ההיי-טק בחירום: רציפות תפקודית, המשכיות עסקית – ומה עם הייצוא?
הענף הוכיח, שוב, שאפשר לסמוך עליו כקטר של המשק גם כשאנחנו נמצאים במלחמה ● וגם: מדוע אין מערכת רדיו לאומית? ולמה הממשלה לא דואגת שחברות ההיי-טק ימשיכו לייצא, כמו שהיא דואגת שהישראלים יוכלו לחזור לארץ?
השבוע שחלף החזיר את כולנו לתקופת חירום, מסוג אלה שהורגלנו אליהן, למרבה הצער, בשנתיים וחצי האחרונות. כבכל תקופת חירום, גם הפעם, מבחן הייחוס שלנו, בהיבט הטכנולוגי, הוא מימוש הרציפות התפקודית וההמשכיות העסקית בארגונים. מדובר בחלק מהחוסן של העורף – הרציפות התפקודית, כשמה, מאפשרת לארגונים לתפקד, וזה נעשה באמצעות אסטרטגיה נכונה וטכנולוגיה שמביאה אותה לידי מימוש.
אנחנו, באנשים ומחשבים, לא רק כותבים על כך, ומראיינים מנמ"רים ומנהלים טכנולוגיים נוספים על הנושא, אלא מיישמים זאת אצלנו בבית. אנחנו לא רק ממשיכים לדווח לכם את החדשות החמות בתחומי הטכנולוגיה, ההיי-טק וה-IT, באמצעות האתר שאתם קוראים בו כעת והניוזלטר היומי שלנו, DailyMaily, אלא גם מאפשרים לכם ללמוד מהניסיון של מנהלי IT בארגונים מהגדולים במדינה ולקבל מהם טיפים.
פעילות IT בחירום במערכת הבריאות
בתחילת השבוע, לאחר פרוץ המלחמה, ראיינו מספר מנמ"רים ממגזר הבריאות, שסיפרו איך גם הפעם הם נערכו כדי לאפשר לבתי החולים ולמרפאות לעבור מיידית משגרה לחירום. מדובר בתהליכים פיזיים ולוגיסטיים מורכבים ביותר, שבמרכזם פינוי המחלקות של בתי החולים למקומות מוגנים, בחניונים תת קרקעיים. את התהליכים האלה ליווי מערכות IT שפותחו במרכזים הרפואיים, שאפשרו למקבלי ההחלטות לקבל תמונת מצב עדכנית בכל רגע, כמה חולים יש בכל מחלקה שפונתה למרחב המוגן, מהו מצבם הרפואי ועד כמה היא עמוסה.
במערכת הבריאות הגדירו זאת כאמת אחת שנמצאת במקום אחד. ואכן, בתוך פחות מ-24 שעות, כל המחלקות הרלוונטיות פונו והמשיכו בפעילותן באופן רציף.
מימוש הרציפות התפקודית בארגונים
אתמול קיימנו וובינר מיוחד שעסק בהיערכות הארגונים לשעת חירום, וכיצד המנמ"רים ואגפי מערכות המידע סייעו לארגונים שהם עובדים בהם לממש את הרציפות התפקודית. גם כאן, התוצאה היא שאותם ארגונים המשיכו וממשיכים לשרת את הלקוחות, ברציפות עסקית שלא עצרה לרגע – הודות להכנות שנעשו לפני המלחמה, ולפעמים הרבה לפניה. חלק מהארגונים פיתחו מערכות ייעודיות, כחלק מהפקת לקחים מהמלחמה עם איראן ביוני האחרון.
גם הפעם הוכח שמערכות המידע, המנמ"רים ואגפי החדשנות הם חלק בלתי נפרד מהארגונים – בשגרה ובחירום, וחלק מהמעבר שלהם בין המצבים. הם חלק בלתי נפרד מחדרי המצב שהארגונים הגדולים הקימו מיד עם פרוץ המלחמה, שגם הם צוידו מראש בתשתיות תקשורת ותוכנה, תוך פרישה מהירה של צוותי החירום של אגפי המחשב.

אל"מ (מיל') טלי כספי, לשעבר מפקדת יחידת שחר וכיום ראשת חטיבת הדיגיטל והדאטה, וסמנכ"לית בנס. צילום: פרטי
זה נכון גם לצה"ל, והיטיבה לתאר זאת אל"מ (מיל') טלי כספי-שבת, לשעבר מפקדת בית התוכנה שחר שבאגף התקשוב, כשאמרה בוובינר ש-"התקשוב הוא הבסיס וצה"ל לא יכול לפעול בלעדיו".
אם מסכמים את דברי המנמ"רים והמנהלים הטכנולוגיים האחרים בוובינר, אפשר לומר שזה נכון גם לגבי הארגונים במגזר האזרחי. משתתפי הוובינר קיבלו דוגמה מוחשית מחן עמרם, ראש אגף תשתיות ואבטחת מידע באל על. כמו במלחמה ביוני האחרון, גם הפעם החברה נדרשת לתת מענה להחזרת נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל עקב סגירת השמיים. כדי לאפשר את ההתארגנות המהירה, שהביאה לכך שהבוקר החלו לנחות המטוסים הראשונים בנתב"ג, היה צורך בפעילות מראש של ה-IT של אל על. עמרם סיפר כי סמוך לפרוץ המלחמה ערכה החברה תרגול "חי" לכל התרחישים, שאגף המחשוב היה אחד ממנהליו והמשתתפים המרכזיים בו – כדי לוודא שהכול יעבוד בזמן אמת. תמונת מצב דומה התקבלה מהמנמ"רים מארגונים אחרים.

