"אחד התפקידים של צה"ל – להוביל שינוי ברמת המעבר לדרום"

"בעוד חודש מתחילה ההגירה הגדולה של יחידות צבאיות דרומה. במספרים זה אומר ש-8,000 משרתים, ש-89% מהם טכנולוגיים, יהיו עד סוף 2026 בדרום, וזה מהלך שמשנה מציאות. אני לא חושבת שיש מישהו בתעשייה כלשהי בארץ שיכול לשלוח כזו כמות של עובדים ביום אחד לדרום, ואני בהחלט חושבת שאחד התפקידים של צה"ל זה להוביל שינוי ברמה כזו", כך סיפרה אבני.

מעבר לכך, הוסיפה אבני וסיפרה על השינוי שמתרחש כיום בשורות המשרתים ביחידות הטכנולוגיות של הצבא: "כבר היום הבנות הן 52% מאלו שלומדים בקורסים, וגם בהסמכה בבית הספר למחשבים של צה"ל, ויהיה לזה המשך כי ככה זה ממשיך, זו השכבה הראשונית".

ארנון קולמבוס, מנכ"ל החממה הטכנולוגית InNegev. צילום: ניב קנטור

"צריך תשתיות – והתשתית המרכזית זה הון אנושי"

אבני הייתה אחת הדוברות בפאנל 'חזון הנגב וההיי-טק – כיצד התעשייה יכולה לסייע' שנערך במסגרת הכנס אותו הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, לצד ארנון קולמבוס, מנכ"ל החממה הטכנולוגית InNegev.

"חייבים לסמן דברים בהם אנחנו מספר אחד, כי מספר שתיים לפעמים זה לא מספיק כדי לעודד הגירה לנגב. איפה אנחנו בעצם פורסים את הצעת הערך של באר שבע למשל, כולל השקעה גדולה נוספת מדרום לה. דבר אחד בטוח הוא שצריך תשתיות – והתשתית המרכזית זה הון אנושי שהולך ומתפתח. אנחנו מזמינים לעשות עסקים בבאר שבע ובסביבה. זה לא ברור מאליו אבל זה קורה כאן ועכשיו. בעוד עשר שנים זה אולי יהיה מובן מאליו, אבל עכשיו צריך לעבוד שזה יקרה – ובאותה מידה גם בצפון הארץ", אמר בין השאר קולמבוס.

ירון ברייטמן, מנכ"ל ומייסד-שותף של קולאב סקוור. צילום: ניב קנטור

"הכסף יגיע בעצמו אם יהיו תשתיות מתאימות"

ירון ברייטמן, מנכ"ל ומייסד-שותף של קולאב סקוור, חיזק את טענתו של קולמבוס אודת הצורך להכין את התשתיות. לדעתו, "הכסף יגיע בעצמו אם יהיו תשתיות מתאימות, כי נכון לעכשיו, כבר בהחלט אפשר לומר שההון האנושי והידע כבר קיימים כאן בדרום".

לדבריו, "במדעי החיים הצורך בתשתיות אפילו עוד יותר גדול, כי מדובר בצרכים כבדים, אבל אין בעיה להקים תשתיות כאלה בדרום או בפריפריה. למעשה אפשר להפוך את זה ליתרון, כי יש קשר הדוק בין מדעי חיים ותשתיות פיזיות – רק צריך לספק את הידע ואת כוח האדם וזה יגיע לשם".

ראומה גליסקו כהן, מנכ"לית חברת יעדים – החברה העירונית לפיתוח עסקי בבאר שבע. צילום: ניב קנטור

"יש קרקע פורייה ויש יתרונות לבוא גם לנגב"

ראומה גליסקו כהן, מנכ"לית חברת יעדים – החברה העירונית לפיתוח עסקי בבאר שבע – אמרה שקצת ציונות זה ממש לא רע. "אנחנו באמת מדברים ציונות, ובאר שבע מציעה שני ערכים מאוד גדולים. אחד זה האקדמיה בדמות האוניברסיטה ומכון סמי שמעון, שמייצרים בכל שנה הכי הרבה מהנדסים במדינה, ולצידם התעשיות שהולכות ומתפתחות בעיר".

"לצד זה", הוסיפה, "יש קרקע עירונית במרחב כולו שמוכנה ומזמינה את כולם". לטענתה, כל מה שיש במרכז יש הרבה יותר טוב בדרום, "וזה אולי סיסמה, אבל זה גם נכון – יש הון אנושי, איכותי שגם נמצא בתוך הבסיסים הרבים, ויש נכונות של רשויות מקומיות לבוא ולסייע בתמריצים וגם בשיח מול הממשלה. אמנם הסיפור הגדול של אנבידיה הוא בצפון, אבל לא לשכוח מה שבונים בבאר שבע – זה מוכיח שיש קרקע פורייה ויש יתרונות לבוא גם לנגב".

פרופ' מיקי מלול, פיתוח כלכלי, וראש אסטרטגיית הנגב באוניברסיטת בן גוריון. צילום: ניב קנטור

"לפזר את הריכוזיות – זה יקדם מאוד את הכלכלה ואת ההיי-טק הישראלי"

פרופ' מיקי מלול, פיתוח כלכלי, וראש אסטרטגיית הנגב באוניברסיטת בן גוריון, דיבר על מינוף. "האתגרים לא פשוטים, אבל מה שקורה הוא שיש כבר ריכוז גדול של פעילות כלכלית, במיוחד בהיי-טק, וככל שהאזור יותר גדול כך היתרונות יותר גדולים, וזו הסיבה שיש כיום ריכוז במרכז. אבל ליתרונות יש תמורה שולית יורדת, והעלויות הולכות וגדלות, ואם נצליח לפזר את הריכוזיות הזו, וזה מצריך גם התערבות ממשלית, זה יקדם מאוד את הכלכלה ואת ההיי-טק הישראלי. אחת הבעיות של ייצור ריכוזיות הוא שיש בעיה של תיאום, ולכן יש הזדמנות ליצור מרכז כזה חזק בנגב", הוא טען.