השקעות ב-AI והחזר השקעה: נקודת מבט עדכנית עבור מנהלי כספים וטכנולוגיה

בשנים האחרונות, השקעות בתחום הבינה המלאכותית (AI) הפכו לחלק ממסע הטרנספורמציה הדיגיטלית שמובילים ארגונים. מגמה זו משקפת רצון להתמודד עם שווקים משתנים, לייצר יתרון תחרותי ולפתח מנועי צמיחה חדשים. אולם כמו בכל שינוי מקצועי-מערכתי, עולות שאלות מורכבות לגבי החזר ההשקעה (ROI) שמניבים פרויקטים מסוג זה, והדרכים להשגת תוצאות ממשיות ומדידות:

השקעות גוברות באימוץ AI – ממחקר של דלויט שפורסם לאחרונה עולהף כי ארגונים מרחיבים את השקעותיהם ב-AI בהיקף גדול  מאי פעם. לצד הגדלת תקציבים המוקצים לתחום, ישנה כבר מחויבות ליצירת שינוי ארגוני עמוק – כזה שכולל התאמות תרבותיות, חיזוק החשיבה הדיגיטלית ופיתוח מודלים עסקיים חדישים. האימוץ אינו עוד בגדר יוזמה טכנולוגית גרידא, אלא נעשה חלק מדינמיקה עסקית שמציבה את הבינה כמנוע מרכזי לפיתוח ושינוי מתמשך.

מדידת ROI – בין פוטנציאל לאתגר מתמשך – החזר ההשקעה ב-AI משתנה באופן מהותי בין ארגונים. הגורמים המשפיעים עליו כוללים פרמטרים שונים, כגון מידת הבגרות הדיגיטלית, רמת האינטגרציה הטכנולוגית, אופן ההטמעה והיכולת להוביל שינוי מקצועי וסביבתי. הצלחה במדידה של ROI דורשת קודם כל הצבת יעדים ברורים ובני השגה, קביעת מדדים שיטתיים לבחינת התוצאות ויחס מתמיד בין קשר טכנולוגי לערך עסקי. עם זאת, תהליך המדידה מורכב – לעיתים נדרש זמן משמעותי עד שמושגת תועלת שהיא מדידה וניתנת לזיהוי ברור ככזאת, ולעיתים קשה לקשור בין הפרויקט הטכנולוגי לבין התוצאה העסקית באופן חד.

"הצעד הבא להשגת ROI משמעותי עובר בהשקעה לא רק בטכנולוגיה, אלא גם באנשים, תהליכים ובתרבות ארגונית שמקדמת חדשנות ושינוי"

תנאים למימוש ROI גבוה – עלות ההשקעה לבדה אינה ערובה להצלחה, והשגת ROI מוצלח מושפעת משילוב של כמה גורמים: מעורבות ההנהלה בכירה המעודדת ואחריותיות, גיוס והכשרת עובדים מתאימים, שילוב AI כחלק מהאסטרטגיה הארגונית הכוללת, והשקעה בתשתיות טכנולוגיות מתקדמות. כל אלה יחד בונים מסגרת תומכת, שבה החדשנות יכולה להיות מתורגמת לצמיחה עסקית ממשית.

חשיבות תיאום הציפיות – סדרי הגודל של ה-ROI אינם אחידים בין כל הארגונים והפרויקטים. לעיתים, על מנת להגיע למיצוי הערך מהשקעה בבינה מלאכותית נדרשים שינויים עמוקים לא רק בטכנולוגיה, אלא גם בתהליכים ותפיסות עבודה ארגוניות. תיאום ציפיות מדויק בין שדרת הניהול לחשיבה האסטרטגית, לצד ניסוח מדדי הערכה מתקדמים הם תנאים חשובים על מנת להשיא את ה-ROI.

"בשורה התחתונה, מקסום ROI מהשקעות בבינה מלאכותית דורש אסטרטגיה ארגונית הוליסטית, התמדה, הכשרה שוטפת ומוכנות לשינויים מבניים ותרבותיים. ארגונים שמצליחים להפיק את המרב, אינם מסתפקים רק בתועלות טכנולוגיות, אלא גם מודדים הצלחה באמצעות חדשנות עסקית וצמיחה".

הזווית הישראלית: אתגרים ייחודיים בדרך לחדשנות

במבט על השוק המקומי, ההשקעות בתחום ה-IT וה-AI בישראל ממשיכות להתפתח, אך יחד עם זאת מתגלים אתגרים ייחודיים:

החוב הטכנולוגי המקומי – ישראל אמנם נתפסת כמובילה גלובלית בחדשנות טכנולוגית, בעיקר בזירת הסטארט-אפים, אך דוחות מקצועיים וניתוחי שוק מעידים כי לא מעט מגזרי ייצור ושירותים ממשיכים להתבסס על מערכות ותשתיות פחות עדכניות. חוב טכנולוגי זה, המבטא פערים בין הרצוי למצוי, יוצר קושי לארגונים בביסוס חדשנות והטמעת טכנולוגיות מתקדמות בקנה מידה רחב ובהיקפים משמעותיים.

השקעות IT מתחת לבנצ'מרק הגלובלי – נתוני שוק עדכניים מצביעים על כך, שרמת ההשקעות השנתית ב-IT בארגונים ישראליים נמוכה יחסית לבנצ'מרק הבינלאומי. הדבר מתבטא באתגרים תפעוליים, קשיים במעבר לענן, וביכולת מוגבלת יחסית למנף טכנולוגיית AI לשיפור תהליכים עסקיים ולהאצת טרנספורמציה דיגיטלית.

שונות גבוהה בתפקיד ה-CIO – התפקיד של המנמ"ר (CIO), בישראל הוא בעל שונות גבוהה במעמד, בתכולת התפקיד ובתחומי האחריות בין ארגונים – בחלק מהמקרים מדובר במנהל בדרג בכיר שמופקד על שמירת זמינות ה-IT ומתן פתרונות תפעוליים. בארגונים אחרים, המנמ"ר הוא שותף עסקי מלא בהנהלה הבכירה, משפיע על פיתוח עסקי, עיצוב האסטרטגיה וחשיבה ארוכת טווח. מעמדו של המנמ"ר משפיע לא אחת על היקף המשאבים, על מידת המעורבות בניהול השינוי וביכולת הנעת תהליכים חדשניים.

גישה ניסיונית לכלי AI ללא תכנון אסטרטגי – ניתן לזהות מגמה במגזר המקומי, שלפיה המנמ"רים בוחרים לנסות וליישם כלי AI באופן נקודתי, מתוך רצון לענות על צרכים עסקיים שוטפים, ולא תמיד מתוך תכנון אסטרטגי רחב. גישה זו, שמתאימה במיוחד בשלב ההייפ הנוכחי סביב הבינה המלאכותית, מאפשרת התנסות למידה וגיבוש ניסיון, גם אם אינה מייצרת חשיבה מערכתית רב-ממדית מראש.

הצעד הבא להשגת ROI משמעותי עובר בהשקעה לא רק בטכנולוגיה, אלא גם באנשים, תהליכים ובתרבות ארגונית שמקדמת חדשנות ושינוי.

הכותב הוא שותף ומנהל הטכנולוגיות של חטיבת הייעוץ בדלויט ישראל.