מריבוי ספקיות ועד AI בצללים – אתגרי הבינה המלאכותית בארגוני הבריאות

"לא צריך להתייחס רק לגל של הגידול בשימוש בעת שמדברים על AI. צריך יותר לדבר במונחים של איך בונים גמישות ארכיטקטונית כזו, שתאפשר לבחור מחדש בכל פעם את הפתרון שצריך ולא להיתקע רק עם ספקית אחת – וזאת הסיבה שמהצעד הראשון אנחנו עובדים עם כמה ספקיות, כמה פלטפורמות ובאופן פתוח", כך ענה קובי כץ, סמנכ"ל מערכות מידע במכבי שירותי בריאות לשאלה כיצד מרגישים את הכניסה של ה-AI לתחום ה-IT.

את השאלה הזו הפנתה אליו נעמה פרי-כהן, מנהלת אגף דיגיטל, טכנולוגיות וחדשנות, חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות שהנחתה את הפאנל "סמנכ"לי מערכות מידע במערכת הבריאות: אתגרי IT, המרה דיגיטלית, ובינה מלאכותית" במסגרת כנס Digital Health AI CRM ERP 2026 השנתי של אנשים ומחשבים שנערך השבוע באולמי לאגו שבראשון לציון.

"בכל פרויקט כמו הטמעת סוכן כולנו מבינים שזה לא הכנסת AI, אלא שינוי של הליך ארגוני, ולכן יש צורך בשיתוף פעולה כתף אל כתף מול גורמים עסקיים וקליניים ביחד – כשיש בחירה מבחינתנו במרחב גדול של כלים, מקוד נמוך ועד קוד מלא, כשלכל פלטפורמה יש את היתרונות שלה. כל פרויקט כזה אנחנו משתדלים לעשות בצורה הכי פתוחה, כי אנחנו מבינים שעוד כמה זמן קדימה כנראה נחליף ספקית, נחליף מערכת נחליף מודל", הוסיף כץ.

הוא הוסיף, כי למרות הכל לא נותנים את המפתחות ל-AI. "אנחנו שומרים אותם קרוב לבטן. יש במכבי הרבה מאוד סוכנים, בוטים שקובעים תורים, אלפי שיחות בכל יום באמצעות שיחה קולית. יש לנו תיעוד שנכנס לתיק הרפואי בשיחה בין רופא למטופל, ועוד, וכל פרויקט כזה, גם אם הוא מתבצע בפלטפורמה אחרת, שומר שונה על בנייה אחודה. בעולם כזה שמשתנה בכל בוקר, ההחלטה היא האם לפתח חיצוני או פנימי, אלא איך בונים עם גמישות מלאה שניתן יהיה לבצע בחירה מחדש בכל פעם – והאדם באמצע", הוא סיכם.

ניהול שינויים במהירות

רקפת יעקבי, סמנכ"לית מערכות מידע בלאומית שירותי בריאות, דיברה על הצורך להתמודד עם שינויים ופרויקטים שנעים כמו על סטרואידים, וזה גם אומר שבדיוק בהתאם לכך גם ניהול השינויים צריך להגיב באותה מהירות עצומה.

"האתגר העיקרי שעמו אני צריכה להתמודד", היא אמרה, "הוא הצורך לנהל את השינויים הרבים ובקצב גבוה במערכות מידע. זה לא כמו פעם, שהיה צריך להסביר למה צריך לשדרג כל כמה שנים את מערכות ה-ERP, זה משהו אחר לגמרי. המשתמשים כבר שם, עם הכלים שהם מכירים ומשתמשים בהם גם במקומות אחרים, ואנחנו צריכים להבין את זה, כי זה קורה אצל המשתמשים מהר יותר גם אם אנחנו רוצים או לא. הדרישה לשינויים והניהול שלהם, יוצא מכך, היא הרבה יותר גבוהה, ולא רק שכולם רוצים כלים, הם רוצים אותם כמה שיותר מהר, ואנחנו צריכים לעמוד בכך וגם לספק תשובה כמה שיותר מדויקת. מה שכן צריך לעשות זה להסביר את הגבולות, אבל בו זמנית להבין שהמשתמשים שלנו כבר שם".

AI בצללים

אלון יפה, מנמ"ר מאוחדת שירותי בריאות, התייחס לבעיה של AI בצללים. "נקרא לילד בשמו, כי זה בדיוק מה שקורה. ברור שהרבה מהדברים הללו מתרחשים מצורך של מישהו, בודד, מחלקה, אגף אפילו ארגון שלם. אנחנו מקבלים בכל שנה מאות דרישות ואי אפשר לתת מענה לכולם גם בגלל תעדוף. כך או כך, יש פער בין הדרישות למה שאפשר לספק, ושם זה נוצר. אפשר להגיד נו נו, ולנסות לעצור את זה, אבל זה לא יחזיק מעמד הרבה זמן. אני חושב שאנחנו צריכים AI בצללים מנוהל. חבל לי לעצור חדשנות בגלל שאסור – אפשר כמובן לדבר להסביר מה כן מותר ומה אסור, לשתף את העובדים מה עולה כסף ומה לא ומה הם השיקולים ואפשר גם למנף את ההצעות, לאפשר להרחיב לתפוצה גדולה יותר, ובכל מקרה אי אפשר לעצור לחלוטין".

AI היא לא תחליף

ערן ברבי, מנמ"ר המרכז הרפואי סורוקה, אמר, כי לדעתו AI היא מכפילת כוח, וכך צריך להתייחס אליה ולא כאל תחליף. "אני מתאר לעצמי שיחד עם אוטומציה זה די טריוויאלי שזה יחליף חלק משמעותי בשירות הלקוחות ובזימון תורים, לא יודע כמה זמן זה ייקח אבל לשם זה הולך. הפחד הוא היועץ הכי הטוב, ולכן צריך לדאוג שה-AI לא תחליף את הפן האנושי, וזה גם לא צריך להחליף את הקשר עם הצוות בשטח. היא מאפשרת הרבה דברים טובים, מאפשרת להבין טוב יותר ומהר יותר, והיא גם סוג של חבר לעבודה שעוזר להיות יותר מדויק בעבודה ולהוציא יותר מעצמך, אבל אם נסמוך רק עליה נאבד את היצירתיות ונהפוך ליקום שפועלים בו באופן סינגולרי. זה מאפשר להביא יכולות, להוריד את הצד הטכני הסיזיפי הרגיל, אבל צריך לשאול אילו יכולת אני מביא לשולחן, מה אני מוסיף לצוות ולארגון כדי לצמוח הלאה ולא מה אני מחליף", הוא אמר.