גובר הלחץ הפיננסי של המערב על איראן בסייבר

"איראן נקלעה לאחת התקופות הקשות בתולדותיה, בעקבות החנק הכלכלי שעורכת ארה"ב", כך אמר השבוע מוחסן ראזאי, היועץ לביטחון לאומי של איראן. 

הכלכלה האיראנית קורסת: המטבע האיראני, הריאל, צנח מאז שארה"ב וישראל פצחו בפברואר במלחמה מול הרפובליקה האיסלאמית. בשבועות האחרונים ארה"ב החמירה את העיצומים והטילה מצור ימי, שפגע ביכולת של המדינה לייצא נפט – מקור ההכנסה העיקרי שלה. 

ממאי השנה ועד השבוע, חוקרי קלירסקיי (ClearSky) הישראלית עקבו אחר עיצומי המערב הפיננסי על איראן. "ארה"ב מנתקת את מערך הבנקאות האיראני המקוון מהאינטרנט", כתבו במחקר חדש שהגיע בלעדית לאנשים ומחשבים. החוקרים הסבירו כי "לכן, מהבנקים באיראן נמנעת האפשרות לבצע טרנזקציות כספיות במקוון. הבנקים באיראן עושים כל מאמץ לחדש את התעודות המאפשרות לקיים תעבורות פיננסיות – אבל נתקלים בקושי: כל אישור שהם משיגים – אישור חדש, או קיים שחודש – ארה"ב דואגת לבטלו".

מהי תעודת SSL/TLS?

ארה"ב גורמת לשלילת תעודות SSL מגופים איראניים, הסבירו החוקרים. תעודת SSL/TLS במערכות בנקאיות-פיננסיות היא רכיב קריטי ובלתי נפרד מאבטחת המידע, שנועד להצפין את כל תעבורת הנתונים הרגישה בין הלקוח לשרתי הבנק, ולאמת באופן חד-משמעי את זהות האתר. החוקרים בנו לוח זמנים למהלכי העיצומים ולתגובות איראן להם.

"מסוף יוני 2026", כתבו החוקרים, "רשויות אישורים מערביות, ובהמשך גם סיניות, ביטלו את תעודות ה-SSL/TLS של בנקים איראניים, של הבנק המרכזי, של מתג הסליקה הלאומי ושל גופים ממשלתיים ותקשורתיים המזוהים עם המשטר. הביטולים נובעים מהידוק העיצומים מארה"ב לאורך 2026, ובעיקר מהמבצע עליו הכריז באוגוסט משרד האוצר האמריקני – Operation Economic Outcast".

החוקרים זיהו ארבעה גלים של ביטול תעודות במחצית השנייה של 2026. בגל הראשון, ביטלה סרטום (Certum) הפולנית ביולי יותר מ-50 תעודות של בנק מלת האיראני בפחות מדקה. בגל השני, גם כן ביולי, בוטלו תעודות של הבנק המרכזי, ועוד.

כתבו חוקרי קלירסקיי: "אז הבנקים האיראניים דילגו בין רשויות אישורים: אקטליס (Actalis) האיטלקית, SSL.com האמריקנית, TrustAsia הסינית ו-Let's Encrypt. כל תעודה חלופית בוטלה בתוך ימים עד שבועות. לעיתים, תעודות החזיקו פחות מיומיים. גם החלופה הסינית קרסה: TrustAsia ביטלה באוגוסט תעודות… הביטולים לא היו גורפים והאכיפה לא הייתה עקבית".

חשש לתוצאה הפוכה מהמצופה

"העיצומים פוגעים ביכולת של המשטר להציג לעולם אתרים מאובטחים – אך התוצאה עלולה להיות הפוכה מכוונת המחוקק", צוין. "מעבר כפוי לתעודה ממשלתית מעניק למשטר יכולת יירוט מובנית של תעבורה מוצפנת, ומחזק את מגמת 'האינטרנט הלאומי', שהמשטר מקדם מזה עשור". 

תחילת המאמץ בסייבר הייתה בסוף העשור האחרון, אז הבנק המרכזי של איראן הוגדר כגוף טרור, ולאחריו הושם המגזר הפיננסי האיראני כולו תחת Executive Order 13902, והבנק נחסם לעסקאות.

עיקר הפעילות היה השנה: במאי, OFAC, הסוכנות למודיעין ואכיפה פיננסית של משרד האוצר האמריקני, הוסיפה לרשימת החסומים 24 גורמי בנקאות ונפט. מאז, בוטלו עוד ועוד אישורים, כולל זו של רשות המעבר במפרץ הפרסי, הגובה אגרות מעבר בהורמוז. החוקרים הדגישו כי "רשויות האישורים שביטלו את התעודות אינן כולן אמריקניות".

"ההשלכות על המערכת הבנקאית", נכתב, "היו בדמות שיבוש שירות ועלות תפעולית: השבתות של שירותי הבנקאות המקוונת בכמה בנקים, לצד בנקים שהחליפו כתובות כדי לעקוף את הביטולים. גם האישורים החלופיים בוטלו, ואורך החיים של תעודה חלופית התקצר מחודשים לימים".

בספטמבר, לפחות 11 בנקים החלו להשתמש בתעודות של רשות האישורים הלאומית של איראן, בהנחיית הבנק המרכזי. "למהלך יש השלכה אסטרטגית עמוקה", כתבו החוקרים. "כך הממשלה יכולה לשלוט בתשתית הרשת, ליירט ולפענח תעבורה מוצפנת של משתמשים לכל יעד. המהלך מסכן חשבונות של איראנים באיראן ומחוצה לה. גורמי פשיעה וגורמים מדינתיים יכולים לנצל את המצב לפישינג. הפתרון שהמשטר מקדם, רשות אישורים לאומית, מסכן את אבטחת המשתמשים יותר מהביטולים עצמם".

החוקרים סיימו בהערות על המשמעויות לישראל: "… בלבול סביב כתובות ותעודות הוא קרקע נוחה לקמפיינים נגד איראנים בתפוצות ונגד ישראלים דוברי פרסית".

"שלילת תעודות ה-SSL מגופים איראניים היא דוגמה לאופן שבו סנקציות כלכליות מתורגמות לשכבת התשתית של האינטרנט. בטווח הקצר היא משבשת את הבנקאות המקוונת, את הסליקה ואת מנגנון גביית האגרות בהורמוז. בטווח הארוך היא דוחפת את איראן לבנות מערך אמון דיגיטלי עצמאי, שבו המדינה מחזיקה במפתחות", סיכמו חוקרי קלירסקיי. "הציבור האיראני עלול לשלם פעמיים: פעם בשיבוש השירותים, ופעם באובדן הפרטיות מול המשטר. מבחינת ישראל, האירוע הוא גם הזדמנות מודיעינית וגם תזכורת לתלות של כל מדינה בגורמי אמון חיצוניים".