המערכת שמבטיחה לקצר את התורים לפסיכיאטרים

אחד הדברים הדי מעצבנים במערכת הבריאות הציבורית בישראל הוא להזמין תור לרופא. הרבה פעמים לוקח פרק זמן ארוך מאוד עד שמגיע התור. זה נכון גם, ואולי אף יותר, בבריאות הנפש, שגם ב-2025 וגם אחרי ה-7 באוקטובר, עדיין נחשבת ל-"חצר האחורית" של מערכת הבריאות. כך, מי שסובל מדיכאון חמור, סכיזופרניה או כל הפרעת נפש אחרת יכול לחכות חודשים לאבחון פסיכיאטרי או לטיפול.

גם כאן, הטכנולוגיה באה, או לפחות מנסה לבוא, לפתרון. ד"ר דקל ואורן טליאז הקימו יחדיו את חברת טליאז, ששמה כשם משפחתם. החברה מציעה מערכת שלדבריהם, מצליחה לקצר המתנה לתורים למקצועות בריאות הנפש "מחצי שנה לפחות משבוע".

מדובר במערכת החלטה מבוססת AI, שעל פי החברה מאפשרת לפסיכיאטר, או למטפל האחר, לקבל החלטות בזמן קצר יותר, וכך לפנות זמן למטופלים אחרים ולקצר את זמן ההמתנה שלהם לתור המיוחל.

הכלי כולל מידע רב תחומי, שמלווה את המטופל מהרגע הראשון – ממיון ראשוני חכם לפי מאפיינים שונים, דרך תהליך קליטה ממוחשב ועד להתאמת טיפול מבוססת פרופיל אישי. הוא מנתח נתונים קליניים, דמוגרפיים והתנהגותיים של המטופל כדי שהרופא יוכל לקבל החלטה על מסלול טיפולי מותאם אישית, כולל תרופות, טיפולים פסיכולוגיים ומידת הדחיפות. בכך היא חוסכת זמן יקר, ומאפשרת טיפול יעיל וממוקד יותר.

מחקר המוח לטכנולוגיה למטופלים ופסיכיאטרים

ד"ר דקל טליאז הוא חוקר מוח, כאשר תחום ההתמחות שלו הוא מנגנונים ביולוגיים של חרדה דיכאון. הוא עשה את הדוקטורט שלו במכון ויצמן ואת הפוסט דוקטורט – בקנדה. "התחום של חקר המוח הביא אותי לעולם הטכנולוגי", הוא אמר לאנשים ומחשבים. "הקמנו את החברה משום שחקר המוח כולל את בריאות הנפש, וראיתי עד כמה התחום הזה לא זז ב-40-50 שנים האחרונות, הרבה מתוך זה בגלל המורכבות של המוח האנושי. המולטי-דיסציפלינריה גרמה לכך שלא הייתה כמעט התקדמות בתחום בריאות הנפש במשך עשורים".

ד"ר דקל טליאז. צילום: שי אשכנזי

שני האחים הקימו את החברה ב-2010. "התחלנו בהתאמת הטיפול התרופתי למטופל", אמר דקל. "בהתחלה עשינו ניסוי וטעיה כדי להגיע להמלצות לפסיכיאטר על המיקס הנכון של התרופות שצריך לתת למטופל. זה תהליך מאוד ארוך, ולכן אמרנו שאם אנחנו עושים ניסוי וטעיה – בואו נלמד מהניסוי ונצמצם את הטעיה".

מה זה כלל?
"קודם כל, הגענו להבנה שאמנם, כל אחד יחיד ומיוחד, אבל יש מאפיינים שאנשים שונים עם סימפטומים שונים חולקים. זה יוצר כמויות גדולות מאוד של דאטה, והבנו שאפשר לקחת אותן, לאפיין על פי זה אלגוריתם מורכב ולהגיע לתובנות, שיכולות לשפר את הטיפול הנפשי. בנינו אלגוריתם שמבוסס על הגנטיקה של המטופל, הרקע הקליני והנתונים הדמוגרפיים שלו.

פנינו למוסד הבריאות הלאומי (NAH) של ארצות הברית והבאנו משם את הדאטה בייס הכי גדול בעולם – של מעל 4,000 מטופלים שלוקים בדיכאון, שכולל נתונים שלהם, שמבוססים על מעקב של שבע שנים. התחלנו לבנות על בסיס זה אלגוריתם והצלחנו להראות שהוא יודע להכפיל את סיכויי ההצלחה של התאמת הטיפול כבר בפעם הראשונה".

איך הגיבו לזה בשטח, בניסויים שעשיתם?
"עשינו פיילוטים עם ארגוני בריאות בבריטניה ובצרפת, והרופאים התחברו לזה מאוד. הבעיה הגיעה כשרצינו להפוך את האלגוריתם לעסקי. הנחנו שגופי הבריאות ישמחו לשלם על כלי כל כך מוצלח, אבל היינו נאיביים. הבנו שיש להם בעיות אקוטיות עולמיות קשות יותר, ובהן שאין מספיק פסיכיאטרים, בעיקר במערכת הבריאות הציבורית, ונוצרים תורים אדירים".

