"כל המפעלים יהיו חכמים – אם ירצו או לא ירצו"

"כשאומרים תעשייה חכמה, מדברים על תעשייה 4.0, 5.0 ואפילו 6.0. תעשייה חכמה היא דבר שקורם עור וגידים, ובהגדרה, כל מפעל יהיה חכם, בין אם בעליו ומנהליו ירצו או לא ירצו. כל מכונה שנכנסת למפעל היא חכמה – אין כיום מכונות לא חכמות. זה יקרה, והמטרה היא לגרום לכך שזה יקרה נכון. זה לא המצב כיום בחלק מהמפעלים", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט ויועץ בכיר לתעשייה חכמה.

אלתר, מהוותיקים בתחום, הנחה אתמול (ד') כנס שערכה אנשים ומחשבים בנושא באולם האירועים לאגו בראשון לציון. הוא אמר כי יישום תעשייה חכמה במפעל הוא פעולה מורכבת, בין היתר על רקע העובדה שיש במפעלים רבים כלים ומכונות שלא יודעים "לנגן" אלה עם אלה – ואם כבר שואלים מושגים מעולם המוזיקה, זה עלול ליצור קקופוניה, במקום (או אולם קונצרטים) שבו המטרה היא לייצר הרמוניה.

בחזרה למושגים מעולמות התעשייה, אלתר אמר כי "השימוש במושג 'תעשייה חכמה' הוא מאוד נרחב, אבל מעטים האנשים שמבינים באמת מה המשמעות של זה. יש כאן חלוקה לשלושה סוגים של אנשים, או לשלוש רמות: כאלה ש-'שמעו על זה' (על תעשייה חכמה – י"ה); רמת המנהלים והאסטרטגים – שלא בקיאים בנושא, אבל מבינים שהוא כולל טכנולוגיה וייעול תהליכים, ומביא לעלייה בפריון; והמומחים האמיתיים, שהם המיעוט, בודדים".

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

AI בתעשייה: מיתוס מול מציאות

כמו כמעט בכל שטח בחיינו, הבינה המלאכותית הולכת ותופסת את מקומה גם במפעלים. וכמו בכל מגזר, גם כאן יש חברות שמציעות פתרונות שבאמת מבוססים על בינה מלאכותית, בעוד שאחרות מתהדרות בצמד האותיות AI, ללא כל ביסוס מאחורי זה. אלתר אמר באותו הקשר ש-"הבינה המלאכותית לא מנהלת את רצפת הייצור בלי אדם שמנהל את זה מלמעלה. יש רבים בעולם התעשייה החכמה שמשתמשים במילים 'בינה מלאכותית', אבל מה שהם מדברים עליו הוא לא AI אלא משהו אחר, למשל אוטומציה. במקרים אלה, הקשר ל-AI נמוך מאוד".

לפי מחקר שערך מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית, ושהוצג באחרונה בכנסת, רק 20% ממפעלי התעשייה היצרנית בישראל משלבים בינה מלאכותית בתהליכי הייצור והתכנון. אלתר העלה סימן שאלה סביב הנתון, וטען שהוא נמוך יותר: "יש בעולם הזה הרבה בלבול בין GenAI ל-לתת לרצפת הייצור להיות מנוהלת על ידי AI. אנחנו רחוקים מהנתון הזה – אפילו 2% מהמפעלים לא מיישמים בינה מלאכותית במערכות הייצור. הם מיישמים מערכות ייצור, שהיצרנים של חלקן טוענים שהן מערכות בינה מלאכותית, ולחלקן יש רכיב כלשהו של AI, אבל הן לא בינה מלאכותית בהגדרה".

"תעשייה חכמה היא אבולוציה של עולם הייצור. היא לוקחת תחומים ומושגים רבים ומחברת אותם ביחד: ניטור בזמן אמת של המערכות, תחזוקה חזויה, האינטרנט התעשייתי של הדברים, בינה מלאכותית ולמידת מכונה, ביג דאטה, רובוטים אוטונומיים וקובוטים, תאומים דיגיטליים, מחשוב ענן, הדפסת תלת ממד, מציאות רבודה ואבטחת סייבר. רק השילוב של כל אלה ביחד יכול לקדם את המפעלים", ציין אלתר.

תקופה של הזדמנויות לתעשייה החכמה

ייתכן שהיישום הנמוך של בינה מלאכותית בעולם התעשייה נובע מהשיפט הגדול שהוא, ובכלל המעבר לתעשייה 4.0 (ובטח שלתעשייה 5.0 ו-6.0), דורשים. כדי לעשות זאת, אמר אלתר, "יש צורך בהשקעה כספית ניכרת ובשינוי תפיסה ניהולית. זה דורש הסתכלות רוחבית ובניית תשתית נתונים שתאפשר למפעל לעבוד כיחידה אחת".

"קיימות בתקופה שלנו הזדמנויות רבות בתחום התעשייה החכמה, ועל המפעלים ללמוד לנצל אותן", הוסיף. הוא פירט: "התעשייה הביטחונית קיבלה קפיצה גדולה מהמלחמה, בדמות תקציבים נוספים, ומדינות רבות הבינו שהן צריכות לשים דגש על ביטחון. מפעלים נאלצו להכניס אוטומציה, כי עובדים עשו במלחמה הרבה ימי מילואים. בעיות הלוגיסטיקה והשינוע הימי הביאו לכך שמפעלים הקימו מחסנים במדינות שונות – מה שמקצר את זמן האספקה. כל אלה מהווים הזדמנות טובה לשדרג את יכולות הייצור של ישראל".

לצד זאת, איך לא, יש אתגרים. אלתר מנה אותם: "האתגר הראשון הוא עלויות האנרגיה. מפעל גדול הוא צרכן אנרגיה גדול מאוד, וחיסכון של 1% בעלויות האנרגיה מביא להקטנת עלות ייצור וליותר תחרותיות. עוד אתגרים הם עליית מחירי ההובלה; הקושי לגייס אנשים צעירים לתעשייה, בעיקר בגלל המיתוג שלה; שער החליפין – השקל החזק יחסית אל מול הדולר מקשה להתחרות בשווקים גלובליים; והמצב הביטחוני – למרות היציבות כרגע, עדיין, משקיעים זרים רבים לא ששים להשקיע בישראל".

לסיכום אמר אלתר כי "תעשייה חכמה היא תהליך הדרגתי של אימוץ טכנולוגיות ברמות מוכנות שונות. זה טיול שיודעים מאיפה יוצאים אליו, אבל הוא לא נגמר לעולם, כי ככל שמתקדמים, הרצונות והצרכים גדלים".