הקרינה הבלתי נראית שבתוך הרכב: אתגר חדש בעידן החשמלי

מהפיכת הרכב החשמלי וההיברידי נתפסת בצדק כמהפכה סביבתית, טכנולוגית וכלכלית. היא מפחיתה זיהום אוויר, מצמצמת תלות בדלקים פוסיליים ומקדמת חדשנות בתחבורה. אך לצד היתרונות הברורים, הולכת ומתבררת תופעה נוספת, שקטה ופחות מדוברת: חשיפה לשדות מגנטיים (EMF) בתוך הרכב.

בניגוד לקרינה אלקטרומגנטית בתדרי רדיו – כמו Wi-Fi או טלפונים סלולריים – שמוכרת בעיקר בהשפעתה התרמית, כאן מדובר בקרינה מגנטית בתדרים נמוכים, הנוצרת מזרמים חשמליים גבוהים, אשר משפיעה על המנגנונים הביולוגיים בגוף האדם, כגון מערכת העצבים. ברכבים חשמליים והיברידיים זרמים אלה מופיעים בעיקר במערכות ההנעה, בסוללות, בממירים ובכבלי הכוח – שלעיתים ממוקמים ממש מתחת למושבי הנוסעים.

מחקרים רפואיים מצביעים על קשרים אפשריים בין חשיפה ממושכת לשדות מגנטיים בתדר נמוך לבין השפעות בריאותיות שונות. לוקמיית ילדים היא הקשר הנחקר והמוכר ביותר, ולצידה נחקרים כיום אפקטים נוספים כמו השפעה על הריון, התפתחות עוברית ותהליכים נוירולוגיים ארוכי טווח. חשוב להדגיש: לא מדובר בפאניקה, אלא בשדה מחקר פעיל, שמחייב זהירות, שקיפות וניהול סיכונים מושכל.

הנושא הופך לרלוונטי במיוחד בעשור האחרון. רכבים מודרניים כוללים יותר ויותר מערכות מבוססות זרמי AC, מערכות עזר חכמות, טעינה מהירה ומערכות הנעה חזקות – כולן מגבירות את פוטנציאל החשיפה לשדות מגנטיים. בפועל, בדיקות שונות מראות שונות גבוהה מאוד בין דגמי רכבים – גם בתוך אותה קטגוריה – כתלות בתכנון, במיקום הכבלים ובהשקעה של היצרן בנושא.

יצרניות הרכב מודעות לבעיה, אך נכון להיום רבות מהן מסתפקות בעמידה בסטנדרטים פנימיים ולא מחייבים. חלקן משקיעות משאבים משמעותיים בצמצום הקרינה, ואחרות פחות – מה שמעמיק את הפערים בין הרכבים. הרגולציה הגלובלית עדיין אינה אוסרת שימוש ברכבים בעלי רמות קרינה גבוהות, אך כן מכירה בסיכון ומחפשת דרכים לעודד טיפול מונע.

כך, למשל, סין – מעצמת הרכב הגדולה בעולם – החלה לדרג רכבים לפי מדד של EMF Score, ולהציג לצרכן ציון קרינה. המטרה אינה להוריד רכבים מהכביש, אלא לייצר תמריץ שוקי: שקיפות שתגרום ליצרנים להשקיע יותר בתכנון בטוח. מגמה זו צפויה לחלחל גם לקוריאה ובהמשך לאירופה.

בישראל, הדיון עלה כבר לפני כעשור בוועדה בין־משרדית של מומחים. ההמלצה המרכזית הייתה דומה: לאכוף שקיפות ולאפשר לצרכן לקבל מידע נגיש, בדומה לדירוג זיהום אוויר או מבחני ריסוק. כיום, כאשר השונות בין הרכבים גבוהה מאי פעם, ההמלצה הזו הופכת לרלוונטית מתמיד. ואכן לאחרונה, לאור ריבוי הולך וגובר של רכבים חשמליים על כבישי ישראל, הנושא שוב עלה לדיון.    מבחינה טכנולוגית, האתגר אינו פשוט: פתרונות שמרניים כמו סיכוך כבד או הרחקת כבלי כוח ממושבי הנוסעים מייקרים משמעותית את תכנון הרכב. לצד זאת מתפתחות גם שיטות חדשניות וחסכוניות יותר – למשל, טכנולוגיות לביטול שדות מגנטיים באמצעות יצירת שדה נגדי, בדומה לעיקרון של ביטול רעשים באוזניות. על רקע המורכבות הזאת והצורך בהסדרה ברורה, בשבועות האחרונים הוגשה הצעת חוק לדירוג רמות הקרינה של רכבים חשמליים והיברידיים, בהתאם להמלצות הוועדה ובתמיכת חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית. בעקבות ההצעה התקיים דיון מהיר בוועדת הכלכלה של הכנסת, ומשרד התחבורה הונחה להוביל את הסדרת הנושא.

בסופו של דבר, המעבר לרכב חשמלי והיברידי הוא מהלך חיובי ובלתי נמנע. השאלה אינה האם לעצור אותו – אלא כיצד לנהל נכון את הסיכונים הנלווים. שקיפות, רגולציה חכמה וחדשנות טכנולוגית יאפשרו ליהנות מהיתרונות מבלי להתעלם מהקרינה הבלתי נראית שמתחת למושב.

הכותב הוא ממייסדי SafeFields.