הגיע הזמן למנות שר לבינה מלאכותית

אלמוג כהן מעוצמה יהודית עתיד להיות ממונה לסגן שר לבינה מלאכותית ● אולם, מדובר בתחום גדול ורחב, שעומד לשנות את חיינו, ולכן נדרש לו שר במשרה מלאה

האם הממשלה באמת תשים את הבינה המלאכותית במקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי?

השבוע התברר שעומד להיות לנו סגן שר בתחום חדש – בינה מלאכותית. זהו אלמוג כהן מעוצמה יהודית, מהפוליטיקאים הבולטים בקואליציה. כתבת חדשות 12 דפנה ליאל היא שחשפה את המינוי, שמאז זכה ללא מעט לעג ברשת.

כהן כבר מכהן כסגן שר, כחלק מעסקה פוליטית, שבעקבותיה התפטר מהכנסת ובתמורה מונה לתפקיד. כעת, הכוונה היא לתת לו את האחריות על תחום הבינה המלאכותית בממשלה – או, יותר נכון, בעיקר את הטייטל.

אם היינו חיים במדינה מתוקנת, היינו צריכים לברך על הצעד הזה של הממשלה ולחשוב שהיא סוף סוף מעלה את הבינה המלאכותית למקום גבוה בסדר העדיפות הלאומי. אלא שהשמחה מוקדמת מדי – ראשית משום שהמינוי טרם אושר רשמית, בשל עניינים שונים בתוך הקואליציה, ושנית, וחשוב מזה, לכהן לא יהיו סמכויות, והדבר היחיד שהובטח לו הוא להשתתף בישיבות ממשלה שידונו בבינה מלאכותית. נו, שוין.

אלמוג כהן, סגן השר המיועד לבינה מלאכותית.

אלמוג כהן, סגן השר המיועד לבינה מלאכותית. צילום: יוסי לוגסי פלשמן, מתוך ויקיפדיה

מעבר לוויכוח הציבורי-פוליטי האם צריך עוד סגן שר בממשלה עם 36 שרים, וכן שורה ארוכה של סגני שרים שעלות כל לשכה שלהם נאמדת ביותר משלושה מיליון שקלים בשנה, הסיכוי שכהן יצליח למלא את תפקידו בתוכן – קלוש. הסיבה היא שנושא הבינה המלאכותית בממשלה מפוצל ומפוזר בין משרדים, ללא כל גוף בעל סמכויות שיראה את התמונה הכוללת, יתאם ובעיקר יניע לפעולה. לכן, כרגע נראה שמדובר יותר בעוד כיבוד פוליטי ופחות בתפקיד בעל משמעות והשפעה אמיתיות.

הסיבה העיקרית לחוסר התיאום הוא העדר החלטה אסטרטגית, שצריכה לבוא מראש הממשלה, בנימין נתניהו. החלטה שקובעת שהבינה המלאכותית נמצאת במקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי, מקצה לכך תקציבים ומאגמת משאבים. כדי שזה יקרה צריך להקים משרד ייעודי לבינה מלאכותית, ואם לא אז לתת סמכויות למשרד קיים, כמו משרד המדע – שאז ניתן יהיה להוסיף לשמו הארוך ממילא עוד שתי מילים, כך שהוא יהיה משרד החדשנות, המדע, הטכנולוגיה – והבינה המלאכותית. מה שקורה בפועל הוא מעין מגדל בבל, שבו אין שיח בין שלל הגופים, כי כל אחד מדבר בשפה שונה.

מה שצריך להובלת פעילות הבינה המלאכותית בממשלה הוא משרד אחד חזק, בראשות שר עם תקציבים וסמכויות, שיקיף את כל התחומים הקשורים ב-AI, ושיקבל גיבוי ממשרדי הממשלה השונים, ובעיקר מראש הממשלה

החלטה חשובה שבינתיים לא התממשה

בתחילת השנה קיבלה הממשלה החלטה חשובה: להתחיל לבחון הקמה של מטה לאומי לבינה מלאכותית, במתכונת של מערך הסייבר הלאומי, שנתניהו הגה את הקמתו בעשור הקודם. אלא שההחלטה לא יצאה עדיין אל הפועל, ובמקום זה הוקמה ועדה לגיבוש המלצות להאצת תחום הבינה המלאכותית, בראשות תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל ובהשתתפות מומחים שונים. המנדט שלה הוא להמליץ לממשלה להקים גוף חדש במשרד ראש הממשלה, שהוועדה תגדיר את סמכויותיו.

בינתיים, הוועדה התכנסה פעם אחת בלבד. אבל גם אם היא תסיים את עבודתה ותמליץ על הקמת הגוף החדש, לא ברור איך הוא יפעל מול הגופים האחרים שכבר פועלים במשרדים השונים. כיום יש פסיפס של גופים, שמוגבלים בכוחם ובסמכותם. למשל, רשות החדשנות כבולה בחוק לתמיכה במחקר ופיתוח בלבד. יש גם את פורום תל"ם הוולונטרי, שאין בכוחו לקדם החלטות ממשלה, ואת המולמו"פ – המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי – שגם היא חסרה את הסמכויות המתאימות. לכל אלה יש להוסיף את מערך הדיגיטל הלאומי, אגף החדשנות בחשב הכללי במשרד האוצר ועוד יחידות ממשלתיות. בקיצור, בלגן.

המשרד היחיד שיש בו גוף שאולי יש לו סיכוי לקדם את נושא הבינה המלאכותית הוא משרד המדע. מדובר באגף קו האופק, שהיה בעבר חלק ממשרד המודיעין, ששרת המדע הנוכחית, גילה גמליאל, הביאה איתה משם. כמו כן, היא הביאה איתה ממשרד המודיעין את ד"ר ויקטור ישראל גוסלקר, שניהל את האגף במיקומו הישן וינהל אותו גם במיקומו החדש. על פי הודעת משרד המדע, האגף יסרוק את האופק להזדמנויות וסיכונים טכנולוגיים עתידיים לישראל הנובעים מהבינה המלאכותית, ויעריך מגמות עולמיות כגון שינויי אקלים, גלובליזציה, דמוגרפיה ומהפכות טכנולוגיות.

תפקיד הממשלה – קריטי

בכדי להסיר ספק, בכל הגופים שציינתי למעלה יש אנשים מצוינים. כולם חדורי מטרה, שמבינים שישראל חייבת לצעוד קדימה במהירות בכל מה שקשור לבינה מלאכותית. היא לא יכולה לסמוך רק על השוק הפרטי ולא נכון לחשוב שהשוק הפרטי יסתדר לבד.

תפקיד הממשלה קריטי בשלבים הראשונים של מהפכות טכנולוגיות, כמו השלב שבו אנחנו נמצאים במהפכת ה-AI. המערכת הממשלתית היא זו שצריכה לייצר את התשתית הטכנולוגית, האנושית והרגולטורית, שתאפשר לסקטור הפרטי לשגשג בתחום. הדבר נכון שבעתיים כשמדובר בבינה מלאכותית – טכנולוגיה שתשנה דרמטית את כל תחומי החיים ותשפיע על מרבית המקצועות, התעשיות והשירותים הציבוריים כבר בשנים הקרובות.

את כל זה צריך לעשות משרד אחד חזק, בראשות שר עם תקציבים וסמכויות, שיקיף את כל התחומים הקשורים בבינה המלאכותית, ושיקבל גיבוי ממשרדי הממשלה השונים, ובעיקר מראש הממשלה. ויפה שעה אחת קודם.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים