נשים ומחשבים: יעל רחל מרמרי, קאפאו 

שם ותפקיד: יעל רחל מרמרי, מהנדסת סרטיפיקציה בחברת קאפאו (CaPow).

תפקידים קודמים: מנהלת פרויקטים – 360Complaince, ראש מחלקת ניהול פרויקטים – 360Compliance, מומחית סרטיפיקציה – SolarEdge.

השכלה ושירות צבאי: הנדסאית מכטרוניקה, מכללת אורט ספיר, נתניה.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?

מגיל צעיר הייתי רואה את אימא שלי, שעבדה ועובדת כמתכנתת בתחום ההיי-טק, והחלום לעבוד בהיי-טק התחיל. בנוסף מגיל 12 עבדתי בחנות אופניים של אבא שלי וההתעסקות עם טכנולוגיה וההבנה שלה היו חלק בלתי נפרד מתקופת הנוער שלי. בהמשךה בתיכון הלמדתי פיזיקה, ומבחינתי זו הייתה דרך נוספת ומעניינת להבין מדוע דברים שקורים בעולם קורים בצורה שלהם. המשוואות מאחורי התופעות והתיאוריות וההוכחות שלהן גרמו לי להסתכל על תופעות בצורה חדשה.

במכללה למדתי הנדסאות מכטרוניקה, ותוך כדי עבדתי כמנהלת פרויקטים בתחום הסרטיפיקציה, הכרתי טכנולוגיות חדשות ואנשים מעניינים והסקרנות שלי רק גדלה. כיום, בקאפאו, אני עובדת בתור מהנדסת סרטיפיקציה. חברה עם טכנולוגיה חדשנית ומעניינת, שמייתרת את הצורך בעצירה לטעינה של רובוטים בתעשייה, ובה אני לומדת כל יום מאנשים חכמים ויצרתיים ואני מרגישה שאני מתפתחת ומפתחת את התשוקה שלי לראות לאן הטכנולוגיה תמשיך ותתפתח בשביל לשפר לנו את החיים.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק?

לא הייתי אומרת אפליה, אבל התחום גם היום לצערי דל בנשים. היחס בין גברים לנשים הוא לטובת הגברים ברמה שלרוב או שאת האישה היחידה או שיש עוד שתיים שלוש נשים איתך בצוות, לעומת עשרות גברים. אני כן רואה שיפור בשנים האחרונות, בין היתר בחברת קאפאו, אך כן נראה שהמגמה היא שפחות נשים בוחרות במקצועות הטכנולוגיים. לדוגמה, בלימודי ההנדסה היינו שתי נשים בכיתה של 34 סטודנטים.

האם נתקלת באפליה בענף נגדך אישית, על רקע היותך אישה?

התחלתי בגיל מאוד מוקדם את הקריירה, כשהייתי בת 19. בזמנו היה לי המון צורך להוכיח את עצמי, במיוחד כי עבדתי בסביבות שהן בעיקר עם גברים שהיו בוגרים ממני משמעותית. קרו מקרים שבהם בשל היותי אישה חשבו שאני לא יכולה לבצע את התפקיד שלי או שאני צריכה עזרה מיוחדת. אבל זה אף פעם לא הגיע מהמנהלים הישירים שלי, לרוב מאנשים שלא הכירו אותי ולא עבדו איתי בצוות. לא הרגשתי שמנעו ממני להיכנס לתפקידים מסוימים או עצרו אותי בקריירה בגלל היותי אישה, אבל כן היו הערות לא נעימות שקיבלתי ולעיתים פקפוק מאנשים לגבי היכולת שלי לעבוד. אני שמחה להגיד שהיום אני במקום הרבה יותר בטוח בעצמי, ואני כבר כמעט ולא מקבלת הערות מהסוג הזה. למדתי שאני צריכה לפתח עור עבה ולא לתת להערות מינוריות מאנשים לעמוד בדרכי. בסופו של יום אני עדיין בתחום ומתכוונת להישאר. ואני מעודדת נשים אחרות לעשות את אותו הדבר, אם זה התחום שמושך אותן. אני גאה לציין שבקאפאו, התחושה היא שוויונית ואינקלוסיבית במיוחד. בנוסף, יחס הנשים הוא יחסית גבוה לתעשייה.