מסך הברזל בסייבר: נורבגיה מצטרפת להגנה על אוקראינה

ברקע המצב הגיאו-פוליטי המעורער בעולם, נורבגיה הפכה באחרונה רשמית לחברה ה-12 במנגנון טאלין – יוזמה בינלאומית שמטרתה לחזק את יכולות הגנת הסייבר של אוקראינה, כחלק מהמלחמה של רוסיה נגדה.

על פי המשרד האוקראיני לטרנספורמציה דיגיטלית, הצטרפותה המלאה של נורבגיה הוכרזה במהלך ועידת ההתאוששות מאוקראינה שהתקיימה ברומא בסוף השבוע. נורבגיה השתתפה בעבר ביוזמה, כמשקיפה.

תוכנית "מנגנון טאלין" הושקה רשמית בדצמבר 2023, על שם מיקום הפגישה הראשונית שבו היא נהגתה, בבירת אסטוניה. במסגרתה נקבע כי "אחת המטרות הקבועות של מלחמת התוקפנות של רוסיה היא יכולות הסייבר של אוקראינה – הן בתחום הצבאי והן בתחום האזרחי. לכן, חשוב לתמוך בהגנה הקיברנטית של אוקראינה, כמו גם ביכולתה לשקם ולפתח את התשתיות הרלוונטיות. התמיכה במגזר האזרחי במדינה מתואמת באמצעות מנגנון טאלין". מנגנון טאלין פועל במקביל לקואליציית ה-IT, שמטפלת בצרכי הסייבר של אוקראינה בתחום הצבאי.

המנגנון הוקם על ידי אסטוניה, קנדה, דנמרק, צרפת, גרמניה, הולנד, פולין, שבדיה, אוקראינה, בריטניה ובארצות הברית – כאמור, במטרה לחזק את תמיכת הסייבר באוקראינה בתחום האזרחי. עד להקמתו, מדינות שונות סיפקו סיוע לאוקראינה אד הוק. בעזרת מנגנון טאלין, אומרים הוגי התוכנית, "צרכי אוקראינה ייענו באופן שיטתי, תוך תיאום יכולות, באופן שיבטיח תמיכה קוהרנטית". הם ציינו כי "למרבה הצער, סביר להניח שמתקפות הסייבר של רוסיה יימשכו בעתיד הנראה לעין. באמצעות המנגנון, אנחנו שואפים לחזק את המוכנות השיטתית ארוכת הטווח של אוקראינה ואת החוסן שלה מפני איומי סייבר".

לפי מייסדי היוזמה, "חברות טכנולוגיה מובילות וארגונים לא ממשלתיים מעורבים במנגנון. הוא מאפשר לנו לשתף מידע על צרכים דחופים וארוכי טווח עם חברות אסטוניות".

המטרה: לבנות חוסן דיגיטלי אוקראיני לטווח ארוך

"מנגנון טאלין הוא כלי מרכזי לתמיכה בינלאומית, שמסייע לאוקראינה להתמודד עם מתקפות הסייבר הללו, ולבנות חוסן דיגיטלי לטווח ארוך", אמר אספן בארת' אייד, שר החוץ הנורבגי. הוא ציין כי הממשלה באוסלו תורמת 25 מיליון קרונות (כ-2.5 מיליון דולר) מדי שנה למאמצי הגנת הסייבר של קייב, במסגרת תוכנית תמיכה אזרחית, ושהיא ניתנת להרחבה. כחלק ממחויבותה, נורבגיה מתכננת להוסיף יותר מ-100 מיליון גריבניה (המטבע האוקראיני, כ-2.4 מיליון דולר) עד סוף 2025 לפרויקטים שמטרתם להגביר את חוסן הסייבר של התשתיות האזרחיות והקריטיות של אוקראינה.

תורמות נוספות ליוזמה הן איטליה, שהתחייבה לתרום מיליון יורו באמצעות משרד החוץ שלה, ושבדיה, שסוכנות הפיתוח הבינלאומית שלה הקצתה החודש חבילת סיוע חדשה לפרויקטים של חוסן סייבר באוקראינה.

חשבון הסייבר המזרח אירופי: האיום הדיגיטלי מרוסיה מאלץ שינוי אסטרטגי

מאז הפלישה של רוסיה לאוקראינה ב-2022 פעולות הסייבר של מוסקבה נגד קייב, ובכלל – גברו. מומחים ציינו כי "מרחב הסייבר הפך לזירת מלחמה נוספת, וכך גם לפי הדוקטרינה הצבאית של רוסיה. הדילמה של מדינות אירופה היא האם להכפיל את חוסן הסייבר וההגנה או להשקיע ביכולות התקפיות, שיכולות להדוף. אף אחת מהדרכים אינה קלה ושתיהן יקרות. אבל לא לעשות דבר – זו כבר לא אופציה".

לפי ממשלת אוקראינה, ב-2024 לבדה היא הייתה נתונה ל-4,315 מתקפות סייבר – זינוק של 70% מהשנה הקודמת. מטרת המתקפות הייתה לפגוע בתשתיות קריטיות במדינה, להחליש את החברה מבפנים ולהשלים מאמץ מלחמתי טעון, שנמשך שנים. "אבל", ציינו מומחים, "מטחי הסייבר הללו לא הצליחו לספק את סוג ההלם הדיגיטלי והפחד שמומחים רבים חזו בעבר: למרות הניסיונות העיקשים של רוסיה בתחום זה, הגנות הסייבר של אוקראינה הוכיחו את עצמן כיעילות יותר ממה שחשבו בתחילה בסכסוך. ההגנה של אוקראינה – מחוזקת על ידי שותפויות עם נאט"ו, האיחוד האירופי וחברות אבטחת סייבר אמריקניות – החזיקה מעמד".

עוד הם ציינו ש-"המלחמה באוקראינה הבהירה שסייבר לבדו לא ינצח במלחמות, אבל הוא יכול להטות את האווירה במגרש המשחקים – לזרוע בלבול, לשתק מערכות, לפגוע בכלכלות שלמות ולתמרן את דעת הקהל כדי ליצור כאוס פנימי".