כאוס הבנקים המסתורי שטלטל את ארה"ב: סייבר איראני או באג?

אחרי שיתוק הטיסות ונפילת שירותי מיקרוסופט בסוף השבוע, קריסת הבנקים המובילים בארה"ב הולידה פאניקה מ-"החשכה עולמית" ● האם הייתה זו פגיעה זדונית או עדות לשבריריות התשתיות?

למה הם קרסו במקביל? בנקים בארה"ב.

יום האתמול (ב') היה יום של כאוס במערכת הבנקאית האמריקנית: באג תוכנה במערכות של ג'יי פי מורגן צ'ייס (JPMorgan Chase) שיבש במשך שעות את הגישה לחשבונות, את הכספומטים ואת העברות הכספים. התקלה גלשה גם ללקוחות של בנקים מתחרים ולפלטפורמת התשלומים Zelle, ועל רקע תקלות מחשוב עצומות ודרמטיות נוספות שפקדו את ארה"ב בתוך ימים בלבד – הציתה ברשתות שמועות על מתקפת סייבר ועל "החשכה עולמית" – שמועות שהבנק, הרגולטורים ובודקי עובדות מיהרו להפריך.

השקט היחסי שב הבוקר (לפי שעון ישראל) למערכת הפיננסית האמריקנית, לאחר יממה סוערת במיוחד. נתוני אתרי ניטור התקלות מעידים על כך שמדדי ההשבתה של הבנקים הגדולים צנחו לרמות אפסיות, וערוצי האונליין חזרו לתפקד ביציבות.

נציגות בנק צ'ייס עדכנה כבר בשעות הערב כי פקודות העברת הכספים והסליקה חזרו להתבצע ולעבור עיבוד כשגרה, לאחר שהבנק השלים את תיקון התקלה ששיבשה את פעילותו. יחד עם זאת, מומחים הבהירו כי חזרת מנגנוני הבסיס לפעולה אינה ערובה לכך שכל עסקה בודדת שעוכבה בשיא העומסים כבר נחתמה ונסגרה בחשבונות הלקוחות.

מהלומת צהריים: עשרות אלפים מול מסכים נעולים

תחילתו של המשבר נרשמה בארה"ב במהלך שעות הבוקר של אתמול, כאשר לקוחות החלו להציף את הרשתות בדיווחים על קשיי התחברות לחשבונות, חוסר יכולת לצפות ביתרות וכישלון גורף בביצוע העברות בנקאיות.

התקלה לא פסחה גם על המרחב הפיזי: הכספומטים של צ'ייס הציגו הודעות שגיאה שביקשו מהמשתמשים לנסות שוב מאוחר יותר ובחלק מהסניפים נאלצו הפקידים להסביר לקהל כי המערכות מושבתות לחלוטין. לקראת השעה שתיים בצהריים (שעון החוף המזרחי, ET) הגיע המשבר לשיאו, עם אלפי תלונות שהצטברו בתוך דקות ספורות.

עד מהרה התברר כי הבעיה לא נעצרה בגבולות הבנק הבודד – גל תלונות מקביל הגיע גם מלקוחותיהם של בנקים ענקיים מתחרים, ובראשם בנק אוף אמריקה (Bank of America), וולס פארגו (Wells Fargo), קפיטל וואן (Capital One), טרואיסט (Truist) ו-U.S. Bank.

תעלומת אפקט הדומינו: כשהתשתית הפנימית של הבנקים האחרים פעלה

הסיבה לכך שלקוחות של מוסדות שונים לחלוטין מצאו עצמם משותקים בו-זמנית נעוצה במעמדו המרכזי של צ'ייס. כזרוע הבנקאות הקמעונאית של ג'יי פי מורגן צ'ייס – התאגיד הפיננסי בעל היקף הנכסים הגבוה ביותר בארצות הברית – צ'ייס מהווה צומת סליקה קריטי עבור המערכת הבין-בנקאית כולה.

הבנקים המתחרים מיהרו להבהיר כי המחשוב הפנימי שלהם תפקד ללא רבב. בנק אוף אמריקה וקפיטל וואן מסרו באופן רשמי כי שרתיהם פעלו כסדרם. גם מ-U.S. Bank נמסר בהודעה רשמית: "מערכות U.S. Bank אינן מושפעות באופן ישיר. עם זאת, לקוחות המנסים לשלוח או לקבל תשלומים ב-Zelle מול מוסד פיננסי אחר יכולים להיתקל בעיכובים בעיבוד העסקאות".

ההסבר של צ'ייס אימת תמונת מצב זו. בהודעה שפרסם דובר הבנק, ג'ו אוונג'ליסטי, הובהר: "אין מדובר בבעיה מערכתית כלל-משקית – בנקים אחרים הושפעו מאיטיות בעסקאות, אך ורק במידה שהם היו צד לעסקה שהתנהלה מולנו".

המבוי הסתום של רשתות התשלום המיידי

הקורבן הבולט ביותר של שרשרת הכשלים הייתה פלטפורמת התשלומים המהירים Zelle, המאפשרת העברת כספים מיידית ונמצאת בבעלות משותפת של הבנקים המובילים באמצעות חברת ארלי וורנינג סרוויסס (Early Warning Services) מאריזונה. אלפי משתמשים שניסו להעביר כספים באמצעות הפלטפורמה דיווחו על עיכובי ענק ועל כשלים.

