדע לשלב טכנולוגיה מבלי לאבד את האדם במרכז. אם נעשה זאת – נרוויח פריון, תחרותיות וחברה חזקה יותר בשוק שעובר טרנספורמציה משמעותית. אם לא – הפערים יעמיקו".

היא ציינה ש-"שילוב דיגיטל ותעסוקה הוא ליבת השליחות שלי. כולם מדברים על AI, אך בעוד רבות מהמדינות מדברות על שיבוש – Disruption, ישראל מדברת על עיצוב – Design. לא איך אנחנו מגיבים לשינוי – אלא כיצד אנחנו מתכננים אותו ומעצבים את המציאות".

"כמעט כל אדם עובד נתקל ב-AI"

"שוק העבודה בישראל בשנה האחרונה הוא שוק הדוק עם אבטלה נמוכה מאוד", הוסיפה משש. "כמעט כל אדם עובד נתקל ב-AI, וכמעט כל מעסיק יודע שיידרש ממנו שינוי סביב האיזונים בין בני האנוש והמכונות. השיח הציבורי עדיין נע בין קצוות של תחזיות שונות לבין חוסר הידיעה כיצד המציאות תיראה בשנים הבאות. יש תחזיות אופטימיות מאוד – ויש גם פסימיות יותר. המציאות, כמו תמיד, מורכבת יותר. בנתוני שירות התעסוקה איננו רואים החלפה גורפת של עובדים ב-AI, ברמת המשק. זה אומר שהשינוי מתרחש אחרת: מגמה של היחלשות החזקים והתחזקות החלשים. מה שבטוח הוא לא שעבודות נעלמות, אלא שמשימות נעלמות. לא מקצועות נמחקים, אלא תכולות משתנות. חלק מהמשימות עוברות אוטומציה, חלקן מואצות וחלק דורשות מיומנויות אחרות לחלוטין. לכן, השיח החשוב באמת איננו 'מי יוחלף', אלא 'איזו מיומנות נדרשת עכשיו', ובראשן הלמידה לאורך החיים".

לדבריה, "במילים אחרות: בינה מלאכותית היא לא האיום על שוק העבודה. אדישות והעדר יוזמה – הם האיום. לכן, כמערכת ציבורית, אנחנו לא בונים מדיניות על תקווה בלבד, ולא על פאניקה".

שלושה תנאים כדי להפוך את ה-AI לערך אמיתי בשוק העבודה

"קשה להפוך בינה מלאכותית לערך ציבורי אמיתי בשוק העבודה", אמרה. "כדי שזה יקרה, יש שלושה תנאים שצריכים להתקיים: הראשון – מתחילים מיעדים, לא מטכנולוגיה. הטכנולוגיה היא כלי חשוב ואסטרטגי, אבל היא כלי. השני – דיפרנציאליות אמיתית. שוק העבודה אינו אחיד, ולכן השירות לא יכול להיות אחיד. בימים אלה אנחנו בונים מודלים של התאמה שונה: מי שזקוק לכלי דיגיטלי מהיר יקבל תהליך מקוון ואדפטיבי, מי שזקוק לאבחון מעמיק יקבל ליווי מקצועי ומי שזקוק להסבה יקבל מסלול שונה לחלוטין. לא אחידות – אלא התאמה מבוססת נתונים. התנאי השלישי הוא בניית סקייל לאומי אמיתי, ולכן אנחנו משקיעים בתשתיות דאטה, במעבר לענן, בכלי אנליטיקה ובכלי AI תומכי החלטה. לא כדי להחליף אנשי מקצוע, אלא כדי להפוך אותם למדויקים, לאפקטיביים ולערכיים יותר".

לסיכום ציינה עו"ד משש כי "החזון שלי ברור: להפוך את שירות התעסוקה ל-'האב' לאומי של חדשנות תעסוקתית. לגוף שמתרגם חוזק טכנולוגי ליכולת רחבת היקף, מצפון לדרום. לא חדשנות שיוצאת רק מהמרכז ותייצר פערים, אלא חדשנות שמתרחבת לכל רחבי הארץ ומייצרת צמיחה".