האם האיחוד האירופי ישעה את ישראל מתוכנית המחקרים הורייזון?

כחלק מהצונאמי המדיני והביקורת המוטחת בימים אלה בישראל בגלל המלחמה וצילומי האנשים הרעבים בעזה, האיחוד האירופי עומד לדון ביום ב' הקרוב בהשעיה חלקית של המדינה מתוכנית המחקרים הורייזון. זאת, לאחר שגם שם נחשפו לצילומים ולסרטונים שמתעדים את המצב הקשה.

בהודעה שיצאה מטעם האיחוד נאמר כי הנציגים האירופיים המנהלים את הקרן ייפגשו ביום ב' כדי לדון בהצעה להשעות חלקית את השתתפות ישראל בתוכנית עקב "תסכול גובר ממה שקורה בעזה, וכישלונה של ישראל באספקת מזון ושירותי רפואה לרצועה".

הורייזן היא תוכנית המענקים למחקרי מדע הגדולה בעולם. ההמלצה של הנציבות האירופית היא להשעות חברות ישראליות שיש להן מו"פ שתורם בדרכים שונות לתעשייה הביטחונית ולכוחות הביטחון של ישראל, כמו חברות סייבר ובינה מלאכותית. יצוין כי ההחלטה, אם תתקבל, תחול רק על שיתופי פעולה עם חברות, ולא עם האקדמיה הישראלית.

אם ההחלטה תאושר, היא תצטרך לעבור את אישור מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי, וההחלטה האם ליישם אותה תלויה בכל מדינה ומדינה. עם זאת, בניגוד לחלק מההחלטות אחרות של האיחוד, היא לא דורשת אישור פה אחד של כל המדינות החברות בו. גרמניה ואיטליה כבר רמזו שהן מוכנות להפעיל לחץ על ישראל בתחום זה. לעומת זאת, מדינות כמו אוסטריה, הונגריה וצ'כיה לא צפויות לקיים את ההחלטה להפעיל סנקציות.

משרד החוץ: "המלצה שגויה, מצערת ובלתי מוצדקת"

גורמים במועצה הלאומית למדעים מזהירים כי אישור של ההחלטה עלול להיות גזר דין מוות לחברות היי-טק רבות בישראל.

משרד החוץ פרסם תגובה להודעת הנציבות, שבה נכתב כי "ההמלצה היא שגויה, מצערת ובלתי מוצדקת. בזמן שישראל נאבקת בטרור הג'יהאדיסטי של החמאס – כל החלטה מסוג זה מחזקת אותו, ועל כן גם פוגעת בסיכויים להגיע להפסקת אש ולמתווה לשחרור חטופים. ישראל תפעל כדי שההמלצה לא תאומץ במועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי ויש לקוות שכך יקרה".

ישראל משתתפת בקרן המחקר האירופית מאז 1996. התוכנית החדשה נקראת הורייזן 2020 וישראל הצטרפה אליה ב-2021. נכון לאפריל 2025, ניתנו לישראל במסגרתה מענקים בהיקף של 831 מיליון יורו. בשנה הנוכחית חלה ירידה בהשתתפות הישראלית בתוכנית המחקרים הגדולה, ורק 1.7% מהפרויקטים שהוגשו אליה זכו למענקים, לעומת 4%-5% בשנים קודמות.

גל חרמות מאז פרוץ המלחמה

עם פרוץ המלחמה בעזה החל גל של חרמות נגד חברות ומוסדות אקדמיים ומחקריים בישראל. מדו"ח של איגוד ראשי האוניברסיטאות עולה כי מתחילת המלחמה תועדו יותר מ-30 מקרים של חרמות אקדמיים. חרמות אלה כללו ביטול שיתופי פעולה מוסדיים, אפשרות להשתמש במשאבי מחשוב על לצורך מחקרים, דחיית מאמרים מדעיים, ביטול הרצאות ועוד.

בשנה האחרונה דווח על מעט הקלה ומוסדות אקדמיים דיווחו על חידוש שיתופי פעולה. כך או כך, ללא ספק, סנקציות מצד גוף כמו קרן המחקר הגדולה הורייזון עלולות לפגוע במדע ובהיי-טק הישראליים.