ב-ארלי וורנינג סרוויסס הדפו את הטענות שלפיהן מקור התקלה ברשת שלהם. דובר החברה הדגיש כי הרשת תפקדה כנדרש, והסביר: "צרכנים משתמשים ב-Zelle דרך הבנקים ואיגודי האשראי השותפים, אשר מנהלים את חשבונותיהם ומחזיקים בכספם. אין לצרכנים חשבון Zelle נפרד, ו-Zelle אינה מחזיקה בכספי המשתמשים. בעיה במוסדות הפיננסיים היא שגורמת לעיכובים בחלק מהתשלומים".

שורש הכשל: באג מקומי במקום מתקפת רשת

לנוכח החרדה בקרב הציבור והשווקים מפני פריצת סייבר זדונית, מיהרו בכירי צ'ייס והרגולטורים הפדרליים לשלול תרחיש זה. בהצהרה רשמית מטעם צ'ייס הובהר כי הגורם לתקלה היה "באג תוכנה במערכות חומרה מקומיות (on-premise)" של הבנק. הבנק הדגיש כי חרף העיכובים המשמעותיים, כספי הלקוחות נותרו בטוחים והגישה לחשבונות נשמרה ברובה.

על פי הדיווחים בתקשורת בארה"ב, רגולטורים פיננסיים פדרליים יצרו קשר עם הנהלות הבנקים מיד עם פרוץ האירוע, והשתכנעו כי המשבר היה מקומי ונמצא בשליטה.

חרושת שמועות ופסיכוזת רשת: "החשכה ל-90 יום"

למרות ההבהרות החד-משמעיות של הבנקים והרגולטורים, רצף השיבושים הצית ברשתות החברתיות גל של תיאוריות קונספירציה, שמועות חסרות בסיס וספקולציות על מתקפת סייבר רב-מערכתית מצד מדינות עוינות, כמו איראן.

פוסטים ויראליים בפלטפורמות כמו טיקטוק ו-X טענו כי המדינה עמדה בפתחה של "החשכה עולמית ל-90 יום", שתכלול ניתוק של רשתות החשמל, נפילת האינטרנט ומחיקה של יתרות הבנקים לתצוגת אפס.

הטריגר העיקרי לגל השמועות היה תרגיל תקופתי מתוכנן של מערכת התרעות החירום הלאומית (EAS), שתואם על ידי סוכנות החירום הפדרלית (FEMA) וועדת התקשורת הפדרלית (FCC) להיום (ג') בשעה 14:20. גולשים רבים קשרו בין הבדיקה, תקלות המחשוב והנחיות היערכות שפרסם הפנטגון למצבי חירום, וטענו בטעות כי מדובר בסיפור כיסוי למשבר יזום שדחף אזרחים לאגירת מזומנים ומזון.

בדיקות עובדות של גופי תקשורת מוסמכים, ובהם CNET וסנופס (Snopes), הפריכו את הטענות הללו מכל וכל. לדבריהם: מדובר בבדיקת שידור שגרתית בת דקה אחת בטלוויזיה וברדיו, הפועלת על פי חוק פדרלי, שאינה משפיעה על טלפונים ניידים או על שרתי בנקים, ואין כל שחר לטענות על קריסה דיגיטלית מתואמת או על מתקפה יזומה.

הפגיעות המבנית של הכלכלה המקושרת

האירוע לא היה מבודד: הוא התרחש בעיתוי רגיש במיוחד, ימים ספורים לאחר השבתה בת כ-20 שעות בשירותי מיקרוסופט (Microsoft), ובהם שירות הדואר אאוטלוק (Outlook) ופלטפורמת טימז (Teams), ותקלת תשתית קריטית ברשות התעופה הפדרלית (FAA), שהובילה לעצירת טיסות הפנים-ארציות בכל רחבי ארצות הברית.

שר התחבורה האמריקני, שון דאפי, אף התייחס לאחרונה למשבר התעופה, וציין כי שדרוג כבלי נחושת ישנים לתשתיות סיבים הוא שגרם לעומס חריג על הנתבים.

בקהילת הטכנולוגיה והאבטחה ראו בצירוף המקרים תמרור אזהרה חריף לתלוּת הגוברת ברשתות דיגיטליות צפופות.

פרופ' מייק צ'אפל, מומחה למערכות מידע, ניתוח נתונים ותפעול מאוניברסיטת נוטרדאם (University of Notre Dame), התריע ברשת CBS News: "המדינה חוותה שלושה אירועים טכנולוגיים חמורים ביותר במהלך השבוע האחרון. כאשר מעמיקים בפרטים, לכל אירוע יש הסבר הגיוני בפני עצמו, אך כולם מצביעים על נושא משותף: המורכבות והשבריריות של המערכות שבהן אנו תלויים מדי יום".

קולות נוספים קראו שלא להסתפק בהסברים טכניים שטחיים. ג'ודי וסטבי, מנכ"לית חברת הייעוץ הבינלאומית לאבטחת מידע גלובל סייבר ריסק (Global Cyber Risk), אמרה לרשת אל ג'זירה (Al Jazeera): "זה מדאיג מאוד שכולם ממהרים להסיק שמדובר אך ורק בבעיה טכנית, באג תוכנה או ציוד מיושן. אני לא חושבת שזהו ההסבר המלא שהציבור ראוי לו. יש צורך בחקירה מעמיקה ובהקמת צוות עבודה גלובלי כדי לוודא שאין מתאם או הקשר רחב יותר בין המקרים".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים