בעקבות הפיטורים בסיילספורס: ה-AI – איום על מקומות העבודה שלנו?

בשבוע שעבר, מארק בניוף, מנכ"ל סיילספורס, הטיל פצצה: הוא הודיע כי פיטר 4,000 עובדים מכוח האדם של החברה בתחומי השיווק והמכירות פשוט כי הוא "לא צריך אותם יותר". את מקומם תפסו סוכני בינה מלאכותית, שלדבריו הניבו למחלקות האלה התייעלות משמעותיות. כאן נשאלת השאלה: האם המכונות לוקחות לנו את העבודות?

לטענת בניוף, התשובה חיובית. לדבריו, הבינה המלאכותית מבצעת כרגע בין 30% ל-50% מהעבודה הפנימית של השיווק והמכירות בארגון התוכנה וה-AI הענק, וכינה את המצב "מהפכת עבודה דיגיטלית". לפי התחזיות שלו, היא עשויה להיות שווה בין שלושה ל-12 טריליון דולר בתוצר גלובלי.

ראוי לציין שבניוף הוא קצת עוף מוזר בתעשיית הטכנולוגיה, ונחשב למעט רדיקל בגישתו. מי שמכנה את עצמו "הטיילור סוויפט של הטק" ושחרר לא מעט עלבונות כלפי הקופיילוט של מיקרוסופט מאמין בגישה קיצונית משהו של "המפעל הסוכני", שבה סוכנים חכמים של בינה מלאכותית מחליפים בני אדם במגוון תפקידים בתמיכה טכנית, הנדסה, אנליטיקה, שיווק ומכירות, ומיתוג. שלא במקרה, כל אלה מונעים על ידי פלטפורמת הסוכנים החכמים של סיילספורס, שנקראת Agentforce (לח"מ יצא להתנסות איתה מעט).

ימים יגידו אם בניוף צדק או לא – ואולי יצטרך לשכור את העובדים שפיטר בחזרה, כמו שקרה לגופים אחרים שהחליטו שהם מעבירים פעילויות ליבה לידיים של בינה מלאכותית וחותכים בבשר החי, תרתי משמע

מי שמחזיק בגישה דומה, ואפילו קיצונית יותר, הוא אילון מאסק, שהכריז לא מזמן על מיזם בעל השם המוזר Macrohard (או Macro-hard), שהוא בבירור היפוך מכוון של Micro-soft. הרעיון של מאסק הוא ליצור חברת תוכנה שלמה, כמו מיקרוסופט, ללא עובד בשר ודם אחד. במקומם, או שמא במקומנו, סדרה של סוכנים חכמים, שמדברים ביניהם, יבצעו את כל המלאכה של חברת תוכנה גדולה דוגמת הענקית מרדמונד. אבל, אם מסתכלים על ההשקה הצולעת משהו של GPT-5, נראה שהחזון של מאסק עוד רחוק מלהתממש.

צמיחה בכל מחיר

ועדיין, על אף הקיצוץ הדרסטי, שחתך כמעט חצי מכוח האדם של סיילספורס בתחומי השיווק והמכירות, בניוף טוען שהוא עדיין מאמין בכוחן של היצירתיות האנושית והאמפטיה – תכונות שלדעתו, הבינה המלאכותית לא יכולה להחליף. לטענתו, ה-AI אמורה לא לפעול בחלל ריק אלא להעשיר את העובדים האנושיים. למשל, כך הוא מתאר, סוכני תמיכה דיגיטליים פועלים תחת מפקח אנושי רב ערוצי, המתאם ביניהם ובין נציגי התמיכה האנושיים. מדובר במשרה שלא הייתה קיימת בעבר, וזו אולי נקודת אור: שהעבודה לא נעלמת, אלא משתנה ומקבלת צורה חדשה בגלל הבינה המלאכותית. בכל מקרה, ברור שהרבה עובדים מקצועיים בהרבה מקצועות יצטרכו ללמוד כישורים חדשים, שיטות עבודה חדשות ולהשתנות עם הזמנים, שבהכרח, משתנים.

אד זיטרון, אנליסט שהתראיין בנושא לסן פרנסיסקו כרוניקל, מציע נקודת מבט קצת שונה מזו של בניוף, וקושר את הפיטורים הנרחבים גם לסיבות נוספות. לטענתו, חברות הטכנולוגיה מאשימות את הבינה המלאכותית בגיוסי היתר שלהן מתקופת מגפת הקורונה, וכרגע הן מחזרות אחרי משקיעים ומנופפות בהתייעלות.

"זהו הלך מחשבה של צמיחה בכל מחיר", אומר זיטרון. "הדבר היחיד שחשוב הוא צמיחה, אפילו אם זה הורס חיים של אנשים. אפילו אם זה הופך את החברה לפחות טובה ומספק מוצר נחות יותר".

גם אם נקבל את דבריו של בניוף על "העשרה רדיקלית" בעזרת בינה מלאכותית להגברת הפריון כשם מכובס לפיטורי "התייעלות" נרחבים על מנת לשפר את שורת הרווח, עדיין הסקפטיות סביב המהלך היא רבה. ימים יגידו אם בניוף צדק או לא – ואולי יצטרך לשכור את העובדים שפיטר בחזרה, כמו שקרה לגופים אחרים שהחליטו שהם מעבירים פעילויות ליבה לידיים של בינה מלאכותית וחותכים בבשר החי, תרתי משמע.