קונברג' ביו מגייסת 25 מיליון דולר לפלטפורמת AI להאצת פיתוח תרופות

חברת קונברג' ביו (Converge Bio), המפתחת פלטפורמת AI להאצת גילוי ופיתוח תרופות, השלימה סבב גיוס מסדרה A בהיקף של 25 מיליון דולר, המביא את סך ההשקעות בחברה ל-30 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן Bessemer Venture Partners, בהשתתפות TLV Partners, Vintage Investment Partners ו-Saras Capital וכן מנהלים בכירים מ-OpenAI, מטא ו-וויז.

יותר מתריסר חברות מובילות מתחומי הפארמה והביוטכנולוגיה כבר משתמשות בפלטפורמה של קונברג' לפיתוח תרופות: החל מזיהוי מטרות תרופתיות וסמנים ביולוגיים (biomarkers), דרך גילוי תרופות והנדסת נוגדנים, ועד לאופטימיזציה של ייצור חלבונים. הפלטפורמה משלבת מספר מודלי AI שפיתחה החברה, ומציעה פתרונות מקצה לקצה המתחברים בצורה חלקה לתהליכי העבודה הקיימים במעבדות של תעשיית פיתוח התרופות. חוקרי מעבדה בחברות אלו עושים שימוש במערכת כדי להאיץ, להוזיל ולשפר שלבים קריטיים בדרך לפיתוח תרופה חדשה, ולקבל תוצרים יישומיים וברורים, כמו פיתוח נוגדנים יציבים ויעילים יותר לטובת בחירת מועמדים חכמה, או תכנון רצפי חלבון המספקים תפוקה גבוהה. כל זאת מתבצע ללא צורך בכתיבת קוד וללא הקמה של תשתיות טכנולוגיות מורכבות.

מודלי ה-AI של החברה נבחנים ומאומתים בניסויי מעבדה ("wet lab"), ומאומנים על בסיסי נתונים עצומים וייחודיים שנבנו על ידי החברה לאורך זמן. מאגרים אלה כוללים סריקות ביולוגיות נרחבות, רכישה של כמויות דאטה משמעותיות ואיסוף שיטתי של נתונים ציבוריים ממקורות מגוונים. בנוסף, הפלטפורמה של קונברג' מאפשרת ללקוחות לשלב נתונים פרטיים משלהם לטובת כוונון נוסף ובכך לקבל תובנות ותוצאות מותאמות אישית לצרכים הביולוגיים הספציפיים שלהם, וכל זה תוך שמירה מלאה על הבעלות והשליטה בנתונים בידי הלקוח.

תחום גילוי התרופות באמצעות בינה מלאכותית חווה תאוצה חסרת תקדים מאז שמפתחי AlphaFold של גוגל זכו לפני שנה בפרס נובל לכימיה, עם מיליארדי דולרים של הון סיכון זורמים לתחום. באוקטובר חברו אלי לילי (Eli Lilly) ואנבידיה (Nvidia) להקמת מחשב-על מבוסס AI, שהוא החזק ביותר בתעשיית הפארמה, לצורך גילוי תרופות. בחודש שעבר הפכה אלי לילי לחברת הפארמה הראשונה שהגיעה לשווי שוק של טריליון דולר.

למרות ההתקדמות המהירה והעניין הרב סביב בינה מלאכותית, בתחום גילוי התרופות עדיין קיים פער משמעותי בין ההבטחה הגדולה של ה-AI לבין היישום בפועל. "השיח חייב לעבור ממודל כזה או אחר למערכות AI שלמות", אומר דב גרץ, מנכ"ל ומייסד-שותף של קונברג' ביו. "בניגוד ל-ChatGPT, בגילוי תרופות אי אפשר פשוט להקליד שאלה ולקבל תוצאות שימושיות. הדרך ממודל שמציג תוצאות טובות במדדי ביצועים תיאורטיים, ועד מערכת AI שחוקר במעבדה יכול לעבוד איתה ביום-יום, היא דרך ארוכה ומורכבת. כדי לגשר על הפער הזה נדרשים נתונים איכותיים, ארכיטקטורה טכנולוגית שמותאמת לעולם הביולוגיה, ותהליך אימות רציף באמצעות ניסויים במעבדה".

לדבריו, זו גם הסיבה שפיתוח תרופות עדיין מתבסס ברובו על שיטות מסורתיות של ניסוי וטעייה, תהליך איטי שנמשך שנים ועלותו מגיעה למאות מיליוני דולרים. "המטרה שלנו פשוטה", מסכם גרץ, "להפוך כל חברת פארמה וביוטק לחברת AI. אנחנו עוזרים למדענים להבין היכן בינה מלאכותית יכולה לייצר ערך אמיתי כבר היום, ומספקים להם כלים אמינים ומאומתים שמאפשרים לעשות זאת בפועל".

קונברג' ביו הוקמה בשנת 2024, ומונה כיום צוות של כ-40 עובדים בעלי מומחיות עמוקה בלמידת מכונה, ביולוגיה חישובית ופיתוח תרופות, כמחציתם בעלי תארים מתקדמים בתחומים רלוונטיים. המנכ"ל, דב גרץ, פיתח שיטת למידת מכונה לגילוי מערכות CRISPR חדשות, שהובילה לפטנט ברישוי בארה"ב ולפרסום מדעי בשיתוף כלת פרס נובל ג׳ניפר דאודנה. המדען הראשי, ד"ר עידו ויינר, מחזיק בדוקטורט בביואינפורמטיקה ובהנדסה ביו-רפואית והוביל שני פיתוחי תרופות עד לקריאות חיוביות בשלב קליני 2. סמנכ"ל הטכנולוגיות, עודד כלב, הוביל בעבר צוותי AI בתחום הסייבר וייעץ לסוכנויות ממשל בארה"ב ביישומי AI רחבי-היקף.

הגישה של קונברג' ביו כבר מניבה תוצאות במגוון תחומים טיפוליים, בהם אונקולוגיה, מחלות נוירודגנרטיביות ומחלות אוטואימוניות. בשנה האחרונה השלימה החברה למעלה מ-40 תוכניות עם חברות פארמה וביוטק. מאמצים אלה אפשרו לשותפים לגלות נוגדנים עם יכולת קשירה גבוהה (binding affinity), ברמת ננומולר חד-ספרתית, לשפר תפוקות ייצור חלבונים פי 4 עד 7, ולאתר סמנים ביולוגיים מולקולריים חדשים לאופטימיזציה של תגובת מטופלים.

אנדרו הדין, שותף ב-Bessemer Venture Partners: "הצוות של קונברג' הביא בזמן קצר הישגים משמעותיים של חדירה מסחרית ותוצאות מדעיות חזקות. הצוות בנה פתרונות מאומתים שכבר מספקים תוצאות ללקוחות משלמים. אנחנו מאמינים שהחברה ממוצבת היטב להפוך למעבדת ה-AI של תעשיית הביוטכנולוגיה".