מדד האינטרנט של ישראל: ה-AI מחוללת מהפכה בקלפי וברשת
נכון להיום - ווטסאפ בצמרת עם 99% שימוש ● ChatGPT עוקף את אינסטגרם עם 88% שימוש ● X וטלגרם נחלשות ● רבע מהישראלים ישקלו להיעזר ב-AI כדי להחליט מה להצביע בבחירות
איגוד האינטרנט הישראלי – המודד באופן רציף את מאפייני השימוש של החברה הישראלית ברשתות חברתיות ובשירותים מקוונים – חשף את סיכום נתוני 2026. המחקר בדק גם את היקף ותדירות השימוש של הישראלים בשירותי בינה מלאכותית, שהפכו נפוצים ונגישים לכל משתמש בעת הנוכחית.
המחקר נערך עבור איגוד האינטרנט הישראלי בחודש מאי 2026 על ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בקרב 1,040 משיבים, המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית, על קבוצותיה השונות.

מדד הרשתות החברתיות והשירותים המקוונים בישראל
במקום ה-1 בשימוש ניצב שירות ההודעות המיידיות ווטסאפ (WhatsApp) שנמצא כפלטפורמה הדיגיטלית הנפוצה ביותר בישראל בשנת 2026. אפליקציית המסרים המיידיים שנמצאת בבעלותה של מטא (Meta), מתגאה ב-99 אחוזי שימוש, בדומה לנתונים שנמדדו בשנה שעברה.
במקום ה-2 התייצבה יוטיוב (Youtube) – פלטפורמת תוכן הווידיאו החברתית ממבית גוגל (Google), שאוחזת ב-98 אחוזי שימוש. יוטיוב שומרת על המקום השני זו השנה השנייה ברציפות.
במקום ה-3 נמצאת פייסבוק (Facebook) – ששומרת על המקום בטבלה שאותו איישה גם בשנה שעברה, עם 90 אחוזי שימוש, המהווים עלייה של שני אחוזים.
במקום ה-4 ממוקמת אינסטגרם (Instagram) – שממשיכה לצמוח לאט אבל בטוח בישראל, עם עלייה של אחוז בהשוואה לשנת 2025 – מה שמציב אותה עם 82 אחוזי שימוש בשנה הנוכחית.
טיקטוק (Tiktok) שומרת על אחוזי שימוש גבוהים ועל עלייה מתונה של שני אחוזים בהשוואה למדד של אשתקד, עם 59 אחוזי שימוש השנה. עם זאת, אחוזי השימוש היומיומיים בטיקטוק ירדו בהשוואה לשנת 2025, כאשר בשנת 2026 מדווחים רק 34% על שימוש יומיומי – ירידה של 21% אחוז (השימוש היומיומי בשנת 2025 עמד על 55%).
X, לינקדאין (Linkedin) וטלגרם (Telegram) בירידה באחוזי השימוש בישראל – רשת X מתדרדרת זו השנה השנייה ברציפות עם ירידה של 3% בשימוש הכללי, בהמשך לירידה של 5% בהשוואה בין השנים 2024-2025. טלגרם גם היא רושמת ירידה של 4% שימוש בשנת 2026, בהשוואה לשנת 2025. לינקדאין של חברת מיקרוסופט (Microsoft), אשר בשנה שעברה רשמה עלייה של 2% בהשוואה לשנת 2024, עומדת השנה על 32 אחוזי שימוש – ירידה של 4% מהשנה שעברה.
ברמת השימוש היומיומי, טוויטר ולינקדאין עומדות על אחוזים נמוכים במיוחד, עם 8% ו-6% בהתאמה. בטלגרם, השימוש היומיומי מעט גבוה יותר עם 27%.

נתחי השוק והיקפי שימוש בכלי GenAI בישראל
בכל האמור לטכנולוגיה שמשגעת את העולם וטורפת כבר מזה תקופה את קלפיו –
ChatGPT נמצא במקום ה-1 – עם 88% – הצ'אטבוט של חברת OpenAI שומר על המקום השני בשימוש כללי בישראל – עם עלייה של 3% בהשוואה לנתוני 2025, מתוכם 35% מהנסקרים שדיווחו על שימוש יומיומי בשירות. בשימוש היומיומי, מדובר בירידה של 11 אחוזים בהשוואה לשנת 2025.
גם בשכבות הגיל הצעירות יותר בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 18-34) ChatGPT הוא שירות הבינה המלאכותית הנפוץ ביותר, והפערים אף מתרחבים עם 90% שימוש כללי. לעומת זאת, בקרב בני ה-55+ נרשמו 82% שימוש בלבד בשירות זה.
מקום ה-2 – ג'ימיני (Gemini) – השירות שפיתחה גוגל מציג 73% שימוש – עלייה משמעותית בהשוואה לשנה שעברה (עם 49% שימוש), אך זו עדיין מציבה אותו במקום השני בטבלת השימושים בשירותי בינה מלאכותית. בני ה-18-34 מדווחים על 79% שימוש בג'ימיני.
במקום ה-3 – קופיילוט (Copilot) שבבעלותה של חברת מיקרוסופט, עם 28%. מדידה זהה לזו שנרשמה בשנת 2025.

"הנתונים מראים כיצד מתעצבת סביבת המידע שלנו"
כחלק מהסקר העדכני, שמתקיים השנה חודשים בודדים לפני הבחירות, נשאלו המשיבים גם האם הם חושבים כי ישתמשו בכלי בינה מלאכותית, או בשירות מקוון אחר, כדי להחליט איך להצביע בבחירות הקרובות. הנתונים מראים כי רבע מהציבור הישראלי (25%) שוקל בחיוב, או מתכוון, להשתמש בשירותים אלו לצורך קבלת החלטה לקראת הבחירות.
הפער המגזרי הוא הממצא הבולט ביותר, כאשר בחברה הערבית ניכרת פתיחות גבוהה הרבה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הלא-יהודית לשימוש בכלים אלו, עם פער של 17.4 נקודות האחוז (22.2% בחברה היהודית לעומת 39.6% בחברה הערבית).
ד"ר אסף וינר וירדן אמיר, עורכי המחקר של איגוד האינטרנט הישראלי: "הנתונים שלנו מבהירים עד כמה השירותים הדיגיטליים והרשתות החברתיות הפכו בשלב זה אינהרנטים לחייהם של הישראלים והישראליות. הרשתות החברתיות המרכזיות – פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק – ממשיכות להציג צמיחה איטית ובטוחה משנה לשנה, ובמקביל יש לשים לב לחדירה המשמעותית של שירותי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית – טכנולוגיה חדשה באופן יחסי – להרגלי השימוש היומיומיים של הישראלים, ולשימוש הכמעט אבסולוטי והיום-יומי ב-ווטסאפ כפלטפורמה המרכזית למסרים מידיים. הנתונים מראים כיצד מתעצבת סביבת המידע שלנו, ומלמדים כי האופנים לצריכתו של המידע והדרכים להעברתו במרחב המקוון משתנים בקצב גבוה – הישראלים מאמצים במהירות ובעקביות טכנולוגיות חדשות ומתמידים להשתמש באילו שמשרתות אותם לצרכיהם".
דיון מעמיק בתוצאות המחקר יתקיים בכנס "40 שנה לאינטרנט בישראל", שיערוך איגוד האינטרנט הישראלי ב-3.6 בספרייה הלאומית, בהשתתפות פרופ' אמנון שעשוע, מנכ"ל מובילאיי (Mobileye); פרופ' יוסי מטיאס, ראש מחלקת מחקר בגוגל העולמית, ואחרים.











תגובות
(0)