האם ישראל תנצל את משבר האקדמיה בארה"ב להחזרת מדענים לארץ?

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח"כ יאסר חוג'יראת, קיימה אתמול דיון בנושא גיוס והחזרת מדענים ישראלים לישראל בעקבות המשבר שמתחולל כעת בארצות הברית. המשבר נובע מקיצוצים דרסטיים שעליהם החליט הנשיא דונלד טרמאפ, שכוללים חיסול תחומי מחקר שלמים, כמו, למשל, נושא האקלים, בריאות, מדעי הרוח. זה בא לידי ביטוי בעצירת תקציבים למחקרים שנערכים במשך שנים, הלאמת מערכות מידע ופיטורי אלפי חוקרים.

כתוצאה מכך, מדענים חוקרים מחפשים מוסדות אקדמיים חלופיים, ויש זרימה של חוקרים מארצות הברית החוצה. מדינת ישראל ניצבת בפני הזדמנות חד פעמית לקלוט אתה המדענים האלו, על ידי מתן מענקים ותשתיות, כדי שימשיכו את המחקרים שלהם, כאשר אוכלוסיית היעד היא מדענים חוקרים ישראלים, בעיקר כאלו שיצאו לפוסט דוקטורט ולא שבו לארץ עד כה, אבל לא רק.

הדיון בוועדה נערך לבקשתם של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, מטי צרפתי הרכבי ונאור שירי. בהצעה לסדר כתבו חברי הכנסת: "מדינות רבות, כמו קנדה, צרפת וגרמניה כבר נוקטות צעדים משמעותיים בניסיון למשוך אליהם את המוחות הנודדים מארצות הברית והן פועלות להשקת קרנות ממשלתיות לגיוס חוקרים מובילים, יצירת תוכניות למשיכת חוקרים צעירים והבטחת מימון לחוקרים שאיבדו את תקציבי המחקר שלהם. חברי הכנסת טענו בדיון, כי "ישראל טרם גיבשה מדיניות ממשלתית שתאפשר לה להתמודד על משאבים אנושיים אלו".

אמנם, מדינת ישראל עושה מאמצים לגייס מדענים יהודים או ישראלים, "אבל הממשלה טרם גיבשה מדיניות סדורה ואקטיבית לניצול הזדמנות היסטורית זו", כתבו מגישי ההצעה. לדבריהם, "על הממשלה לבחון כיצד מדינות אחרות פועלות בתחום, לסקור את מגמות ההגירה בקרב קהילת המחקר האמריקנית ולגבש צעדים, שיאפשרו לישראל להוות מוקד משיכה לחוקרים שירצו לבוא לפה, עם דגש על המדענים הישראלים".

יו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוג'יראת, שפתח את הדיון, אמר, כי "אנחנו עדים לתופעות חמורות של חרמות אקדמיים, קיצוץ בתקציבי מחקר, הפסקת מענקים וחוסר יציבות כלכלית, שמשפיעים ישירות על חוקרים ישראלים ועל הרצון שלהם לשוב לארץ. יש להאיץ תוכנית לאומית מקיפה, שתייצר מסלול קליטה, תמריצים ותשתיות לחוקרים – מתוך הבנה שהמשבר באקדמיה האמריקאית הוא הזדמנות נדירה לחיזוק המצוינות המדעית בישראל".

בדיון השתתף בשיחת ועידה ד"ר אשכול איתן, חוקר באוניברסיטה בקולורדו, שתיאר את היקף הפגיעה הקשה במחקר בארצות הברית. הוא עושה פוסט דוקטורט בנושא השפעות העננים על שינוי האקלים, והוא עובד במכון ממשלתי, המקביל לשירות המטאורולוגי בישראל, עם יותר מ-400 חוקרים בתחומים שונים.

"באפריל 2025 הודיען לנו על הכוונה לקצץ ועל הכוונה לסגור לנו את מערכות המידע ולמחוק מידע של עשרות שנים", סיפר ד"ר איתן. "חוקרים מתחילים לחפש דרכים כיצד לשמור על הדאטה, מוציאים את המחשבים והציוד היקר כדי שלא ילאימו אותו", סיפר. הוא עצמו הגיש בקשות לכמה מוסדות בארץ, ובחודש נובמבר יגיע לישראל כדי לבדוק אפשרות לחזור לארץ. עוד אמר ד"ר איתן, כי "חוקרים צעירים ישראלים שבים עם תיק מחקר שאינו משקף את מלוא הפוטנציאל שלהם, וחוקרים ותיקים שוקלים חזרה אך המצב בישראל מרתיע". הוא המליץ על מלגות שיאפשרו לחוקרים להשלים את מחקרם, לחזור לישראל עם תמיכה ולהשתלב גם ללא תקנים זמינים. בנוסף, הציע תוכניות Visiting Fellows ומימון יציב לפוסט דוקטורט.

פרופ' אור חן מאוניברסיטת MIT אמר, כי "יש לשפר את תנאי הקליטה האישיים – מענקים, שכר ותמיכה במשפחה – ולנצל את המשבר בארה"ב לבניית שיתופי פעולה ארוכי טווח".

נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' דוד הראל, הוסיף: "להביא חוקרים זה חשוב, אבל בלי תשתיות מתאימות ותמיכה כוללת – המאמץ ייכשל. חייבים להציע חבילה שלמה שתאפשר קליטה והמשך מצוינות".

נציג משרד האוצר, צח בסול, אמר. כי הממשלה הקציבה למדענים חוזרים עד 12 מיליון שקלים בפריסה – כולל ציוד, שכר ומענקים, במימון משרד האוצר, יחד עם ות"ת ומשרד העלייה והקליטה. "אנחנו מזהים את שלב סיום הדוקטורט כנקודת תורפה. המטרה: להחזיר חוקרים לפני שנקלטים במערכת האמריקנית", אמר בסול

גם נציג ות"ת, דניאל מילבאוור, סיפר על תוכניות להחזרת חוקרים, שהחזירו לישראל 20 חוקרים.