מסי-נאדלה כוכב עליון – וכל מילה נוספת מיותרת

במונדיאל 2022 בקטאר, הנבחרות רצו בממוצע 108 ק"מ למשחק, שהם 135-145 אלף צעדים במצטבר לכל אחת מהן. רבים העריכו שבמונדיאל 2026, שנערך בחלקו בתנאי חום כבדים, נראה ירידה משמעותית במרחקי הריצה ובמספר הצעדים, משום שהשחקנים והמאמנים ינהלו את האנרגיה שלהם בצורה מחושבת יותר. אם הירידה הזו אמנם קרתה או לא – נדע בהמשך, אבל בכל מקרה, היא לא פגעה באיכות המשחקים. במונדיאל הקודם נכבשו בממוצע 2.69 שערים למשחק – אחד הנתונים הגבוהים במונדיאלים שנערכו במאה ה-21, וגם בטורניר הנוכחי אנחנו רואים משחקים פתוחים, עם קצב התקפי גבוה – והרבה שערים.

המסר ברור: הצלחה בכדורגל לא נמדדת רק במספר הצעדים או הקילומטרים שרצים. זה נכון גם לעולם ההיי-טק: הארגון המנצח הוא לא בהכרח זה שעובד הכי הרבה שעות, אלא זה שפועל בצורה החכמה והיעילה ביותר.

ארגנטינה-מיקרוסופט מול אלג'יריה-אוריגמי

אחד השחקנים שמצטיינים בעבודה חכמה ויעילה הוא ליאו מסי. כך גם סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט. נאדלה עשה מהפכה גדולה במיקרוסופט מאז כניסתו, ומסי הוא הכוכב הבלתי מעורער של נבחרת ארגנטינה – כוכב שלא היה לה מאז ימי מראדונה האגדי. בהתאם, מסי-נאדלה הוביל אתמול (ד') את ארגנטינה-מיקרוסופט לניצחון 0:3 על אלג'יריה, שמיוצגת כאן על ידי אוריגמי – סטארט-אפ CRM ו-AI צעיר ושאפתני.

ליאו מסי מניף את הגביע במונדיאל הקודם. האם הוא יעשה זאת גם הפעם? צילום: Fabideciria, ShutterStock

מסי כבש את כל שלושת השערים במשחק, כמו שנאדלה "כובש" בשלושה תחומים – ענן, AI וכמובן תוכנה, והציג עוד ערב היסטורי, עם השלושער הראשון שלו בגביע העולם. הניצחון העלה את מספר השערים שכבש במונדיאלים ל-16 – שיא של כל הזמנים, שמשותף לו ולמירוסלב קלוזה מגרמניה. אלג'יריה-אוריגמי ניסתה להפתיע עם משחק נועז וחדשני, אך נתקלה במכונה משומנת ומנוסה.

עם זאת, מסי היה מעורב במהלך אגרסיבי, שעם שחקן אחר היה יכול להסתיים בכרטיס אדום, אבל השופט הסתפק באזהרה והמשחק המשיך. זאת אחת הבעיות של נבחרות "קטנות" במשחק מול כוכבים, וכמוה, כך אורגימי צריכה לשכנע לקוחות לבחור בה ולא בפתרונות הידועים ובכוכבים של עולם ה-CRM.

נורבגיה-אנת'רופיק מול עיראק-קייטו נטוורקס

נורבגיה של אנת'רופיק, עם ארלינג הולאנד-קלוד, "כוכב העל" שלה, הפגינה עליונות לאורך רוב המשחק. עיראק של קייטו נטוורקס פתחה באומץ ואף השוותה ל-1:1 לאחר פיגור מוקדם. אולם, היצירתיות, הדיוק והחדשנות של נורבגיה-אנת'רופיק, מבוססת ה-AI והמחץ של הולאנד, הכריעו את ההתמודדות. שני שערים לפני ואחרי המחצית שברו את ההתנגדות העיראקית-קאטואית, ושער נוסף חתם ניצחון מרשים 4:1.

