תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » מדוע יש ארגונים שחוששים ממעבר לקוד פתוח?
מתיו היקס, סגן נשיא בכיר להנדסה ברד-האט. צילום: ניב קנטור

מדוע יש ארגונים שחוששים ממעבר לקוד פתוח?

הרבה מדובר על הקוד הפתוח, אבל יש לא מעט ארגונים שכלל לא רוצים להתעסק אתו ● למה זה קורה? איך אפשר להפיג את החשש הזה? והאם פתרון היברידי הוא התשובה לכך?

מאת 15 בנובמבר 2017, 15:12 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

הקוד הפתוח הוא עולם ששינה ועדיין משנה את עולם המחשוב הארגוני. אלא שיש ארגונים שעדיין לא מוכנים לשינוי הזה, או חוששים ממנו. מדוע זה קורה? ואיך אפשר להפיג את החשש הזה?

מתיו היקס, סגן נשיא בכיר להנדסה ברד-האט (Red Hat) ואחראי לכלל פעילויות המו"פ בחברה, כמו גם על מרכז הפיתוח שלה בישראל, התייחס לנושא זה בפאנל בכירים שנערך במסגרת כנס RedHat Forum Israel 2017, שהתקיים אתמול (ג') במרכז הכנסים LAGO בראשון לציון.

לדבריו, ארגונים חוששים מהקוד הפתוח "כי הם פשוט לא יודעים כיצד ומה לעשות קודם". הוא ציין שכדי לגשת לנושא, חשוב להבין שקודם כל צריך יסוד לינוקס (Linux) איתן. "הקוד הפתוח מבוסס הלינוקס מסוגל למנף את התשתית ביישומים הארגוניים", אמר. "כאן נכנסים הקונטיינרים לתמונה והופכים לנפוצים. אני עובד על כך עם לקוחות שלנו ורואה את זה קורה בשטח".

הייקס ציין את פתרון OpenShift ההיברידי של רד-האט ואמר כי ארגונים רבים מעבירים יישומים שונים שלהם אליו ואל הקוד הפתוח. לדבריו, "דבר זה מאפשר להם לחדש את פלטפורמת היישומים שלהם ולהפוך אותה למהירה בהרבה. הדבר גם מפנה את הזמן של עובדי החברה, ולכן מאפשר להם להתרכז בפיתוח ובבנייה חדשה ופורייה".

פרנץ מאייר, סגן נשיא לפיתוח עסקי אסטרטגי ברד-האט. צילום: ניב קנטור

פרנץ מאייר, סגן נשיא לפיתוח עסקי אסטרטגי ברד-האט. צילום: ניב קנטור

עוד הוא אמר כי "בכדי לדעת איפה יהיו הלקוח והיישומים שלו בעוד שנה ולהבטיח שכאשר בונים את המעבר הוא יהיה גמיש, רד-האט משקיעה הרבה לא רק בפורטפוליו של הלקוח אלא גם בכך שהלקוח יהיה מסוגל לשלב את הפתרונות והשירותים שלנו עם כל צורך עתידי שלו".

סיפורי לקוח: דויטשה בנק, ב.מ.וו ואמדאוס

דובר נוסף בפאנל היה פרנץ מאייר, סגן נשיא לפיתוח עסקי אסטרטגי ברד-האט, שאחראי על פיתוח ההזדמנויות העסקיות של החברה ב-EMEA. לדבריו, "הכל כיום מהיר מאוד ומהפכת הקונטיינרים מאפשרת לעדכן גרסאות ולהתקדם".

הוא סיפר על פרויקטים להטמעת הטכנולוגיה בדויטשה בנק (Deutsche Bank), אמדאוס (Amadeus) ו-ב.מ.וו (BMW). כך, לדבריו, "ב.מ.וו משתמשת ב-OpenShift Container של רד-האט לתמיכה באספקת יישומים ושירותים עסקיים חדשים, ומוכיחה כיצד ארגון רחב היקף ושלוחות יכול לאמץ טכנולוגיות קונטיינר מודרניות לצד מתודולוגיות אג'יליות בכדי לספק חוויה מתקדמת, וחשוב מכך ערך עסקי ללקוחותיו".

מאייר ציין כי "דויטשה בנק מספק באמצעות פלטפורמת OpenShift את גישת ה-'הכל כשירות'. הטכנולוגיה שלנו החליפה פלטפורמת PaaS פנימית שאתה עבד הבנק הגדול ושהייתה תוצר של פיתוח עצמי. כתוצאה מהשיטה החדשה, 300 פרויקטים פנימיים עברו ל-OpenShift והבנק דיווח על התייעלות גדולה פי שישה של משאבי המחשוב".

עוד הוא אמר כי לאחר שבנתה את שירותי הענן שלה על פלטפורמת הקונטיינר של רד-האט, אמדאוס זכתה מטעמה בפרס החברה החדשנית של השנה ל-2016. מאייר ציין כי אמדאוס דיווחה על עיבוד של יותר מ-30 אלף טרנזקציות משתמשי קצה לשנייה, במהלך פעולות שיא.