חן עמרם, ראש אגף תשתיות ואבטחת מידע באל על. צילום: דוברות אל על
למה אין מערכת רדיו לאומית בישראל?
עוד בוובינר, תת טפסר ניר צנטנר, ראש חטיבת התקשוב בנציבות כבאות והצלה לישראל, התריע על כך שהעדר תשתית תקשורת מאוחדת ומאובטחת מלאה, שתחבר בין כל גופי החירום, מקשה מאוד על עבודת כוחות ההצלה, ועל הטיפול בזירות שבהן נפלו טילים ובשאר האירועים. זאת, משום שהעדר התשתית הזו לא מאפשרת סנכרון ותיאום בין הגופים.
למי שמלווה את הנושא בשנים האחרונות זה לא דבר חדש – הממשלה החליטה על הקמת מערכת שכזו עוד ב-2012. המערכת אמורה להבטיח קשר רציף ומתואם בין הארגונים במקרי אסונות, ללא תלות ברשת סלולרית. הצורך נולד בעקבות אסון השריפה בכרמל. אבל, כמו שנהוג במקומותינו, ההחלטה לא מומשה, לפחות לא במלואה. נכון להיום, רק חלק מהגופים מחוברים לאותה מערכת, בהם נציבות כבאות והצלה, חברת החשמל, המשטרה והרשויות המקומיות, אבל עדיין יש עיכובים בחיבור עם מגן דוד אדום וגופים קריטיים אחרים. הסיבה האמיתית לכך היא לא טכנולוגית אלא, כפי שהגדיר צנטנר, משחקי אגו בין רשויות שונות.

ניר צנטנר, ראש חטיבת התקשוב בנציבות כבאות והצלה לישראל. צילום: ניב קנטור
בעולם הרחב קיימות מערכות חירום כאלה כבר שנים ושם, בניגוד אלינו, יש גוף שאוכף את החלטות הממשלה, ואין נימוקים לא ענייניים או פוליטיים. מי שמשלמים את המחיר אצלנו אלה, איך לא, אנחנו, האזרחים, שבעת אסון לא מקבלים את המענה והטיפול המקסימלי, שאפשר היה לקבל אם כבר הייתה פועלת מערכת רדיו לאומית. כזו שכאמור, הוחלט עליה לפני 14 שנים, ועדיין לא הוקמה ומומשה במלואה.
אמנם, כשזה מגיע לעבודה בתוך המדינה, ענף ההיי-טק מוחרג בשעת חירום, אבל אם אי אפשר להמשיך לשרת לקוחות – המשמעות עלולה להיות שלא יהיה בשביל מי להמשיך לעבוד. ואת זה אנחנו לא רוצים, וגם הממשלה לא
קשיי הייצוא של הקטר של המשק
מנכ"ל איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, אבי טראוב, שיתף אותנו השבוע באחד מכאבי הראש שיש למנכ"לי החברות בענף בעת המלחמה: סגירת השמיים גרמה לכך שמשלוחים לייצוא באמצעות מטוסים לא יצאו, והמשמעות עבור חברות ההיי-טק שהשווקים שלהן בחו"ל עלולה להיות הרסנית.

אבי טראוב, מנכ"ל איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים. צילום: יח"צ
במשך שנים, גם במצבי חירום, חברות ההיי-טק הוכיחו ללקוחותיהן בחו"ל שלא משנה מה קורה פה בזירה הביטחונית, המוצרים שהם הזמינו יגיעו אליהם. זה היה נכון לחברות בעלות מפעלי ייצור בישראל כמו אינטל, וגם לחברות אחרות. כדי שהחברות יוכלו להביא את המוצרים ללקוחות בזמן, חדר המצב שאיגוד ההיי-טק הקים עם תחילת המלחמה טיפל בכל מיני פתרונות חלופיים, יקרים בהרבה מאשר טיסות.
כאן נשאלות השאלות: מדוע לא מתכננים פתרונות למצב שבו חברות שילוח בינלאומיות, שפועלות בישראל, מפסיקות את פעולתן כאן? למצב שבו חברות התעופה הזרות מפסיקות לטוס לישראל? בדיוק כמו שהמדינה יודעת לתכנן טיסות חילוץ לישראלים שנסעו לחו"ל לפני המלחמה, מן הראוי שהיא תמצא פתרונות מיוחדים, שיחריגו את הקטר של המשק ויאפשרו לו להמשיך לייצא גם בעתות מלחמה. אמנם, כשזה מגיע לעבודה בתוך המדינה, ענף ההיי-טק מוחרג בשעת חירום, אבל אם אי אפשר להמשיך לשרת לקוחות – המשמעות עלולה להיות שלא יהיה בשביל מי להמשיך לעבוד. ואת זה אנחנו לא רוצים, וגם הממשלה לא.












תגובות
(0)