מילת השנה שלנו היא GenAI – ולא שאלנו את ChatGPT

אי אפשר היה להתחמק השנה מה-GenAI, שמעשירה את הדמיון ואת שורת הרווח בארגונים - ודומה שזה יהיה המצב גם בשנה הקרובה ● מה המומחים אומרים? מה צופן העתיד? ועד כמה היא מהווה סכנה למידע שלנו?

נראה שהבינה המלאכותית תמשיך ליצור ב-2024 הרבה הזדמנויות, אבל גם הרבה איומים.

בואו נקפוץ לרגע בדיוק שנה אחורה, ל-31 בדצמבר 2022: אין מלחמה, אין מהפכה משפטית (אם כי ברור שמשהו הולך לקרות בהקשר זה, והיא אמנם הוכרזה ארבעה ימים לאחר מכן) ובכלל, המצב די תותים, בטח יחסית להיום. ואין גם GenAI. כלומר, יש, אבל התחום נמצא בחיתוליו, ה-ChatGPT בקושי הושק ורובנו לא הכרנו את המילה הזאת. מאז, היא פרצה והתפוצצה, והתחום עשה שמות בעולם הטכנולוגיה, ובכלל בחיים שלנו. לכן, בחרנו ב-GenAI כמילת השנה.

הבחירה הזאת לא מפתיעה, אבל נדמה שאי אפשר להתחמק ממנה: ה-GenAI הייתה ב-2023 כמעט בכל מקום. מהמלחמה בחמאס ועד לשימושים פרטיים וארגוניים; מהאיום שהיא יוצרת על התסריטאים והשחקנים בהוליווד, שהביאה לשביתת ענק שלהם, ועד לאיום שהיא יוצרת על עובדים אחרים; מהשימוש שלה במעבדים, שהביא לזינוק בשער המנייה של אנבידיה, למשל, ועד ליישומה בעולם הענן; GenAI כאן, GenAI שם, ובארץ גם הפירוש העברי, בינה מלאכותית יוצרת – עד שכמאמר הקלישאה, בסוף שנה זו אנחנו יכולים לשאול את עצמנו: איך חיינו בלעדיה?

כמעט מילת השנה שלנו. ChatGPT.

כמעט מילת השנה שלנו. ChatGPT. צילום: ShutterStock

ה-GenAI היא מילה אחת עם השפעה כל כך רחבה על חיינו בכלל, אבל גם על עולם הטכנולוגיה לכשעצמו. דאטה, ענן, סייבר, לימוד מכונה, כניסה של חברות גדולות בענק לתחום (מיקרוסופט, גוגל ואנבידיה, לדוגמה) – היא קשורה לכל המילים האלה, ולעוד הרבה. כאן יש להכניס גם את המילה השנייה בדירוג מילות השנה הטכנולוגיות שלנו: ChatGPT, שהוא תוצר שלה. או, ליתר דיוק, מבוסס עליה. ה-ChatGPT היה להיט כבר מהיום הראשון: לאחר חמישה ימים בלבד מיום השקת התוכנה, היא חצתה את הרף של מיליון משתמשים. שנה מיום ההשקה, ב-30 בנובמבר האחרון, כבר היו לה 180 מיליון משתמשים, עם 1.5 מיליארד ביקורים בממוצע לחודש. לכן, לא פלא שמהר מאוד, מיקרוסופט חיזקה את מערכת היחסים שלה עם OpenAI, המפתחת של ChatGPT, השקיעה בה מיליארדי דולרים וסם אלטמן כמעט שעבר לתפקיד בכיר בענקית מרדמונד, לאחר שבעלי המניות של החברה שייסד החליטו להדיח אותו מתפקיד המנכ"ל (ולאחר מכן החזירו אותו).

סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI.

סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI. צילום: פליקר

העלייה המטאורית של הבינה המלאכותית בארגונים

ככלל, כלי GenAI הם מועילים, יעילים ונוחים לשימוש. היתרונות של הכלים האלה הביאו את רוב הארגונים לאמץ את ChatGPT, המתחרה שלו, Bard מבית גוגל, וכלי בינה מלאכותית יוצרת אחרים, כולל כאלה שהם מפתחים בעצמם. מחקר של גרטנר מאוקטובר האחרון מראה ש-45% מהארגונים מנסים כלי GenAI בשלב פיילוט, ו-10% כבר העבירו אותם לפרודקשן. בנוסף, יותר ממחצית הארגונים הגדילו את ההשקעות מאז תחילת 2023 ועד למועד הפרסום. מדובר בעלייה עצומה לעומת מחקר קודם של החברה, מאפריל השנה, שהראה ש-15% מהארגונים עשו פיילוטים על כלי GenAI ו-4% העבירו אותם לפרודקשן.

במחקר אחר, גם הוא מאוקטובר האחרון, גרטנר חוזה שעד 2026, יותר מ-80% מהארגונים כבר ישתמשו בכלי GenAI ליצירת ממשקים לבניית אפליקציות (APIs), או שיהיו להם אפליקציות המבוססות על AI. מדובר בנתון בולט מאוד מבחינת מידת ומהירות האימוץ, אפילו בעולם מהיר ודינמי כמו זה הטכנולוגי. לענן – טכנולוגיה שגם סביבה היה, ועדיין יש, לא מעט הייפ לקח הרבה יותר זמן להיות כה נפוצה בארגונים. לפי התחזיות, שוק הענן, שהתחיל לפרוץ לחיינו בשנות ה-90', יגיע לשווי של טריליון דולר ב-2028 (נתוני אתר סטטיסטה). לעומת זאת, השווי של שוק ה-GenAI צפוי להגיע ל-1.3 טריליון דולר בתוך עשור בלבד – ב-2032 (לפי בלומברג).

אפשר לומר הרבה דברים על ה-GenAI: שהטכנולוגיה הזאת מסקרנת, מפחידה, מעשירה את הדמיון, מעשירה את הארגונים, מאיימת על מקומות העבודה של אנשים, פורצת דרך, מהווה איום ועוד ועוד. אבל הדבר האולי נכון ביותר שאפשר לומר עליה הוא שהיא כובשת את העולם

אולם, יש כל כך הרבה כלי AI ו-GenAI, עד שזה יכול לסחרר אפילו את אנשי הטכנולוגיה הכי טובים בארגונים. זיו כהן, ארכיטקט נתונים ראשי בדלויט, היטיב להגדיר זאת בוובינר של אנשים ומחשבים: "ארגונים בוחנים את ה-GenAI כמו ילדים שמשוטטים בחנות צעצועים ענקית". השפע הענק הזה מעורר אצל אנשי הטכנולוגיה את הניצוץ, אם כי אולי הם מתלהבים מזה פחות משילד ממוצע מתלהב מכל צעצוע.

עוד תובנה מעניינת של כהן היא שבעוד ש-2023 הייתה שנה של השקעות ב-GenAI – כפי שהנתונים של גרטנר שצוינו כאן קודם מוכיחים, 2024 תהיה שנה של יישומים של היכולות שלה לכדי מוצרים. בהקשר זה כדאי לציין עוד אמירה שלו – הפעם עם דימוי מעולמות הקולנוע והטלוויזיה: "צמיחה עסקית מבוססת על שימוש אפקטיבי ב-AI ובדאטה, וככל שהשימוש בהן ימשיך, המנמ"רים ובכלל, אנשי הטכנולוגיה בארגונים, יהפכו יותר ויותר לבימאים, שמפעילים אוסף גדול של יכולות עסקיות לטובת הארגונים".

