איך ה-AI עוזרת לאתלטים להשתקם מפציעות? הסיפור של גיין גארד

כשמדברים על חדשנות ישראלית וחשיבה מחוץ לקופסה, מדברים על סטארט-אפים פורצי דרך, עם פתרונות שלא בהכרח ניתן היה להעלות על הדעת ועם חבר'ה שרוצים לכבוש את העולם, או לפחות את התחום שבו הם פועלים.

תמיר רחמים, מייסד ומנכ"ל גיין גארד. צילום: יח"צ

אחת החברות שעונה להגדרה הזאת היא גיין גארד (Gain Guard). את גיין גארד ייסד בחור צעיר בשם תמיר רחמים, כשהיה בן 21 בלבד. כמו הרבה מיזמים מעניינים, הוא התחיל מצורך אישי – שני חברים שלו, ספורטאים, נפצעו פציעות משמעותיות: האחת היא ג'ודוקא שהתאמנה לקראת אולימפיאדת טוקיו (האולימפיאדה שנדחתה בשנה עקב הקורונה) והשני פרקוריסט עם רקע עמוק באומנויות לחימה. כל מה שעניין אותם לאחר הפציעה הוא 'מתי אני יכול לחזור להתאמן, וכמה עומס אני יכול להעמיס על השרירים הפגועים מבלי להסתכן בהעמקת הפציעה?'. אלה שאלות ששואל את עצמו כל ספורטאי מקצועי, בין אם זה שחקן כדורסל או רקדנית בלט – אבל גם המאמנים שלהם, וכן הפיזיותרפיסטים ורופאי הספורט המטפלים בהם.

רחמים, בחור עם זיקה טכנולוגית עמוקה שרצה לעזור לחבריו, היה בטוח שקיימת טכנולוגיה שיכולה לעזור לספורטאים להשתקם יותר מהר ולחזור להתאמן בטווח הפעילות שמאפשר הגוף הפצוע. הוא חיפש וחיפש – ולא מצא. וכשלא מצא, כמו הרבה סטארט-אפיסטים טובים, הוא החליט להיות זה שמביא את הפתרון. להמציא. כך נולדה גיין גארד.

בגלגולה הקודם, גיין גארד פיתחה מוצר צרכני שהיה מיועד לקהל הרחב ולספורטאים חובבים – כלומר, חברת B2C, אבל בגלגולה הנוכחי היא חברת B2B, שפונה לשוק הספורט המקצועני ולקבוצות ספורט, מכדורגל ועד כדורסל ועד בכלל. הסיבה לשינוי הזה ברורה: שם נמצא הכסף הגדול.

"מפת חום" של שרירים

איך כל זה קשור לבינה מלאכותית? אנשי גיין גארד עושים משהו די מטורף: הם אוספים נתונים על עומס ומאמץ של סיבי השרירים בזמן פעילות גופנית בעזרת חיישנים (תיכף אכנס לעומקם של דברים), מנתחים אותם בעזרת AI ומודלים שפיתחו בעצמם, ומוציאים לכל ספורטאי שמשתמש בפלטפורמה מפה של הגוף שלו, באפליקציה לסמארטפון. המפה מסמנת במפתח צבעוני (מה שקרוי "מפת חום") מה המצב של כל שריר גדול בגופו, מה קצב ההתאוששות שלו וכמה עומס אפשר להעמיס עליו, באחוזים. צבע כחול מצביע על שריר בכשירות מלאה, של 100%, וככל שהצבע נוטה לאדום, כך השריר פגוע יותר וצריך להעמיס עליו פחות.

"מפת החום" של גיין גארד. צילום: אתר החברה

המטרה היא למטב את הליכי ההחלמה של שרירים פגועים ולהחזיר ספורטאים מקצועיים לכשירות כמה שיותר מהר. כיום, המוצר מאפשר מדידה רק של שרירים בודדים, מאחר שאין עדיין מספיק יחידות מדידה, אבל החזון של רחמים הוא מחשוב לביש – חיישנים חכמים בגודל מטבע חצי שקל לערך ובעובי של כמה מטבעות כל אחד -משולבים אלקטרודות, שמודדים בזמן אמת את כל השרירים הגדולים בגוף של הספורטאים, ומספקים להם ולמערך המקצועי שעוטף אותם נתונים מלאים על מצב הכשירות הפיזית שלהם.

כיום, רחמים לא לבד, וגיין גארד כבר מעסיקה כמה עובדים. הוא משמש כמנכ"ל החברה, ד"ר דלית רוט-רוזנברג היא סמנכ"לית הטכנולוגיות שלה וליעד אורי אסא – מנהל הפיתוח העסקי.

השיפט שגיין גארד עשתה ב-7 באוקטובר

כמישהו שבעצמו רוקד בלט על סף מקצועי, וכמי שרגל אחת שלו סובלת מקריעת שריר ישנה, התנסיתי במוצר של החברה בעצמי, וישבתי לשיחות עם רחמים ואסא. רחמים, יש לציין, הוא מסוג הגאונים המפוזרים, שמדברים מהר ומדלגים מנושא לנושא, אבל אסא נתן לי את "פיץ' המעלית" של החברה, שגם הוא לא היה במשפט אחד. הוא אמר ש-"אנחנו מפתחים מערכת חכמה, מבוססת AI ואלגוריתמיקה, למניעת פציעות ספורט בזמן אמת, ומקסום אימונים ושיקום".

לדברי אסא, גם גיין גארד הושפעה מהמלחמה: כאמור, היא החלה לפתח, בגלגול המקורי שלה, ב-2021, והחלה לצבור תאוצה, כאשר ב-7 באוקטובר הצוות שלה עבד עד חמש לפנות בוקר מול בסיס לקוחות בחו"ל ובארץ, עם גרסת מוצר שהייתה אמורה לצאת מיד לאחר מכן. אלא ששעה וחצי אחרי שהם סיימו לעבוד החל הטבח הנורא. כמה ימים לאחר מכן נודע שבת דודתו השנייה של רחמים, לירי אלבג, נמצאת בין החטופים והחטופות.

בשלב זה, אנשי גיין גארד עצרו הכול והפנו את כל מרצם למיזם אחר – "החיוך של לירי". שם הם השתמשו בטכנולוגיה ובידע שלהם בניתוח נתונים כדי לנסות ולזקק מידע שיעזור לצה"ל ולשאר כוחות הביטחון לאתר את החטופים. בשיאו, המיזם הגיע ל-80 מתנדבים. רק בשלב מאוחר יותר במלחמה חזרו אנשי גיין גארד לפיתוח המוצר שלהם.

במובנים רבים, גיין גארד היא סיפור ישראלי מאוד, של עקשנות, התמדה, התמודדות עם מצבים לא פשוטים שנכפים עליך וגישת עשייה של "איך אנחנו יכולים לפתור את זה?" בעזרת חשיבה מחוץ לקופסה

החברה נמצאת כעת בשלב הפריצה לשוק עם מערכת החיישנים והבינה המלאכותית שלה. היא קיבלה מענק מותנה מרשות החדשנות, גייסה קבוצת כדורגל מליגת העל לפיילוט משותף, שיחל בקרוב, מנהלת מגעים עם קבוצת הכדורגל אופנהיים מליגה העליונה הגרמנית, השתתפה באקסלרטור בתחום ותבצע שני ניסויים קליניים עם פצועי מלחמה, בבית החולים שערי צדק ובמרכז הרפואי גליל. למה דווקא פצועי מלחמה, אם המיזם פונה לספורטאים? אסא הסביר: "אנחנו רוצים גם את המקרים הקיצוניים לצד השני, לא רק שרירים במצב האופטימלי שלהם אצל ספורטאים מקצועיים".

הפיתוחים של גיין גארד. צילום: ניב ליליאן

חדשנות והנצחה

איך העסק עובד? אנשי גיין גארד רותמים יחידת PPG, המבוססת על אור באורכי גל שונים – בדומה ליחידה שמודדת דופק ונמצאת כיום בכל שעון חכם – ועושים בה שימוש יצירתי. היא עושה את עיקר העבודה, ולצידה יש חיישן EMG שמודד המודדת פעילות חשמלית בעצבים ובשרירים. לפי מה שהסבירה לי ד"ר רוט-רוזנברג, ואם נפשט את זה למונחים גסים, אנשי גיין גארד הפכו את יחידת ה-PPG לסוג של "ראדאר אור", ששולח גלי אור באורכים שונים אל תוך רקמות השריר. לפי ההחזרים, ובשילוב הנתונים מחיישן ה-EMG, המערכת יודעת להעריך את מצב סיבי השריר בזמן אמת ובזמן מאמץ, ולבטא את זה במספרים. או אז, האלגוריתמים והמודלים שפיתחה החברה יודעים לנתח ולהעריך את מצב השריר בהתאם לנתונים שנאספו מהחיישנים. המערכת תדע בעתיד "לבלוע" גם הדמיות CT או MRI של השרירים הפגועים, ולשלב את ניתוח הדימות כחלק מההערכה של מצב השרירים אצל הספורטאי, לטובת רופא הקבוצה, המאמן או הפיזיותרפיסט.

מפתחת הגוף והתזונאית נועה נובק, לשעבר אלופת אירופה, עם החיישן של גיין גארד. צילום: יח"צ

השימוש השני המסקרן שהחברה עושה ב-AI הוא בצ'טבוט בשם אלירן, על שם רס"מ אלירן אברג'יל ז"ל, שנפל במלחמת ה-7 באוקטובר. הכלי יודע לתת לאנשי המקצוע תובנות ותשובות על שאלות ביחס לספורטאי המנוטר, בשפה טבעית. אנשי גיין גארד הגיעו להנצחה המקורית הזו של הלוחם דרך מיזם נקסט אוקטובר של יזהר שי, לשעבר שר המדע והטכנולוגיה, שמחבר בין קהילת הסטארט-אפים ומשפחות שכולות.

במובנים רבים, גיין גארד היא סיפור ישראלי מאוד, של עקשנות, התמדה, התמודדות עם מצבים לא פשוטים שנכפים עליך – אם זו פציעה, שיכולה לחרב עולם של אתלט מקצועי, ואם זו מלחמת פתע – לצד גישת עשייה של "איך אנחנו יכולים לפתור את זה?" בעזרת חשיבה מחוץ לקופסה. בסיוע הרבה טכנולוגיה, לרבות בינה מלאכותית וכמה חיישנים ומעגלים אלקטרוניים, יש בהחלט מצב שהמוצר של החברה יועיל לא מעט לתחום הספורט.