אנת'רופיק הוכיחה במשחק הזה מדוע היא אחת הכוכבות העולות בעולם ה-AI, בדיוק כפי שנורבגיה בונה את עתידה סביב הכוכב הגדול שלה, הולאנד.

אוסטריה-HP מול ירדן-נקסט פלוס

אוסטריה – נבחרת שאני אוהב במיוחד, כי אני נצר למשפחה אוסטרית – מיוצגת כאן על ידי HP, בזכות השילוב בין יציבות, איכות ומסורת של מצוינות. אלה ערכים שמאפיינים גם את מדינת האלפים וגם את ענקית הטכנולוגיה. מנגד, ירדן, שיש בה אלפי מפעלים והמגזר התעשייתי הוא אחד ממנועי הצמיחה שלה, מיוצגת כאן על ידי נקסט פלוס – פתרון AI מתקדם לעולם המערכות לניהול רצפת הייצור (MES), שמביא אליה אוטומציה, תובנות בזמן אמת וחשיבה חדשנית.

המשחק הפגיש בין חברה ענקית, ותיקה ומבוססת, ונבחרת שהופיעה בשמונה מונדיאלים, לטכנולוגיה צעירה ופורצת דרך, ונבחרת שמופיעה בפעם הראשונה בגביע העולמי. לכן, לא פלא שההתרגשות אצל השכנה שלנו מאוד גדולה.

אוסטריה ניסתה לשלוט בקצב ובארגון המשחק, כמו השליטה של HP בפרויקטים רחבי היקף. במחצית הראשונה התוכנית עבדה, עם כיבוש של שער. אלא שבמחצית השנייה, ירדן חיפשה הזדמנויות חכמות ותגובות מהירות, בדומה ליכולות הניתוח והאופטימיזציה של נקסט פלוס, וכבשה שער שוויון. לקראת סיום, אוסטריה-HP כבשה שני שערים נוספים, שהביאו אותה לניצחון 3:1. היה כאן מאבק בין ניסיון, סדר ומשמעת לבין זריזות ונחישות של אנדרדוג, שבסופו המסורת, העומק והגודל הכריעו.

פורטוגל-אנבידיה מול קונגו-אוברקאט

כשחשבתי איזו חברה לצוות לנבחרת פורטוגל, אנבידיה מיד עלתה בראשי. הנבחרת הפורטוגלית היא כוח על, שפרץ לתודעה בשני העשורים האחרונים, ומחזיק מערכת שלמה סביב שחקן מרכזי אחד – כריסטיאנו רונאלדו. אנבידיה פרצה בשנים האחרונות, והיא אף אלופת ה-"מונדיאל" של החברות, עם שווי שוק של יותר מחמישה טריליון דולר. הכוכב שלה הוא ה-GPU, שהוא הליבה שמניעה את עולם ה-AI, כמו שרונאלדו מושך הרבה תשומת לב ומכריע את המשחקים על המגרש.

נבחרת שמסתמכת עליו. כריסטיאנו רונאלדו. צילום: ShutterStock

הרבה מהערך של פורטוגל מגיע מהיכולת שלה לייצר רגעי קסם, בעיקר בזכות רונאלדו. אבל, כמו בעולם הטכנולוגי, תלות גבוהה מדי בליבה אחת (או שחקן אחד) יוצרת שאלה של סקיילינג: החברה יודעת לייצר ביצועים נפלאים כשהכול סובב סביב אותה ליבה, אבל האם היא יודעת לעשות זאת גם כשהעומס מתחלק? והאם לא צריך לתת לשחקנים (או ה-GPUs) שיש לפורטוגל יותר מקום?