סיוע לחוסן אחרי ה-7 באוקטובר

טליאז מעסיקה 30 עובדים, חצי מהם אנשי מו"פ והיתר – עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. החברה גייסה 15 מיליון דולר ממענקים וממשקיעים. מיד אחרי ה-7 באוקטובר החליטו האחים טליאז להקפיא את העבודה באירופה, ולהקדיש את המערכת שלהם כדי לסייע לטפל באנשים הרבים מאוד שפנו בחודשים שלאחר הטבח לשירותי בריאות הנפש, עקב התמודדות עם התקפי חרדה, דיכאון וטראומה.

האחים פנו למשרד הבריאות, שחיבר אותם למרכזי חוסן בדרום ובצפון, והחברה הציעה מענה פסיכיאטרי ללא עלות – בהתחלה מתקציב שלהם ולאחר מכן מתרומות שגייסו מפילנתרופים. טליאז כבר עובדת עם קופת החולים מכבי ואנשיה עושים בימים אלה צעדים על מנת להיכנס גם לקופות החולים האחרות.

"ה-7 באוקטובר החריף מאוד את הבעיה של הזמינות המוגבלת של תורים לבריאות הנפש", הוסיף דקל. "לפני הטבח, לחכות שלושה חודשים לפסיכיאטר היה זמן סביר, והאירועים האריכו את פרק הזמן הזה לחצי שנה. הגענו למסקנה שחייבים לפעול מהר, והתאמנו את הכלי שכבר היה לנו".

מה עשיתם?
"פיתחנו פלטפורמה שמנהלת את כל המהלך הקליני של בריאות הנפש, עם דגש על פסיכיאטריה – מהרגע שהמטופל יוצר את הקשר הראשוני. המערכת ממיינת איזה סוג טיפול הוא צריך, אוספת עליו נתונים, מעבירה אותם לפסיכיאטר, כך שהוא יודע הרבה על המטופל עוד לפני שהוא נפגש אתו, וממשיכה לנהל את המטופל גם במהלך הטיפול ואף אחרי שהוא עוזב את המטפל. היא יודעת להציף את הבעיה גם אם היא קורית אחרי שהוא נמצא בטיפול. המטרה היא לייעל את זמן הפסיכיאטר ככל הניתן, כדי שהוא יוכל לפגוש עוד מטופלים בלי לפגוע באיכות הטיפול".

המערכת של טליאז

המפגש פנים מול פנים הוא חשוב בטיפול פסיכיאטרי. האם העובדה שהכול נעשה אצלכם אונליין לא פוגעת לכשעצמה באיכות הטיפול?
"התשובה לשאלה הזאת מגיעה מהשטח, וכבר הגיעה בזמן הקורונה. אז, אי אפשר היה להיפגש פיזית, בחלק מהזמן גם לא לטיפול פסיכיאטרי, ומטפלים רבים עברו למפגשים אונליין עם המטופלים שלהם, כולל פסיכיאטרים. ראינו שבפסיכיאטריה, היתרונות של המפגש אונליין עולים על החסרונות, גם עקב העובדה שהמטופל יושב בביתו, באזור הנוחות שלו, וגם משום שזה מקצר את התורים. יש בבריאות הנפש הרבה יתרונות לטלה רפואה, שהרבה פעמים לא רק שלא מורידים את איכות הטיפול, אלא אף מעלים אותה. נכון שההיגיון אומר שעדיף שהטיפול הפסיכיאטרי ייעשה פנים מול פנים, אבל נוכחנו לדעת שגם מפגש אונליין הוא טוב, והרבה פעמים המטופלים מעדיפים אותו".

איך אתם מקפידים שאיכות הטיפול לא תיפגע?
"אנחנו בודקים באופן קבוע הן את מדד זמינות הטיפול – ויש לנו כבר מעל 5,000 מטופלים עם מעל 21 אלף מפגשים קליניים – וששביעות הרצון של המטופלים גבוהה. בעוד שבממוצע, שיעור שביעות הרצון מהטיפול הפסיכיאטרי עומד על סביב ה-50%, אצלנו הוא מגיע לסביב ה-90%".

איך מגיבים המטפלים? כפי שאמרת קודם, עולם בריאות הנפש הוא תחום די שמרני.
"נכון שבתחום הרפואה בכלל, ובבריאות הנפש בפרט, קשה לעשות שינויים, אבל בגלל הקורונה וה-7 באוקטובר, הפסיכיאטרים יותר פתוחים למה שאנחנו מציעים. עכשיו, קשה להם לצאת מהמערכת, כי הם הבינו שהיא חוסכת להם המון זמן שהם היו צריכים להשקיע בעבר באיסוף נתונים על המטופל, כדי להתאים לו את הטיפול הנכון. אצלנו המערכת עושה את זה. הוא גם לא צריך לסכם כל פגישה ולתת מענה למטופל בין הפגישות, אלא אם כן יש משהו אקוטי".

מה עם אבטחת המידע? בטיפולים פסיכיאטריים, המטופלים מספרים את הדברים הכי אישיים ורגישים שלהם.
"זה אחד הדברים המהותיים במערכת כזאת. אנחנו עומדים בתקני אבטחת המידע והפרטיות המחמירים, כגון GDPR האירופי ו-ISO27001. יש לנו סטנדרטים מאוד גבוהים של אבטחת סייבר".

לסיכום אמר דקל כי "הטכנולוגיה צריכה 'לעטוף' את המטופל, הוא צריך להיות במרכז, ולשם זה הולך. כדי שהיא תעטוף אותו, נדרש שהמטופלים יבינו את היתרונות שהיא מציעה, כדי שהם ירצו להשתמש בה. זה כבר מתחיל לקרות".