"המדינה וההיי-טק לא מודעים לאיום החמור על הדאטה סנטרים"

החשיפה של אנשים ומחשבים מאתמול (ב') על כך שחוות השרתים בישראל נמצאות בסכנת פגיעה פיזית חמורה, ושיש חשש שבמקרה של תקיפה פיזית הן יושבתו, מעוררת הדים בתעשייה. מומחים מדברים על כך שהנושא לא מדובר ולא מטופל מספיק, ומביעים תקווה כי החשיפה תעיר את הגורמים הרלוונטיים לפעולה.

כך, למשל, בכיר לשעבר במערכת הביטחונית, שמעורה בנעשה בתחום, אמר לאנשים ומחשבים כי "אין – במדינה בכלל ובתעשיית הטק בפרט – מספיק מודעות לנושא. אנשים לא מבינים עד כמה המחשוב השתלב בחיים של כל אזרח ואזרחית, בארץ ובעולם. מספיק שדאטה סנטר אחד, שמשרת כמה גופים עסקיים גדולים, בנק אחד או שניים, משרד ממשלתי חשוב וחברת טלקום נפגע – וחצי מהמדינה מושבתת".

הוא הזהיר כי "מדובר בנושא חשוב, אבל הוא נופל בין הכיסאות, בתוך הממשלה ובינה לבין התעשייה. חבל שדבר לא ישתנה לפני שיקרה אסון".

מה באשר לחברות המרכזיות בתחום? מערכת אנשים ומחשבים פנתה למספר מנהלי חוות שרתים גדולות בישראל בבקשה להתייחסות לנושא, וכולם השיבו שבשלב זה הם לא מגיבים. גם ממערך הסייבר הלאומי טרם הגיעה תגובה.

מה אומר המחקר?

אתמול פרסמנו את עיקרי המחקר, שבוצע על ידי חברת אבטחת המידע והסייבר הישראלית קלירסקיי, והיום אנחנו מפרסמים את הממצאים המלאים שלו: החוקרים מתריעים כי חוות השרתים, הדאטה סנטרים, כולל אזורי ענן מקומיים ומתקני ענק באירוח שנמצאים בארץ – חשופים למתקפות היברידיות, לרבות תקיפות טילים בעולם הפיזי.

החוקרים ציינו כי "ב-18 החודשים האחרונים, הדאטה סנטרים חדלו להיות תשתית שקטה והפכו ליעד מוצהר בשלוש זירות לחימה. דאטה סנטר הוא יעד צבאי מוצהר: איראן, רוסיה ואוקראינה תקפו מרכזי נתונים באופן מכוון. לא מדובר בעוד נזק אגבי".

הנזק האיראני

המתקפות נעשו בין היתר, באמצעות כטב"מים, שלפי המחקר, "המחיר שלהם נמוך, בעוד שהנזק גבוה: כטב״ם מתאבד עולה 20 אלף עד 50 אלף דולר. הנזק המצטבר מהתקיפות על מתקני IT עלול להגיע במיליארדי דולרים".

זהו הנזק המוערך מאחד המקרים שהחוקרים בחנו – "התקיפה הראשונה על ענן ציבורי גדול": הפגיעה באזורי הענן של AWS באיחוד האמירויות ובבחריין. "התקיפה הזו הראתה שתכנון המבוסס על ריבוי אזורי זמינות בתוך אזור ענן אחד לא עומד בתקיפה פיזית מתואמת. אזור הענן בבחריין הושבת כולו, ונתונים שנשמרו רק בו – אבדו", ציינו.

"האיום האיראני עומד בעינו", קבעו חוקרי קלירסקיי, וציינו את האיום שמוחסן רזאי, בכיר בממשל בטהרן, שחרר בראיון ל-Press TV בסוף השבוע האחרון על "כבלים, מרכזי נתונים, מתקני AI ואתרים אחרים באזור – אם הלחימה תתחדש". ברשימות היעדים של משמרות המהפכה מופיעות אנבידיה, אורקל, גוגל, מיקרוסופט, Stargate UAE וקמפוס G42. שני היעדים האחרונים ממוקמים באיחוד האמירויות.

עורכי המחקר ציינו כי "אם הלחימה תתחדש, יש סבירות גבוהה שמרכזי נתונים של ספקים אמריקניים במפרץ ותחנות נחיתה של כבלים יותקפו שוב".

בשלב זה, האיראנים אמנם ממקדים את האיומים שלהם על ארצות הברית ומדינות המפרץ, אבל, כידוע, הטילים שלהם יכולים להגיע גם לישראל. יש כאן גם מרכזי נתונים ומשרדים של חברות טכנולוגיה אמריקניות, והם נמצאים בטווח הטילים וברשימות היעדים של האיראנים. מומחי קלירסקיי מעריכים את רמת הסבירות לניסיון פגיעה של איראן בהם כ-"בינונית".

המלחמה באירופה וחזית פנימית במערב

בזירת המלחמה במזרח אירופה, הן רוסיה והן אוקראינה טרגטו חוות שרתים. "ההדדיות הגיעה לרוסיה", ציינו החוקרים. "אחרי שלפחות שמונה חברות נפגעו בקייב, יאנדקס איבדה בתוך ארבעה ימים שלושה מרכזי נתונים. לפחות 84 שירותי ענן הושבתו, וההשבתות חצו גבולות לקזחסטן, לבלרוס ולארמניה".

תחת הכותרת "חזית פנימית במערב" ציינו החוקרים כי "בארצות הברית ובאירופה נרשמו ירי, מזימה מסוכלת לתקוף מרכזי נתונים בקליפורניה, הצתות ברשת החשמל של ברלין – שכתבי ה-'קבלה' עליהן מזכירים מרכזי נתונים ו-AI, ואיומים על נבחרי ציבור שתמכו בהקמתם".

מה התובנה המרכזית?

"החוסן של דאטה סנטר נמדד כיום גם לפי טווח הכטב"מים שמסביבו", זוהי התובנה שחוקרי קלירסקיי מבקשים להדגיש. "ארגון שהנתונים הקריטיים שלו נמצאים באזור ענן אחד, או במדינה אחת שבטווח איום, חשוף לאובדן קבוע – ולא רק להשבתה. כיום, דרישת הסף היא העתקת נתונים מחוץ לזירה, מחוץ לאזור הענן ומחוץ לספק היחיד".

לסיכום הם כתבו כי "שנה וחצי הספיקו כדי להפוך את הדאטה סנטר מתשתית אזרחית שקטה ליעד מוצהר במלחמות בין מדינות. במפרץ התברר שתקיפה פיזית יכולה למחוק אזור ענן שלם, כמו גם את הנתונים שבו. בין רוסיה לאוקראינה התברר שהפגיעה הדדית ושהיא נמשכת. במערב התברר שגם קיצונים מקומיים רואים בדאטה סנטרים סמל ויעד. המסקנה למנהלים ולקוחות כאחד זהה: חוסן נמדד כיום ביכולת לאבד אתר שלם – בלא לאבד את הנתונים".

בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, אמר כי "ארגונים חייבים להיערך למשבר בעוד מועד, משום שלפגיעה שכזו יש השפעות חמורות. כלל הארגונים נדרשים להגנה מוגברת עליהם מפני איומים פיזיים וסביבתיים, לצד שמירה על הרציפות התפקודית שלהם".

השתתף בהכנת הידיעה: יהודה קונפורטס.