קונגו הגיעה עם גישה של סטארט-אפ AI – מהירה, לא צפויה, ומבוססת על שיבוש מבני ולא על היררכיה מסורתית. כאן נכנסת האנלוגיה לאוברקאט – מוצר שהופך כל שחקן ליחידה הרבה יותר חכמה בתוך המערכת הקבוצתית. הכוונה היא לפלטפורמת ה-SDLC מבוססת ה-AI שלה, שמאפשרת לכל אחד במחזור החיים של הפיתוח – אנשי הפיתוח, הבדיקות, ה-DevOps והמוצר – לעבוד טוב יותר, מהר יותר ומדויק יותר. זה מתורגם במגרש לכך שאין לקונגו כוכבים גדולים, אבל כל אחד מהשחקנים מתםקד ברמה גבוהה, כחלק ממערכת מתואמת.

הקונגולזים-אוברקאטים אמנם לא ניצחו את פורטוגל, אבל יצרו שוויון דרך יעילות קולקטיבית ולא תלות בפרט אחד. פורטוגל-אנבידיה, מנגד, הראתה מה קורה לנבחרת שתלויה בכוכב אחד – גם אם הוא אחד ה-כוכבים ה-זוהרים ביותר בכדורגל העולמי.

התוצאה הסופית, 1:1, מסמלת את הכיוון שאליו הולך עולם הכדורגל, וצריך ללכת גם עולם ההיי-טק: לא עוד כוכב מול קבוצה, אלא מערכת מול מערכת – והיתרון עובר למי שמעצים כל חלק קטן במכונה.

אנגליה-יבמ מול קרואטיה-סיסקו

התחלתי את הטור של היום עם משחק ענק – ואני מסיים אותו עם משחק ענק נוסף: אנגליה-יבמ ניצחה את קרואטיה-סיסקו 2:4, וגרמה אצל הצופים להתרגשות והתלהבות, גם אם הם לא אוהדים את נבחרת שלושת האריות.

רצה שלושער כמו מסי – ובסוף כבש שניים. הארי קיין. צילום: BigStock

כמו יבמ, נבחרת אנגליה היא בעלת מסורת ארוכה, וכמו סיסקו, לנבחרת קרואטיה יש חוכמת משחק וחדשנות. מאחורי האנגלים ניצבת מסורת של טורנירים גדולים, כולל זכייה לפני 60 שנה, באחד הגמרים הגדולים של המונדיאלים, וציפייה קבועה להגיע לשלבים הגבוהים. לקרואטים יש שחקנים ותיקים, והיא שוב ושוב מצליחה להפתיע. מה שכן, כדי להיות בטופ של עולם הכדורגל, קרואטיה חייבת להתחדש. עידן הכוכב הגדול שלה, לוקה מודריץ', עומד להסתיים (הוא בן 40). כדאי שהיא תיקח דוגמה מסיסקו, שמתחדשת כל הזמן – מבפנים ועם רכישת עוד ועוד חברות.

המשחק נפתח בקצב גבוה, עם מהלכים מהירים ושוויון כוחות. בהתאם, המחצית הראשונה הסתיימה בתוצאה 2:2. שני השערים האנגלים במשחק נכבשו על ידי הארי קיין – שחקן טוב וחכם, שיודע לחזות מה צריך לעשות, כמו ווטסון של יבמ. בתחילת המחצית השנייה, אנגליה העלתה קצב ונתנה רבע שעה של ניסיון כיבוש אחד אחרי השני. אחד מהם גם הצליח לה. קרואטיה ניסתה להישאר במשחק, אך לא הצליחה לבצע מהפכים, ולא עמדה מול השליטה המוחלטת של אנגליה במחצית השנייה. אחרי שער אנגלי נוסף, המשחק הסתיים, כאמור, בתוצאה 2:4.

בסופו של דבר, מסורת האנגלית הכריעה את קרואטיה במאבק מרתק, אבל אין לי ספק שהנבחרת מהבלקן עוד תפתיע את כולם, כמו שסיסקו עושה.