הוא הבהיר כי הקונטיינרים מאפשרים גם גישה לאפליקציות מסורתיות יותר, כך שאפשר, גם במקרה שלהן, להרוויח מהשירות. לדבריו, "יש להתייחס לקונטיינר כאל דרך לארוז את האפליקציה מבלי קשר לתשתית".

יעקב מנדל, מנהל מרכז המצוינות החדש לתחום הסייבר של אינטל. צילום: ניב קנטור

יעקב מנדל, מנהל מרכז המצוינות החדש לתחום הסייבר של אינטל. צילום: ניב קנטור

מאייר גיבה את דבריו במחקר של IDC מהשנה שעברה, שבוצע בהזמנת רד-האט, שמצא כי פלטפורמת הקונטיינר של החברה יכולה לאפשר ללקוחות להגיב מהר בהרבה לדרישות השוק, על ידי אספקת יישומים קריטיים מבוססי מיקרו-שירותים עם תהליכי DevOps. המחקר העלה שיתרונות אלה יכולים לכלול זמני אספקת יישומים מהירים ב-66%, חיסכון שנתי ממוצע של 1.29 מיליון דולר ל-100 מפתחי יישומים והחזר השקעה ממוצע של 531% לחמש שנים.

מה צופן העתיד הטכנולוגי?

יעקב מנדל, מנהל מרכז המצוינות החדש לתחום הסייבר של אינטל (Intel), עסק בדבריו בשאלות מה תזמן המציאות הטכנולוגית בעוד חמש שנים וכיצד מתכוננת אינטל לכך. התשובה היא, אמר, התקדמות לעבר ערים חכמות ופתרונות בלוקצ'יין, ושימוש בדטה הפתוח לכולם.

מנדל אמר כי בקרוב יגיע שיעור המתגוררים בערים הגדולות מקרב אוכלוסיית העולם ל-56% וכי כבר כיום מכלות הערים 75% מהאנרגיה העולמית. לפיכך, טען, יש לספק להם איכות חיים ולצידה ייעול טכנולוגי, שיאפשר לחסוך במשאבים מחד ונוחות מאידך. "אנשים לא ירצו לבלות בפקקי תנועה מהבוקר עד הערב. הם יילחצו מזה וזה יפגע בהם", ציין. "לכן, כבר כיום מאמצות יותר ויותר ערים את הטכנולוגיה החדשנית ביותר בכדי להשיג איכות חיים טובה יותר ובמקביל לשמור על כלכלה יציבה".

"חיי העיר חשובים יותר לאדם הפרטי מאשר חיי המדינה וראש העיר קובע בעבורו יותר מאשר ראש הממשלה", הסביר מנדל ואמר שאם חברה כמו אינטל תצליח לספק פתרונות לחיי הדורות הבאים בערים הגדולות – הדברים ישפיעו ישירות על כל אחת ואחד מאתנו. "לשם כך שוקדים בחברה על רשת יציבה ומתאימה יותר, שתקשר בין מיליארדי מכשירים מחוברים וחיישנים שייפרסו ברחבי הערים", אמר.

מנדל ציין כי "באמצעות מכניקת הבלוקצ'יין – שכל פעולה, הוספה או שינוי שמתבצעים באמצעותה מתועדים וניתנים לניטור – ניתן יהיה להסתמך על אבטחה מלאה. בעתיד, לדבריו, ירוכזו בזכות הבלוקצ'יין כל הנתונים מכל החברות, הספקיות, החיישנים וכדומה לשרתים של החברה. טכנולוגיית SGX תופקד על ניהול האבטחה, וכל אלה יאפשרו שליטה חכמה בנתונים – לתועלת האדם". הוא הוסיף ש-"לכל אלה מתחברות יכולות הבינה מלאכותית ולמידת המכונה, שירכזו את כמויות העתק של הנתונים וילמדו אותן. הדבר יחסוך בצורך הקיים כיום להעסיק 'כישרונות' ויגשר בין הכישרון לבין הצרכים של המערכת, שתפעל באוטומציה מלאה".

מדוע יש ארגונים שחוששים ממעבר לקוד פתוח? Reviewed by on . הקוד הפתוח הוא עולם ששינה ועדיין משנה את עולם המחשוב הארגוני. אלא שיש ארגונים שעדיין לא מוכנים לשינוי הזה, או חוששים ממנו. מדוע זה קורה? ואיך אפשר להפיג את החשש הקוד הפתוח הוא עולם ששינה ועדיין משנה את עולם המחשוב הארגוני. אלא שיש ארגונים שעדיין לא מוכנים לשינוי הזה, או חוששים ממנו. מדוע זה קורה? ואיך אפשר להפיג את החשש Rating: 0

הגיבו