נשים ומחשבים: אופק כהן, סייקוד

שם ותפקיד: "אופק כהן, אופרציית מוצר בחברת סייקוד (Cycode). במסגרת תפקידי אני עובדת עם צוותי הפיתוח והמוצר בחברה ועוזרת לבנות תהליכי עבודה יעילים, מסודרים ואוטומטיים יותר. חלק מרכזי מהעבודה שלי הוא לקחת תהליכים ידניים או לא עקביים, להבין יחד עם המנהלים איפה נוצרים צווארי בקבוק, ולבנות פתרונות שמחברים בין אנשים, מערכות ודאטה. בנוסף, לפי הצורך הארגוני, אני בונה דאשבורדים, מדדים וסטטיסטיקות שעוזרים לנו לנהל טוב יותר משימות, באגים ותהליכים שוטפים בסייקוד – חברה המעניקה שירותי אבטחת פיתוח וסביבות פיתוח תוכנה מבוססי בינה מלאכותית למאות לקוחות בעולם. כחלק מהעבודה הזו, אני משלבת כלי AI שונים כדי לייעל את הדרך שבה אנחנו מנתחים מידע ומנהלים תהליכים: החל מסיכום והפקת תובנות מתוך מידע מפוזר, דרך זיהוי דפוסים חוזרים במשימות ובבאגים, ועד ניסוח דרישות, שיפור תיעדוף ובניית אוטומציות אשר מחליפות עבודה ידנית שחוזרת על עצמה. בפועל, AI עוזרת לי לקחת מידע שנמצא במערכות שונות, להפוך אותו לברור ושימושי יותר, ולבנות ממנו תהליכים שמאפשרים לצוותים לעבוד בצורה מהירה, מדויקת ושקופה יותר. בעיניי, השילוב בין אוטומציה, דאטה וכלי AI מאפשר לארגון להפחית טעויות, לזהות בעיות מוקדם יותר, לקבל החלטות מבוססות מידע, ולפנות לאנשים זמן להתעסק במה שבאמת דורש חשיבה, יצירתיות ושיקול דעת".

ותק בתפקיד: "קרוב לשנתיים בסייקוד בתפקיד אופרציית מוצר (Product Operations). בסך הכל יש לי כארבע שנות ניסיון בעולמות של ניהול תהליכים ופרויקטים טכנולוגיים, לצד כשנתיים נוספות בניהול אופרציה ופיתוח עסקי".

השכלה ושירות צבאי: "אני עומדת לקראת סיום תואר ראשון במדעי המחשב, אותו אני עושה במקביל לעבודה בסייקוד. בצבא שירתי בחיל האוויר כמש"קית בקרה אווירית, תפקיד שדרש אחריות גבוהה, דיוק, עבודה תחת לחץ, הבנה מערכתית וקבלת החלטות בזמן אמת. אני מרגישה שהשירות הצבאי נתן לי בסיס משמעותי לעבודה שלי היום בסביבות מורכבות, שבהן צריך להבין מהר את התמונה הגדולה, לתעדף נכון ולפעול בצורה מדויקת".

משפחה: "גדלתי במיתר, וכיום אני מתגוררת ביפו עם הכלבה שלי, נלה. המעבר למרכז היה חלק מתהליך אישי ומקצועי של עצמאות, התפתחות וחיפוש אחר סביבה דינמית, שמאפשרת לי להיות קרובה לעשייה, לאנשים ולטכנולוגיה".

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "תמיד נמשכתי למקומות שבהם אפשר להבין איך דברים עובדים, ואז לשפר אותם. במשך תקופה חשבתי שאלמד רפואה, כי נמשכתי לחשיבה המדויקת שיש בתחום: להבין סימפטומים, לאבחן, לקבל החלטות ולמצוא פתרון. במובן מסוים, אהבתי את התחושה שיש שם לוגיקה ברורה – כמעט כמו 1 או 0. עם הזמן הבנתי שמה שמעניין אותי באמת הוא לא רק התחום עצמו, אלא דרך החשיבה: לפרק בעיה מורכבת, להבין את המערכת שמאחוריה, ולבנות פתרון שעובד. משם החיבור לטכנולוגיה הרגיש לי טבעי מאוד".

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "אני חושבת שהתעשייה עשתה דרך משמעותית בשנים האחרונות, ויש היום הרבה יותר מודעות לנוכחות נשית בטכנולוגיה ובהיי-טק, אבל עדיין קיימים פערים, גם בייצוג, גם בביטחון שנשים מרגישות לקחת מקום בחדר, וגם בהזדמנויות שמגיעות באופן טבעי יותר לגברים במקומות מסוימים. בעיניי, השינוי האמיתי לא קורה רק דרך שיח על גיוון, אלא דרך מתן הזדמנויות אמיתיות לנשים להוביל, להשפיע ולקבל קרדיט על עשייה טכנולוגית משמעותית. ככל שיותר נשים יהיו בתפקידי מפתח טכנולוגיים, ניהוליים ותפעוליים, כך זה יהפוך לפחות 'נושא' ויותר מציאות טבעית".

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "באופן אישי, אני לא מרגישה שנתקלתי באפליה ישירה על רקע היותי אישה. להפך, בחברה הנוכחית בה אני עובדת, אני מרגישה שגם כאישה צעירה נותנים לי מקום אמיתי להביע את עצמי, להשמיע דעה, להרגיש משמעותית, להוביל תהליכים ולהשפיע. אני עובדת עם אנשים שמפרגנים לעשייה, מתייחסים ברצינות לרעיונות וליוזמות, ונותנים מקום למי שמוכן לקחת אחריות ולהוביל ולא משנה אם זה אישה או גבר. עם זאת, אני כן חושבת שנשים בתעשייה לפעמים מרגישות צורך להוכיח את עצמן מהר יותר, במיוחד באזורים טכנולוגיים או בתפקידים שנוגעים לתהליכים חוצי־ארגון. מבחינתי, הדרך להתמודד עם זה היא להמשיך לקחת מקום, ללמוד, להעמיק, ולהראות שנשים יכולות להוביל לא רק תהליכים 'רכים', אלא גם תהליכים טכנולוגיים, מורכבים ובעלי השפעה ישירה על הארגון".