"אסור לטמון את הראש בחול – יש לאמץ AI ולשלבה בכל מקום"

"אינני איש בינה מלאכותית. לטעמי, זו מהפכה אמתית ומייצרת אתגר אמיתי. זה לא עוד שינוי, כמו כניסת המחשבון, שהביאה להפסקת חישובים עם עיפרון ונייר. גם אנו, כמוסד אקדמי, ניצבים מולו ועושים בפקולטה את ההתאמות הנדרשות לעידן ה-AI. זאת, מתוך כוונה להשפיע על המגמות, דרכי השילוב ודרכי הפיתוח בתחום. יש המון היבטים לטפל בהם – אתיקה, הגנת סייבר, הגינות ואמינות", כך אמר בראיון לאנשים ומחשבים פרופ' מתיא כ"ץ, דיקן הפקולטה למדעי המחשב והמידע ע"ש שטיין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

"יש לנו בפקולטה את הריכוז הגדול בארץ של חוקרים בתחום", המשיך ואמר פרופ' כ"ץ. "זה הנושא החם כיום, והוא יהיה חם גם בעתיד הקרוב – ועדיין, יש מקום של כבוד למדעי המחשב. לכן הקמנו פקולטה חדשה, שתתמקד ב-AI, סייבר, מדעי המחשב והנתונים".

אוניברסיטת בן גוריון בנגב. צילום: ShutterStock

הפקולטה החדשה: מבנה, תוכניות לימודים והשפעה על ההיי-טק הישראלי

פרופ' כ"ץ, מומחה בגיאומטריה חישובית ואופטימיזציה גיאומטרית, עמד בעבר בראש המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון. "הפקולטה שפתחנו בתחילת שנת הלימודים", ציין, "מתכתבת עם השינויים המהירים בעולם הטכנולוגיה, במיוחד בכל הקשור לפיתוח מהיר של פתרונות מבוססי AI ו-IT. הפקולטה תענה לביקוש הגובר מצד התעשייה למומחים מיומנים. אנו בעמדה מצוינת להיערך, ולהשפיע על ההיי-טק הישראלי ולסייע בצמצום המחסור של אלפי מהנדסים", ציין.

כ-80 חברי סגל אקדמי יאיישו את הפקולטה, מחציתם חוקרי AI, והם ילמדו כ-3,000 סטודנטים לתארים ראשון, שני ולדוקטורט.

"הקמת הפקולטה", הסביר, "נועדה להעתיק מודלים דומים בעולם: היא בעלת מבנה ייחודי, עם חלוקה למכוני מחקר, כשבנפרד יש תוכניות לימודים. כך, חבר/ת סגל יכול/ה ללמד בתוכניות השונות, לפי ההתמחות, ולא השייכות שלו/ה".

"הפקולטה", הוסיף והסביר, "נוצרה מאיחוד של שתי מחלקות, שישבו בשתי פקולטות שונות. זיהינו שיש חפיפה בין פעילויות השתיים, כשבשתיהן יש פעילות בתחום AI. כך, יש לנו את הריכוז הגדול ביותר של העוסקים בתחום באקדמיה בארץ, 30-40 חוקרים".

"בנינו חמישה מכוני מחקר, לפי תחומים: יסודות הבינה המלאכותית, מחקר יישומי ב-AI, תיאוריה של מדעי המחשב, חישוביות בינתחומית ותוכנה, מערכות ואבטחה", סיפר. "בסיוע תשתיות מחקר חדשות, החוקרים ימשיכו בפעילותם, תוך שיתוף פעולה עם תעשיות ההיי-טק בישראל וברחבי העולם. בעתיד נפעל להשגת האישורים לתואר ב-AI". 

"נסייע לצמצם את הפער של אלפי מהנדסים בתעשייה"

"כך", הסביר כ"ץ, "אנו מכשירים כאלפיים תלמידים/ות לתואר ראשון לצד תלמידי מחקר, מאסטרנטים ודוקטורנטים. נסייע לצמצם את הפער של אלפי מהנדסים בתעשייה. יש לנו אתגר חשוב והמהלך שערכנו ממצב אותנו בעמדת השפעה על השוק והענף".

"אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מובילה בתחומי המחשוב, הנתונים, הסייבר והבינה המלאכותית, ומסייעת לעמידה בביקוש הגובר מצד התעשייה למומחים מיומנים", סיכם פרופ' כ"ץ. "הפקולטה תהווה את מרכז המחקר הגדול ביותר ל-AI בישראל, עם מיטב המדענים/יות בתחום, בשל איחוד המחלקות של האוניברסיטה במדעי המחשב, הנדסת תוכנה, הנדסת מערכות מידע ובינה מלאכותית – תחת קורת גג אקדמית אחת. האוניברסיטה ניצבת בחזית המהפכה הטכנולוגית העולמית. אנחנו בונים מעבדה לעתיד, שתעצב את הדור הבא של מנהיגי טכנולוגיה ישראליים. נהיה מרכז עולמי לחדשנות טכנולוגית".