שני אספקטים של עולם ה-AI שאי אפשר להתעלם מהם

אחת ההתפתחויות החשובות השנה בעולם ה-AI היא הרגולציה ההולכת וגוברת לתחום. הבינה המלאכותית מטרידה את מנוחתם של רגולטורים רבים, כמו גם של רבים מהבכירים שעוסקים בתחום. אפילו אילון מאסק קרא לפיתוח אחראי של AI – והשנה ראינו כמה וכמה מקרים שבהם לא ממש ניתן היה להצמיד את המילה "אחריות" למאסק. אלטמן אף קרא לרגולציה על תחום ה-AI בשימוע שנערך לו בסנאט האמריקני.

צו נשיאותי. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן.

צו נשיאותי. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. צילום: ShutterStock

ההתפתחות הבולטת בנושא הרגולציה על הבינה המלאכותית הייתה לפני כחודשיים, כשנשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, חתם על צו נשיאותי שמנחה את חברות ה-AI כיצד לשמור על הטכנולוגיה בטוחה, מאובטחת ומהימנה. נראה כי הצעד הזה, הקריאה של הבכירים והדאגות של רגולטורים רבים אחרים יביאו את אלה האחרונים, ממדינות שונות, לפרסם כללים רגולטוריים בשנה הקרובה. הרגולציה על ה-AI אמנם מתפתחת באיטיות, אבל מתפתחת.

ממד שני שאי אפשר להתעלם ממנו, גם בעולמות ה-AI וה-GenAI, הוא ממד הסייבר. התוצאות של מתקפת סייבר מבוססת AI עלולות להיות "יעילות" הרבה יותר עבור ההאקרים, ולאפשר להם לגנוב הרבה יותר מידע של הארגון והלקוחות שלו. ואם מתקפות כאלה יופנו נגד ארגוני ענק – ויצליחו, מדובר בדליפה של מידע של רבים מאוד מאתנו.

ואמנם, מחקר שערכה השנה סייברארק בקרב מקצועני אבטחת מידע מצא ש-93% מהם משוכנעים שמתישהו הארגונים שלהם יותקפו באמצעות בינה מלאכותית. למרבה הצער, כנראה שהם צודקים: שלל מחקרים מראים את הסיכונים שה-GenAI מביאה איתה. כך, למשל, חוקרי אוניברסיטת שפילד הבריטית פרסמו באחרונה מחקר שערכו על כלי עיבוד שפה טבעית (NLP) כגון ChatGPT, שמצא שהאקרים יכולים לנצל אותם לטובת יצירת קוד זדוני, ולבצע באמצעותו מתקפות פישינג על מגוון רחב של תעשיות. המחקר הראה שמודלי שפה של בינה מלאכותית פגיעים למתקפות דרך דלתות אחוריות, כגון "שתילת" סוסים טרויאניים במחשבי הקורבנות, שבאמצעותם הם יכולים לגנוב מידע ארגוני מתי שרק יחפצו בכך.

בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, הרבה יותר נחרץ. הוא טוען שבאופן כללי, מצב ההגנה של הארגונים הוא קטסטרופלי, ושל-AI יש תרומה רבה לכך. "הבינה המלאכותית מסכלת את היכולת של ארגונים להגן על עצמם", כך, לא פחות ולא יותר, אמר דולב בוובינר של אנשים ומחשבים. לדבריו, "ההגנה על מערכות מבוססות AI הופכת לאתגר מאוד גדול עבור ארגונים".

יש לנו עוד הרבה מה ללמוד על ה-GenAI.

יש לנו עוד הרבה מה ללמוד על ה-GenAI. צילום: ShutterStock

לסיכום, אפשר לומר הרבה דברים על ה-GenAI, שחלקם יהיו נכונים יותר וחלקם פחות: שהטכנולוגיה הזאת מסקרנת, מפחידה, מעשירה את הדמיון, מעשירה את הארגונים, מאיימת על מקומות העבודה של אנשים, פורצת דרך, מהווה איום ועוד ועוד. אבל הדבר האולי נכון ביותר שאפשר לומר עליה הוא שהיא כובשת את העולם.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים