בינה מלאכותית לעורכי דין: לא הכחדה – שלב באבולוציה

רק באחרונה הרעידה חברת אנת'רופיק (Anthropic) את השווקים עם הודעתה על השקת כלי עזר משפטיים חדשים למודל שלה – קלוד. מדובר בבמהלך שלא אמור להחליף את עורכי הדין המוסמכים לדבריהם, אבל אמור מאוד לסייע לעבודה במחלקות משפטיות.

זוהי דוגמה נוספת לכך שבינה מלאכותית יוצרת (ג'נרטיבית) אמנם לא מחליפה עדיין את הגורם האנושי, אבל בהחלט יוצרת הפרעה משמעותית לשוק העבודה, בוודאי באותם תחומים שעוסקים בכתיבה, סיכום, ניתוח, והשוואה. ואמנם נראה לכולם שהתחום המשפטי הוא הבא בתור אחרי תחום התכנות, שכבר נמצא עמוק בטרלול (תבדקו באיזה שיעור חד צנח שיעור משרות הג'וניור בתחום). אולם, להבדיל מההיי-טק, בתחום המשפטי אנחנו דווקא רואים מגמה מעניינת אחרת.

בעבר היינו מתחילים מנקודת אפס נמוכה יותר ואילו עתה אנחנו יכולים לעשות השוואות מורכבות או להתגבר על מכשולי שפה בקלות רבה יותר. מצד שני, אי אפשר עדיין להכריע שאלה משפטית, ליישב בין צדדים ניצים או להשלים מו"מ באמצעות כלי AI

אנחנו מדברים על זה כבר תקופה בקרב עורכי דין עמיתים: איך ה-AI תשנה את מקצוע עריכת הדין, השמרני כל-כך, והאם ההשפעות כבר כאן. האם שינויים אלה הם LexisNexis moment, כפי שהיטיב קולגה מניו יורק לתאר את הרקע שבו מחקר משפטי הפסיק להיות בספריות ועבר לפורטל אינטרנטי ידוע בלחיצת כפתור. אם להשוות לאותו הרגע, אז בוודאי שתחום המחקר המשפטי – איתור חקיקה, פסיקה וספרות – כבר לא נראה אותו הדבר וכל הזמן העצום שבדרך כלל מתמחים היו מכלים על איתור ספרים, העתקתם וסיכומם – כבר מזמן משמש למשימות אחרות. אבל עדיין יש צורך במחקר משפטי, והוא עדיין אורך זמן למרות שבמקום שייארך שבועות, אפשר לעשות אותו בתוך זמן קצר ולזקק את התוצאות באיכות גבוהה יותר.

עדיין לא מחליפה את עורכי הדין עצמם. בינה מלאכותית בתחום הליגלטק. צילום: Suri_Studio, Shutterstock

החדשנות מטלטלת את הפרקטיקה המוכרת

אנחנו רואים אצלנו הטמעה של כלי ליגלטק חדשים כל הזמן בפירמות עורכי הדין, ואפילו סוכני אוטומציה מתחילים להפציע. אנחנו משקיעים המון בהטמעה ובהדרכות כמו שבחיים לא נראו בקרבנו. סדר הפעולות שהיינו מורגלים בו משתנה לנגד עינינו ובטח אצל צעירים – האופן שבו נפתח מסמך לקריאה או מתחיל טקסט חדש שנכתב – כבר לא נראה אותו הדבר.

בעבר היינו מתחילים מנקודת אפס נמוכה יותר, ואילו עתה אנחנו יכולים לעשות השוואות מורכבות או להתגבר על מכשולי שפה בקלות רבה יותר. מצד שני, אי אפשר עדיין להכריע שאלה משפטית, ליישב בין צדדים ניצים או להשלים מו"מ באמצעות כלי AI. התוצאות לא מספיק טובות – ואולי הן תהיינה, אבל בינתיים אין היתכנות של המודלים לבצע פעולות משפטיות מדויקות, מורכבות או איכותיות דיין. כך שאין הכרעה, אבל נוצר מתח.

קולגה מלונדון טרח לספר לאחרונה שהוא עוד זוכר שכאשר הדואר האלקטרוני עדיין היה תיאוריה, הערות לחוזה היו מגיעות במעטפה בדואר, שנפתחה על-ידי שותף בכיר בלבד, ורק לאחר מספר שבועות של עבודת הצוות, אפשר היה להעמיד עותק מתוקן למשלוח בדואר אל הצד השני במו"מ. זוהי אמנם היסטוריה עתיקת יומין, אבל היא קרתה לאנשים שעדיין עובדים סביבנו, ולא כל-כך מזמן.

בדומה, אני מאמין שאנחנו עדים לשינויים חדים גם בזירות שונות במקצוע המשפטי – מיומנויות בסיסיות יוחלפו באוטומציה, ודברים שהיום מהווים אתגר תפעולי ולעיתים מקצועי, יהיו פשוטים יותר לביצוע, מופעלים לפי סטנדרטים טכניים בעיקרם, וידרשו רק ניהול תהליך והנחייה.

אבל רצף העבודה הכולל לא יתכווץ אלא יהיה פשוט יעיל יותר ויתמקד בחלקים אחרים של התוצרים. הטכנולוגיה מייצרת מתח חיובי. ייתכן שיהיה צורך בשינויים באופן שבו יימסר השירות המשפטי ללקוח או בתוך החברה, אבל הערך של עורך הדין יוסיף לבוא לידי ביטוי ביתר שאת בהפעלת שיקול הדעת, לקיחת אחריות מקצועית ובקרת תהליכים.

החדשנות לא מאיימת על המקצוע המשפטי, אך היא בהחלט מזעזעת את הפרקטיקה הקיימת ומי שלא יבין איך לעבוד עם סוכני AI, תשתיות חיבור ויישום תהליכי עבודה באמצעות מודלים ג'נרטיביים – פשוט יישאר מאחור.

זה לא עניין של מהירות אלא הגדרה מחדש של מהו ידע משפטי ואיזו מומחיות תאפשר לפתור בעיות משפטיות בתודעה משתנה. עוד רחוקה הדרך לדאבוננו, כדי שנוכל להיפטר ממעורבות אדם בשוק העבודה ולא רק בינה אנושית, אלא גם ידיים עובדות, יישארו עוד זמן-מה אמצעי ייצור נדרשים, לפחות בינתיים.

כותב המאמר הוא עו"ד שותף, ראש תחום הגנת המידע, סייבר וטכנולוגיות מידע במשרד EBN – ארדינסט, בן נתן, טולידאנו