כמה תלמידים ילמדו במגמות הטכנולוגיות בשנת הלימודים הקרובה?

שנת הלימודים החדשה, תשפ"ד, אשר נפתחת מחר (ו') תהיה בסימן המשך הגידול במספר הלומדים במגמות הטכנולוגיות במערכת החינוך, ביניהם מקצועות המחשוב, מערכות המידע וההנדסה.

על הנתונים עדכן מוהנא פארס, סמנכ"ל וראש מינהל חינוך טכנולוגי במשרד החינוך, בראיון לאנשים ומחשבים לקראת פתיחת שנת הלימודים. לדברי פארס, בשנת הלימודים הבאה ילמדו 181 אלף תלמידים במגמות טכנולוגיות – נתון המהווה גידול לעומת השנה שעברה, שבה למדו 173 אלף תלמידים בתחום.

מוהנא פארס, ראש מינהל החינוך הטכנולוגי וסמנכ"ל במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור

בסך הכל יפעלו בשנה הבאה 240 מגמות טכנולוגיות, ביניהן 37 מגמות בתחום המידע והנתונים, 26 מגמות בתחום של הנדסת תוכנה, ועוד שורה של מגמות במקצועות שונים. ביקוש ער נרשם גם לתוכניות העתודה המדעית הטכנולוגית (עמט) שנועדה לעודד מצוינות ולימודי מתמטיקה והנדסה

"בסך הכל ילמדו השנה בתוכניות אלו 56 אלף תלמידים, עם דגש על גידול במספר המצטרפים מהפריפריה מאזורים ברמה סוציואקונומית נמוכה, ובסך הכל נוספו עד 100 כיתות כאלו, על פי מדיניות שקבע שר החינוך יואב קיש", אמר פארס.

בהקשר זה הוא ציין כי תוכנית חמש יחידות במתמטיקה, שהחלה בשנת 2015, צוברת תאוצה, ועד היום סיימו אותה 20 אלף תלמידים, חלקם ממשיך ללימודים באוניברסיטה וגם משתלבים בתעשייה.

פארס הצביע גם על מגמה שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות והיא הצטרפות בנות חרדיות ללימודים בכיתות י"ג-י"ד, שם הן מסיימות עם תואר הנדסאיות, ובסך הכל ילמדו השנה באופן זה 2,500 בנות. "זוהי תופעה מאוד מעודדת, שמבטיחה את שילוב הבנות האלו בשוק העבודה העתידי", קבע פארס.

במסגרת עידוד המצויינות, המשרד ימשיך את המגמה של עידוד חשיפת הנוער ללימודי מדעים, ובין היתר יתקיימו תחרויות סטארט-אפ, לכיתות ז'-י"ב.

"נמשיך גם לעודד את ההצלחה הבלתי רגילה של בני הנוער שלנו באולימפיאדות למדעים. עד כה ישראל קטפה 19 מדליות באירועים אלו, אחת מהן זהב, כאשר גם כאן, המגמה היא להגדיל את מספרם של התלמידים הלומדים את מקצועות הרובוטיקה והמדעים מהפריפריה והמגזר הערבי", הרחיב פארס.

דגש על לימודי התחום הלוהט – AI

השנה יושם דגש על תחום הבינה המלאכותית, מגמה שהחלה כבר בשנה שעברה. "עם כניסתו לתפקיד, שר החינוך דרש שאחד הדגלים המרכזיים שיהיו השנה במערכת החינוך, יעסקו בתחום של בינה מלאכותית", סיפר פארס בראיון.

כפי שדיווחנו, השר גם דיבר על כך בהרחבה בדיון שנערך בוועדת החינוך של הכנסת, לקראת פתיחת שנת הלימודים.

"כבר כיום לומדים 250 תלמידים את כל הנושא של Deep Learning והנחיית השר היא להגיע בתוך שלוש שנים ל-2,500", אמר פארס. "מעבר לזה, המשרד ממשיך לבדוק את כל ההיבטים של השימוש במערכות בינה מלאכותית, גם בתוך בית הספר. עושים הרבה השתלמויות למורים, יש כרגע ועדות שעוסקות בנושא ונוציא כמובן הנחיות מסודרות", הבהיר מנמ"ר משרד החינוך.

"הבינה המלאכותית גם תסייע להתמודד עם מצוקת המחסור בכוח אדם, והיא תשחרר מורים ועובדים מביצוע משימות שהבינה תוכל לבצע, והם יתפנו יותר למשימות של הוראה וחינוך", אמר. "האתגר של מערכת החינוך השנה ובשנים הבאות הוא להדק עוד יותר את החיבור בין פדגוגיה לטכנולוגיה, וזה בא לידי ביטוי בכל התחומים, כולל הבינה המלאכותית. אנחנו רואים מגמה שהחלה לאחר הקורונה, כאשר מורים רוצים לרכוש מיומנות בשימוש בהרבה כלים, לשיפור מיומנויות הלמידה". פארס מציין לדוגמה את ההצלחה של פרויקט מעבדות הדמיון של קרן אתנה, שהן הוכחה שמנהלי בתי ספר מבינים את החשיבות של שילוב טכנולוגיה בשיפור ההוראה". לדבריו, המיומנויות הן הפלטפורמה של הידע. "אי אפשר להקנות, להטמיע ולתרגל, ללא ידע ותוכן מסוים, וכאן בא לידי ביטוי השילוב של פדגוגיה וטכנולוגיה", סיכם פארס.