הנורות האדומות ממשיכות להבהב: חשבון נפש ליום שאחרי

ערב יום הכיפורים, בסופה של תקופה שבה נהוג לבצע חשבון נפש, פורסמו עוד דו"חות, שמצביעים על המצב המורכב והעדין שבו נמצא ענף ההיי-טק. הדו"ח הראשון, של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ), שהוגש אתמול (ב') לנשיא מדינה, יצחק הרצוג, מציין כי ענף ההיי-טק אמנם ממשיך להיות מנוע הצמיחה של המשק, עם 53% מסך ההכנסות מהייצוא וחמישית מהתוצר הלאומי הגולמי, אבל, מהצד השני, תשתיות המחקר והפיתוח נשחקות – מה שעלול לגרום לכך שבתוך שנה או שנתיים, הצמיחה של הענף תיעצר.

הדו"ח כולל מסקנה שחוזרת על עצמה כבר לא מעט שנים, אבל הפעם יש לה משמעות חמורה יותר: חלקה של הממשלה בהשקעות מחקר ופיתוח אזרחי הוא מהנמוכים בעולם, ומרבית ההשקעות הן של גורמים פרטיים, עסקיים – בעיקר מחו"ל. אלא שההשקעות האלה יורדות, על רקע המשך המלחמה בעזה (שיש לקוות שתוכנית טראמפ תביא לסיומה) והתגברות החרמות על ישראל – מה שמציב את ההיי-טק הישראלי במקום לא טוב גם בהיבט זה.

מגמה מדאיגה נוספת שהדו"ח מצביע עליה היא העזיבה את הארץ – המעבר של עובדי היי-טק ישראליים לעבוד בחו"ל. מדובר בחלק מ-80 אלף הישראלים שהיגרו מהארץ ב-2024, לפי נתוני הלמ"ס, כאשר ברור שהמספרים האמיתיים גדולים יותר.

הסייבר מציל את ההיי-טק הישראלי

דו"ח נוסף, שאותו פרסם היום ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל, מצייר גם הוא תמונת מצב מורכבת וסותרת של הענף: מצד אחד, הוא מצביע על רכישות גדולות של חברות ברבעון השלישי של השנה, ומהצד השני על ירידה חדה, של 38%, בהיקף הגיוסים של חברות הסטארט-אפ לעומת הרבעון הקודם. הנתון הגיע ל-2.4 מיליארד דולר בלבד. גם דו"ח זה מצביע על ירידה במספר המשקיעים, בעיקר הזרים.

מה שמאזן קצת את התמונה הוא הגידול הנמשך בתחום הסייבר. מתחילת השנה שמענו בהקשר זה על שתי רכישות בולטות של חברות ישראליות: זו של וויז על ידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר וזו של סייברארק על ידי פאלו אלטו תמורת 25 מיליארד. מדובר בשתי רכישות החברות הגדולות ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי. לעומת זאת, לפחות על פי הדו"ח של סטארט-אפ ניישן סנטרל, בתחומים האחרים אין צמיחה – במיוחד בעולם הבינה המלאכותית.

בדרך כלל, אחרי מלחמה מצפים לאיזושהי פריחה כלכלית, שמתבססת, באופן טבעי, על ההיי-טק, כקטר של המשק. לא ברור האם הרוחות האופטימיות שנושבות בימים האחרונים מוושינגטון אמנם מעידות על כך שהמלחמה עומדת בפני סיום, אבל מה שברור הוא שאם ההיי-טק לא יקבל חמצן בדמות השקעות ממשלתיות ובניית תשתיות פיזיות ומחקריות, כדי להקטין את התלות בגורמי חוץ, הצמיחה הזו לא תתקיים. זה עלול אף להיגרר למשבר כלכלי, שיפגע בכיס של כולנו.

על הממשלה ושאר הגופים הרלוונטיים להעלות את החדשנות, ההיי-טק, המחקר והפיתוח לסדר היום הלאומי, ולא רק ברמה של הקמת מסגרות, תהיינה חשובות וגדולות ככל שתהיינה

הקמת מטה ה-AI הממשלתי – מהלך שמעורר הרבה שאלות

בימים האחרונים דיווחנו גם על הקמת מטה להאצת ההשקעות וקידום הבינה המלאכותית במדינת ישראל. המטה הוקם בעקבות דו"ח של ועדת נגל, שהוקמה על ידי הממשלה ופרסמה תחזיות קודרות על מצבה של ישראל בכל מה שקשור לפיתוח והשקעות בבינה מלאכותית, בתשתיות דאטה, בחינוך ובחברות צעירות.

הקמת המטה היא צעד מבורך, והמסגרת שבה הוא יפעל היא הגיונית: פורום מנכ"לים, שידווח ישירות לראש הממשלה, בנימין נתניהו – באמצעות מנכ"ל שימונה לו.

אלא שהשאלה הגדולה, שעדיין נותרה פתוחה, היא: מה יהיו סמכויות הגוף הזה? על פי המנדט שניתן לו, זהו גוף מתכלל, כלומר מתאם – תחום שהממשלה, כגוף ביורוקרטי, מעולם לא הצטיינה בו. גם העובדה שהתקציב של הקמת הגוף הוא 120 מיליון שקלים, ושאלה יגיעו מהתקציב הקיים של המשרדים הרלוונטיים – מה שאומר קיצוץ בפעילויות אחרות שלהם – היא לא גורם מעודד לשתף מידע, פעולה או להניע החלטות. ההחלטה גם כוללת סעיף די צורם, של נטילת סמכויות בתחום הבינה המלאכותית ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, והעברתם לגוף שכפוף לראש הממשלה. זה נובע משיקולים פוליטיים, בין אישיים בתוך הממשלה, שהשפיעו על החלטה זו. וזה עוד גורם שמערר דאגה: מי ערב לכך שהמועצה תפעל אך ורק על פי שיקולים מקצועיים?

החלטה נוספת שהתקבלה במסגרת זו היא העברת מערך הדיגיטל הלאומי לכפיפות משרד ראש הממשלה. נכון יותר, החזרת הגוף הזה למקום שבו הוא נולד ב-2003. גם כאן, הוא נדד מאז בין כמה משרדים משיקולים פוליטיים. כיצד גוף זה ישתלב במטה? מי ינווט אותו? האם הוא ישמור על עצמאותו? כל אלה הן שאלות שאין עליהן תשובות כרגע.

השורה התחתונה: במציאות שבה אנחנו נמצאים, עם חרם מדיני וכלכלי שפוגע גם בענף ההיי-טק, אסור למדינת ישראל להשאיר את הענף, עם דגש על מחקר ופיתוח, להיות מבוסס על גורמי חוץ. על הממשלה ושאר הגופים הרלוונטיים להעלות את החדשנות, ההיי-טק, המחקר והפיתוח לסדר היום הלאומי, ולא רק ברמה של הקמת מסגרות, תהיינה חשובות וגדולות ככל שתהיינה.
גמר חתימה טובה.