מה עומד להיות היחס של הממשל האמריקני החדש ל-AI?

הדבר הכי צפוי אצל הנשיא החדש של ארצות הברית, דונלד טראמפ, הוא הלא צפוי. תשאלו את אנשי תעשיית הקריפטו, שמחכים וממתינים שהוא יתחיל לממש מדיניות פרו-מטבעות וירטואליים, כפי שהבטיח. בינתיים זה לא קורה, ושער הביטקוין צונח. האם ההתייחסות שלו ושל ממשלו לתחום הבינה המלאכותית תהיה באותו האופן? לא ברור.

ייתכן שמה שהיה מוקדם יותר החודש בוועידת הבינה המלאכותית הבינלאומית מסמל את המשך הדרך: נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הזמין ראשי מדינות ובכירים לפריז כדי לחתום על הצהרה משותפת ל-60 מדינות בעניין פיתוח בינה מלאכותית אחראית ומפוקחת, ויחסיה עם שוק העבודה. בין המדינות שסירבו באופן מופגן לחתום היו ארצות הברית ובעלת הברית הקרובה ביותר שלה, בריטניה – בניגוד לסין, שחתמה עליה. סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס, שנשא בוועידה נאום לוחמני, אמר כי "הרגולוציה העודפת (של אירופה – נ"ל) עלולה להרוג תעשיה מתפתחת עוד לפני שהספיקה להמריא. אנחנו לא ניתן לזה לקרות".

לא חתם. סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי.די. ואנס. צילום: ShutterStock

ישבתי לשיחה עם הדס לורבר כדי להבין לאן הולך הממשל החדש בארצות הברית בתחום ה-AI ואיזו מדיניות הוא צפוי לממש. לורבר היא האדם המושלם לכך: היא משמשת כראשת המכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית אחראית במכון הטכנולוגי חולון, ראשת פרויקט ישראל-ארצות הברית במכון למחקרי ביטחון לאומי של אוניברסיטת תל אביב וחברה בפורום הלאומי המייעץ לגיבוש מדיניות בתחום ה-AI. בתפקידה הקודם היא עמדה בראש חטיבת ארצות הברית במועצה לביטחון לאומי, שעבדה רבות מול הממשל האמריקני במה שקשור לבינה מלאכותית.

אמריקה תחילה

ראשית, צריך להבין מהי הצהרת פריז ומה חשיבותה. לורבר מסבירה: "הרעיון בהצהרת פריז הוא לקרוא למדינות לאמץ מדיניות בינה מלאכותית בשוק העבודה. ההצהרה מגיעה כשברקע המלצות ה-OECD, שאמורות להתקבל השנה ולייצר שיתוף פעולה בין המדינות, בין ממשלות וארגוני עובדים, לקידום בינה מלאכותית אחראית, כמו גם מנגנון פיקוח ומדידה להערכת ההתקדמות. עד ספטמבר צריך להיות מדד מגובש. הדו"ח אמור להיות מוצג בפסגת ה-G7 בצרפת ב-2026".

בין הנקודות שהוסכם עליהן בהצהרה נמצאים עקרונות כמו לקדם נגישות ל-AI על מנת לצמצם פערים דיגיטליים, להבטיח בינה מלאכותית פתוחה ושקופה ואתית, לעודד חדשנות, לקדם הטמעה שתעצב באופן חיובי את שוק העבודה העתידי, ולהבטיח קיימות ושיתופי פעולה גלובליים בתחום. אבל רבות מהנקודות האלה ממש לא נמצאות על סדר היום של הממשל הרפובליקני בעל התפיסות השמרניות. חלקן ממש מנוגדות לתפיסת העולם שלו.

"נוצר שלב חדש ברגולציה הגלובלית, עם הוראות נשיאותיות וחקיקה אירופית", אומרת לורבר. "הרעיון הוא שמדינות ייקחו אחריות על ההשפעות של ה-AI על שוק העבודה. היו הרבה מדינות שהצטרפו להצהרה, אבל כאן יש בעיה – היא זכתה לתמיכה של מדינות כמו סין והודו, אבל ארצות הברית ובריטניה בחרו שלא לחתום. אי החתימה מייצג פערים עמוקים בגישות לרגולציה של בינה מלאכותית".

"בארצות הברית, הגישה היא 'אמריקה תחילה' – עדיפות לחדשנות ושמירה על היתרון התחרותי של החברות האמריקניות מבלי שמדינות אחרות, כולל האיחוד האירופי, יכתיבו לה את הגבולות לחדשנות. ואנס אמר שהפיקוח ההדוק על AI הוא מעצור לכלכלה ולצמיחה, במיוחד במקומות כמו קיימות וצריכת אנרגיה. לדעתו, זה יפגע בכוח של ארצות הברית ויחנוק את החדשנות. עוד הוא טען שאנחנו עומדים בפני מהפכה תעשייתית חדשה, שתשנה את העולם כפי שהכרנו אותו, ו-(הממשל – נ"ל) לא ייתן לרגולציה מחמירה לעכב את זה. בריטניה מגיעה בגישה דומה, בהינתן שחברות בריטיות משחקות במגרש האמריקני".

מרוץ חימוש טכנולוגי

לורבר מסבירה שוואנס מגיע מעמק הסיליקון, ממקום שלא מאמין ברגולציה. הוא מאמין שהטכנולוגיה יכולה לווסת את עצמה, ושאסור לעצור את זה. "מדובר במאבק בין מעצמתי, וזו, אגב, תפיסה דו מפלגתית בוושינגטון. האמריקנים רואים בסינים את איום הייחוס המשמעותי ביותר עליהם, אלא שבעוד שהנשיא הקודם, ג'ו ביידן, השתמש בגזרים, טראמפ עובד עם מקל גדול", לדבריה. "בעוד שהממשל הקודם, הדמוקרטי, היה יותר זהיר לגבי ההשלכות השליליות של ה-AI, הממשל הרפובליקני פחות נוטה להתייחס לסוגיות כמו אפליה וזכויות אדם והסיכונים פחות מדברים אליו, והוא יותר מסתכל על הכלכלה. זאת תפיסה ליברלית-רפובליקנית, תפיסה קפיטליסטית ברורה, של ימין כלכלי ופחות התערבות של הממשלה – במיוחד בתוך מאבק גיאו-פוליטי".

הנשיא הקודם של ארצות הברית, ג'ו ביידן. צילום: ShutterStock

האם אנחנו עומדים בפתחו של מרוץ חימוש חדש, משהו כמו המרוץ לאטום שהיה בין ארצות הברית לברית המועצות בימי המלחמה הקרה?
לורבר: "זה לא שאנחנו עומדים בפתחו של מרוץ חימוש כזה – אנחנו כבר במהלכו. כפי שביידן אמר, אנחנו בפתחו של עשור שיעצב את העולם. מי שישלוט בכיפה הטכנולוגית – ישלוט בעולם. האמריקנים מאיצים את הפיתוח הטכנולוגי, עם דגש על פיתוח של השבבים – הכלי המתקדם ביותר לעליונות טכנולוגית – אצלם בבית. כך, למשל, הם לא נותנים לסינים להשתלט על מפעלי שבבים וטכנולוגיות בהולנד ולחצו על בריטניה שלא להכניס דור חמישי בסלולר המבוסס על טכנולוגיות סיניות. הבריטים יישרו קו עם האמריקנים.

העולם מתפצל לשני מחנות טכנולוגיים – של ארצות הברית ושל סין. רוסיה, אגב, לא במשחק, בגלל המלחמה באוקראינה. סין כן, והאמריקנים לא מוכרים להם שבבים מתקדמים. אולם, הם עדיין לא מגיעים לרמה של החברות במערב".

מה זה עושה לתעשיית ה-AI?
"רוב החברות המובילות בתחום, כמו OpenAI וגוגל, הן אמריקניות. בהינתן שארצות הברית לא שותפה להצהרת פריז, האיחוד האירופי יכול לדרוש תקנים מחמירים, וזה עלול לפגוע בחברות אירופיות, שיצטרכו לעבור למקומות אחרים – גם לישראל, שלא חתמה על ההצהרה. זה עלול לגרום לאירופה לאבד מובילות בעולמות ה-AI. באותה נשימה, הנשיאה האירופית הודיעה על השקעות חסרות תקדים ב-AI – השקעה של 200 מיליארד יורו בפיתוח הקמה של מפעלי גיגה-פקטורי, שיאמנו מודלים, והקמה של משרד אירופי חדש לענייני בינה מלאכותית".

לורבר הוסיפה כי "ארצות הברית מבינה שהיא חייבת שכדי לשמר את המעצמתיות, היא צריכה להיות עם היד על כל הטכנולוגיות המפציעות, ושהיא צריכה 'לחנוק את סין'. בניסיון לאזן בין חדשנות לאחריות, ארצות הברית לא תהיה בצד של האחריות".

היא יכולה להגיע להסכמות עם סין?
"הסכמות עם סין לא יועילו. זה לא עולם של Win-Win, זה משחק סכום אפס. סין ניצלה ורכבה על דיפלומטיית הפינג פונג, שהיא שיטה אמריקנית ישנה, אבל כאן היא לא עובדת".

ואיפה ישראל בסיפור?
"אנחנו נמצאים בין הפטיש לסדן. אנחנו בעולם שבו הבינה המלאכותית היא כלי פוליטי. ישראל צריכה להמשיך לשמור על גמישות טכנולוגית ולפתח אסטרטגיה עצמאית. אם נאבד את ההובלה הטכנולוגית, כמו שיש לנו, למשל, בסייבר התקפי והגנתי, נצטרך למצוא איך ולהמשיך ולהוביל ולגדר את הסיכונים. למשל, להקים 'ארגזי חול' רגולטוריים, שבהם אפשר לפתח טכנולוגיות. נצטרך לעשות את זה בצורה מהירה – לרוב שלושה עד שישה חודשים לבדיקה של טכנולוגיה בודדת. המפתח הוא שיתוף פעולה בין התעשייה לממשלה ולאקדמיה, ויש לנו אפשרות להבקיע בתחום הטכנולוגי – אנחנו צריכים את הגיגה-פקטורי שלנו. אנחנו צריכים להשיק תוכניות של שיתופי פעולה פרטיים-ציבוריים, ולתקצב את זה באופן ייעודי. עלינו לחזק את שיתופי הפעולה הבינלאומיים, וארצות הברית היא שותפה בעלת חשיבות על. ישראל איחרה את הרכבת של המודלים הגדולים, אבל היא יכולה להיעזר במשענת הטכנולוגיות האמריקנית כדי להתקדם בשורה ארוכה של עולמות כלכליים".