מה בין מגדל בבל, תקן FHIR ו-Talend Data Mapper?

מאת יוסי רודריק

הסיפור המקראי על מגדל בבל מתאר מצב שבו כל האנשים בעולם דיברו שפה אחת, מה שאפשר להם לשתף פעולה ולבנות מגדל שיגיע לשמים ולאלוהים. אחריתו של הסיפור המקראי היא, שאלוהים בלבל את האנשים וגרם לכך שהם דיברו שפות שונות, וכך נוצרו בעיות תקשורת בין קבוצות של אנשים, כשכל קבוצה שדיברה שפה אחת התרחקה מיתר הקבוצות, ואנשים נפוצו לכל עבר.

אנחנו, אנשי המחשבים של ארגוני הבריאות, מצויים כרגע במצב של בלבול: אנחנו דוברים שפות שונות וקשה לנו להבין זה את זה ולשתף פעולה, כמו במגדל בבל. בהיעדר שפה אחידה בין הארגונים הרפואיים, הרי שהושקעו אלפי שעות על מנת לפתח כל ממשק וממשק בין הארגונים השונים.

כדוגמה, אפשר לקחת מקרה שבו קופת חולים צריכה ליצור ממשקים לבתי החולים על מנת לשתף תיק רפואי, הכולל תוצאות של בדיקות, אשפוזים והיסטוריה רפואית. במצב כזה של בלבול, עליה לייצר ממשק ייחודי מול כל אחד מבתי החולים, להגדיר את מבנה הנתונים שיישלח כך שגם יובן בצד השני, ובצד השני צריך להמיר את הנתונים שהתקבלו למבנה הנתונים שיש אצלם כדי שתהיה אפשרות לקרוא אותם.

ואכן, עם פרוץ הקורונה, משרד הבריאות בנה מערכת ממשקים אדירה, שטיפלה בקליטת תוצאות של בדיקות מכ-50 גופים שונים, בהם קופות חולים, מעבדות, מד"א, צה"ל ועוד, ומצד שני העביר נתונים לעשרות רבות של גופים, כמו המשטרה, קופות החולים ביקורת הגבולות ועוד.

בקורונה הבינו קברניטי הבריאות של המדינה, שנדרש תקן אחיד, שמהווה סטנדרט בינלאומי, שיאפשר לשתף מידע של ארגוני הבריאות הישראליים ועם ארגוני מידע בינלאומיים, כך שניתן יהיה לקלוט ולשדר נתונים במבנה קבוע ואחיד ללא צורך בבניית ממשקים ייעודיים וללא צורך בהמרה של נתונים שמגיעים בפורמט שונה מזה שיש בארגון.
על מנת להתמודד עם אתגר זה הכריז משרד הבריאות על תקן FHIR, שיהווה ממשק אחיד בין כל גופי הבריאות והמוסדות הפיננסיים. אך הטמעת התקן האחיד לא מספיקה על מנת לייעל את העברת הדטה בין גופי הבריאות השונים, כי ברגע שדטה בפורמט FHIR מגיע לגוף בריאותי – הוא צריך להמיר אותו לפורמט שהוא משתמש בו, וכך משאבים וזמן רבים מתבזבזים בכתיבה ידנית של ממשקי המרה. על מנת להשלים את המהפכה וליהנות ממנה בצורה המיטבית, גופי הבריאות צריכים להטמיע כלי המרה אוטומטי שיודע להתמודד עם כל סוגי הדטה.

התקן הבינלאומי הקיים, FHIR, מאומץ בימים אלו על ידי מערכת הבריאות הישראלית.

Talend Data Mapper

חברת טאלנד (Talend) כבר תומכת בתקן ומשלבת אותו בצורה אוטומטית בפתרון ניהול הנתונים שלה.

Talend Data Mapper הוא אחד מהרכיבים שמציעה הפלטפורמה של טאלנד. רכיב זה הינו רכיב רב עוצמה לעיבוד רשומות. הוא מאפשר לארגונים למפות רשומות נתונים ומסמכים מורכבים ולבצע טרנספורמציות. בין היתר, ה-Data Mapper מאפשר המרה וסינון רשומות, יצירת מבנה הקלט והפלט והחלפת ערכים לא חוקיים.

בפרספקטיבת מיפוי של Talend Studio, ניתן ליצור מפה ולהגדיר אותה על ידי גרירה ושחרור של הנתונים ממבנה קלט למבנה פלט. למיפויים מורכבים יותר, ניתן ליצור ביטויים, המבוססים על קבוצת פונקציות, כדי להגדיר את הערך של אלמנט.

ה-Data Mapper מאפשר לפרק קבצים וסכימות מורכבים שיש בדרך כלל בקבצים של נתונים לא מובנים כדי להפוך אותם לנתונים מובנים, או להיפך. יכולת זו מאפשרת להעביר מידע בין ארגון בריאות אחד לאחר ללא מגבלות. יכולת ההמרה  האוטומטית הזו הופכת לקריטית בשל כמות הקבצים ההולכת וגדלה, כך שככל שמדובר בכמות נתונים גדולה יותר כך לכלי אוטומטי כמו Data Mapper יש משקל גדול יותר.

מהו תקן FHIR?

תקן Fast Healthcare Interoperability Resources) FHIR) הוא הוא סטנדרט בינלאומי להעברת נתונים במערכת הבריאות. שימוש בסטנדרט זה מפחית את התלות בספקי שירות שונים, מאפשר הטמעה מהירה יותר של חדשנות במערכת הבריאות ויצירת שירותים מותאמים אישית למטופלים. התקן נתמך כבר כיום על ידי ארגוני בריאות מהחשובים בעולם, על ידי הרגולציה האמריקנית וכן על ידי חברות הטכנולוגיה הגדולות, והפך להיות הסטנדרט המחייב בארה"ב.

תקן FHIR הוא מודל נתונים בינלאומי, המפותח על ידי חברי קהילת FHIR ואשר נתמך על ידי ארגון התקנים HL7. המודל מתייחס למידע הבריאותי והאדמיניסטרטיבי העוסק במטופל, בטיפול ובארגון הבריאות, מתוך ראייה רחבה של מסע המטופל.
סטנדרט ®FHIR של ®HL7 הוא יותר ממודל נתונים – הוא חלק משינוי תפיסתי במתן שירותי בריאות. מדובר במהפכה, המקדמת תפיסת טיפול, שבה המטופל במרכז, והטיפול הוא פרואקטיבי, מותאם אישית ומבוסס דטה.

שימוש במודל נתונים מוסכם כמו FHIR מאפשר שיתופי פעולה פשוטים ומהירים ומציג אפשרויות הנגשה חדשות של מידע למטופל  – חידושים שישפרו את איכות השירות והטיפול במערכת הבריאות.

הכותב הוא מנכ"ל קבוצת UCL.