הספוטיפיי של ה-AI: איך Bria שומרת על היצירתיות – ועל הזכויות?

הפריצה של הבינה המלאכותית היוצרת לחיינו הפכה את האינטרנט לחגיגה של יצירה, אבל גם לחגיגה של גזל: זה מתחיל בחברות הבינה המלאכותית עצמן, שהרשו לעצמן לגנוב תוכן של אלפי אתרים ללא רשות היוצרים, ולאמן את המודלים שלהן עליו, ממשיך במנועי יצירת תמונות שלומדים ומאומנים על יצירות של אומנים, שלא זוכים לתגמולים וגם הם לא נתנו את רשותם להשתמש ביצירה שלהם, ונגמר ביצירות חדשות בעשרות אלפים, שמפרות זכויות יוצרים בכך שהן מעתיקות דמויות מוכרות וקניין רוחני ובאופן כללי, יותר מדי "שואבות השראה" מיצירות קיימות ומוגנות.

כמובן, התביעות לא איחרו לבוא. סדרה של תביעות שמתנהלות כרגע בארצות הברית ממחישות את הבעייתיות שבמתיחת העיקרון של "שימוש הוגן" ביצירה למקומות מוגזמים. כך, למשל, Stability AI נתבעה על שימוש בתמונות מוגנות בזכויות יוצרים לאימון המודלים שלה, אנת'רופיק, החברה שמאחורי Claude, רכשה ספרים מוגנים בזכויות יוצרים כדי לאמן את המודלים שלה ונתבעה בשל כך (ובשבוע שעבר הגיעה להסדר עם התובעים), ומטא נתבעה על מקרה דומה. בחלק מהתביעות השופטים קיבלו את טענת השימוש ההוגן, אבל הן רק ממחישות את הבעייתיות הכללית של שימוש בתוכן מוגן בזכויות יוצרים של אחרים לטובת אימון או יצירות של GenAI, מבלי רשות ומבלי לתגמל את היוצר המקורי.

לחלל הזה נכנסה Bria.ai. שמה של החברה בעברית הוא בריאה, וזה לא מקרי. החברה נוסדה ב-2020, חתמה על הסכמים עם מאגרי תמונות גדולים כמו Getty Images ,FreePic ו-StockShutter, ומציעה מודלי יצירת תמונות וגרפיקה – כשירות או בהטמעה במערכות של הלקוחות, או אפילו במודל פיתוח – שהם בבחינת "סחר הוגן" של בינה מלאכותית יוצרת. החברה מציעה פלטפורמה שבה המודלים היצירתיים אומנו על תכנים ותמונות ברישיון, ועל כל יצירה נגזרת שהמודל יוצר מתמונה קיימת שיצר בן אנוש – הוא מתוגמל על השימוש. אם תרצו, מדובר ב-"ספוטיפיי של ה-AI". בריאה מונעת את הגזל ומאפשרת ליוצרים להמשיך ולראות ברכה בעמלם – גם בעידן שבו כל אחד יכול, במחי פרומפט אחד, לגנוב את התוכן שהם יצרו בעמל רב.

"הרגולציה בוא תבוא"

"כשחברה כמו OpenAI לוקחת תוכן מסטודיו ג'יבלי, זה רובין הוד הפוך. זה לא סיפור טוב", אומר לי בראיון ד"ר יאיר עדתו, המייסד של בריאה. "אין לך יותר תמריץ לייצר תוכן חדש. בעמק הסיליקון יש את הנרטיב של נרוץ מהר ונשבור דברים – אבל זה לא בר קיימא. אנחנו מאמינים שבסוף תהיה רגולציה של הנושא. אפשר ללכת ל-Midjourney, אבל אפשר גם ללכת ל-Getty Images ולייצר תמונות".

ד"ר עדתו מסביר את התפיסה שעומדת מאחורי החברה: "אנחנו כבר שנה וחצי משלמים ליוצרים. אותו דבר קרה עם פירט ביי ונאפסטר בשעתן. יש הרבה מאוד ארגונים שלא יסכימו לעבוד עם גופים שלא מסדירים את (תגמול – נ"ל) היוצרים, ויהיה מי שירצה לרשום על זה זכויות יוצרים". "עובדים איתנו משרדי פרסום, חברות משחקים ועוד, והם רוצים לבנות את התוכן בידיעה שהם לא לוקחים סיכון", ציין ד"ר עדתו.

לדבריו, "הרגולציה בוא תבוא, כי לא יכול להיות שינוי כל כך מהותי בצורה שהאנושות חושבת על תוכן מבלי שתהיה אסדרה".

"אני מבטיח לך שכל הדאטה שלנו חוקי ושאנחנו משלמים ליוצרים", הוא מתמצת את המהות של הפלטפורמה. "בכל רבעון אנחנו מוציאים דו"ח בנושא, עד לרמת התמונה, והיוצרים מקבלים תשלום". ד"ר עדתו אומר ש-"עד סוף השנה נאפשר גם ליוצרים עצמאיים להירשם במנוע שניצור, והם יוכלו לקבל ערך על יצירותיהם. אנחנו חושבים על פתרונות ליוצרים עצמאיים וגם לקניין רוחני עילי (Premium IP) כמו קפטן אמריקה, ועל תוכן שעושים לו רישוי למוצרים אחרים".

האם אתה סבור שריבוי הטכנולוגיות היוצרות שמחליפות יוצרים בשר ודם לא יעלימו את העוסקים במקצוע?
"חד וחלק – לא. כל מהפכה טכנולוגית משנה את שוק העבודה, אבל אני לא מאלה שמאמינים שלא יהיו יותר מעצבים, צלמים ומפתחים. יהיו פחות, אבל הם יהיו יותר יעילים".

ד"ר עדתו מציין כי "ב-2007 הייתי בכנס הראשון שלי. פרופ' אמנון שעשוע היה המרצה הראשון על הבמה והוא אמר שבתוך 10 שנים לא תהיה הצדקה לקנות מכונית. והנה, עינינו הרואות, קרוב ל-20 שנה אחר כך ועדיין נמכרות הרבה מאוד מכוניות. יקרה בדיוק אותו הדבר בעולמות של הקריאייטיב. אנשי הקריאייטיב יוכלו, ויכולים כבר כיום, לעשות יותר, אבל הם לא ייעלמו".

"בסופו של דבר זה שוק שיש בו כשל, וצריך לתקן את הכשל הזה. אחת הדרכים היא מה שאנחנו עושים. דרך אחרת זו רגולציה. בסופו של דבר, אם לא נתקן אותו, העולם יהיה מקום מאוד משעמם", מסכם המייסד של בריאה.