"יש ללוות בתהליך מדויק את המעבר לעיר חכמה"

"רשות צריכה לגבש לעצמה נוהלי AI כדי להתאים לרגולציה, וכדי לוודא שעושים את זה נכון. מאוד אוהבים לדבר, והרבה, על עיר חכמה זה נושא חשוב ומודרני ובכותרות, ואומרים נעשה ככה ונעשה ככה. אבל לעיתים קרובות מדי שוכחים לעצור ולחשוב אם זה בסדר, אם זה חוקי. משפטנים תמיד נתפשים ככאלה שמקלקלים את החגיגה, אבל אין ברירה. המחשבה שעיר חכמה זה דבר טוב, זה לא דבר שאני הולך לשלול, אבל אני מציע ללוות את זה בתהליך מדויק – לחשוב על הדברים שרוצים לעשות ואיך עושים אותם נכון קודם כל, ולא אחר כך", כך המליץ עו"ד דן חי, מומחה לסייבר ופרטיות ממשרד דן חי ושות', לקהל המקצוענים שהגיע לכנס Smart Cities 3.0 של אנשים ומחשבים.

בכנס, שנערך לאחרונה באולמי לאגו שבראשון לציון, דיבר חי על היבטי פרטיות והגנה על המידע בשלטון המקומי, וכאמור המליץ, בגדול, לדאוג היטב לשמור על כללי וחוקי השמירה על הפרטיות וההגנה על המידע.

"זה ברור שאתם רוצים לאסוף מידע נכון. הרי בסופו של דבר אתם רוצים שתוכלו לעשות כמה שיותר דברים לטובת העירייה וגם לטובת התושבים – ואפשר לחשוב על הרבה דברים מתקדמים כדי לעשות את זה, כולל עד כרטיס תושב ואולי אף כרטיס אשראי לתושבי העיר, וגם לעשות שיתופי פעולה עם גופים אחרים. המשותף לכל הפעילויות הללו הוא שיש צורך באיסוף מידע על התושבים, וזה מצטרף למה שיש גם כך על התושבים בגלל מערכת תשלומים, חינוך וכל השאר", הוא אמר.

בשורה התחתונה העירייה מחזיקה בידיה הרבה מידע על כל האנשים, ו"כדי להשתמש במידע הזה נכון, אנחנו צריכים לעשות את זה לפי המסגרת שהרגולציה מאפשרת, במיוחד שיש סכנה שהרשויות יכולות להפוך כך לסוג של אח גדול, ואתם לא רוצים להיות כאלה באופן לא מוסדר. צריכים שהמטרה, כולל הסבר לתושבים, תהיה ברורה, ולקבל הסכמה ולקבוע משימה ברורה – וצריכים להיצמד אליה. הסכמה היא המפתח של הפרטיות, אם יש הסכמה אין פגיעה בפרטיות ויש פלטפורמות שונות לקבל הסכמה", הוא הוסיף.

ויקטור אררה, יועץ בכיר לתחבורה חכמה. צילום: ניב קנטור

התחבורה הציבורית "זה בדיוק המקום להתחיל להשתמש ב-IT וב-AI" 

ויקטור אררה, יועץ בכיר לתחבורה חכמה, שאל מעל הבמה מדוע לא לגייס את ה-IT ואת ה-AI לטובת פתרון הבעיות הקשות שקיימות בתחבורה הציבורית. "המצב בכבישים פשוט לא טוב, ואין מי שלא יודע את זה. ההפרש בין הנסיעה לבין אורך הכבישים בארץ פשוט מוביל בהכרח להחמרת המצב, והמחקרים אומרים שאנחנו הולכים ומתקרבים למצב בו יהיו יותר מכוניות ממה שיש מקום על הכבישים, וזה ברור שאז פשוט אי אפשר יהיה יותר לנסוע. הסיסמה היא כמובן לעבור לתחבורה ציבורית, אבל היא לא מספיק טובה והמספרים מראים שלמרות כל ההשקעות הגדולות מספר הנוסעים הולך וגדל באופן שולי בלבד, והוא קטן בהרבה מהגידול היחסי באוכלוסייה", סיפר אררה.

האם התקציבים הקיימים מספיקים? לטענתו למרות הגידול הם לא מתקרבים לצרכים. "עלות הגודש בדרכים מסתכמת בכ-25 מיליארד שקל, וכדי לפתור את זה, לפחות על הנייר, המדינה צריכה להשקיע בתחבורה ציבורית 45 מיליארד שקל בכל שנה ב-20 השנה הקרובות, ואנחנו רחוקים משם", ציין אררה.

אבל חמור מכך הוא, "שגם השקעה גדולה מזו שקיימת כיום לא בטוח שתפתור את הבעיות, ואני חושב שזה אומר שזה בדיוק המקום להתחיל להשתמש ב-IT וב-AI כדי לפתור את הבעיות הגדולות הללו לפני שיהיה מאוחר מדי", הוא סיכם.

מימין לשמאל: סיגל מילר, מנהלת תחום יישום שירותים רוחביים ביחידה לקידום הדיגיטל בשלטון המקומי, ורותם ארנרייך, מנהלת אגף מדיניות, אסטרטגיה ודאטה בשלטון המקומי. מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור

נא להכיר: היחידה לקידום הדיגיטל בשלטון המקומי

רותם ארנרייך, מנהלת אגף מדיניות, אסטרטגיה ודאטה בשלטון המקומי, וסיגל מילר, מנהלת תחום יישום שירותים רוחביים ביחידה לקידום הדיגיטל בשלטון המקומי, שתיהן ממערך הדיגיטל הלאומי, הציגו את היחידה וחלק מהמהלכים שבוצעו כדי לגבש מדיניות לאומי בהיבט של השימוש בדיגיטל בשלטון המקומי.

ארנרייך הציגה חלק מהאתגרים בשלטון המקומי. "אחד הבולטים בהם הוא היעדר הון אנושי טכנולוגי דיגיטלי איכותי ברשויות המקומיות. לצד זה, שוק ה-IT המוניציפלי מצומצם משהו, יש חסמים בירוקרטיים וחסר תקן שקובע מה הפלטפורמות שצריך ואילו מערכות רוחביות אמורות לפעול, ויחד עם כל זה יש גם בעיה של ניצול לא מיטבי של התקציבים לתחום בידי הרשויות המקומיות", היא אמרה.

מילר הוסיפה כי "יש הרבה טפסים ברשויות המקומיות ולמעשה רוב אימות המידע נעשה באמצעות טפסים. אם צריך לחפש מידע צריך להתחיל לחפש איזה אישורים מתאימים צריך להגיש, וזה ארוך ומתיש לכל תושב, ואפילו לעובדים. הפתרון שאנחנו רוצים זה לקדם סביבה של רשות מקומית בתיק האישי, כדי לאפשר למועצות ליצור קשר עם הפרטים, ומתחילים לייצר ממשקים עם המשרדים השונים, כדי לאמת מידע במטרה לקצר תהליכים. אימות מידע דיגיטלי הרבה יותר טוב משימוש בטפסים ידניים כמובן, גם מקל על התושב וגם מונע זיופים. פיתחנו נתב שיודע לנתב את הפנייה לרשות המתאימה, ודואגים תמיד באזור האישי להציג גם את סטטוס הפנייה. עובדים גם על ההסדרה של התקשורת בין הרשויות לשלטון המרכזי וההפך, כי גם לשלטון המרכזי קשה להתמודד עם כל כך הרבה גופים, ולכן יש ליצור סטנדרט אחיד וחוויית משתמש שזהה לזו שבמערכת הממשלתית".