בעקבות החלטת הממשלה: איך ייראו חוות השרתים של העתיד בישראל?

הממשלה החליטה בתחילת השבוע להכיר בחוות שרתים כתשתית לאומית. ההחלטה כללה כמה סעיפים ,שאם הם יתממשו, הם יעצבו את מפת חוות השרתים בישראל.

בממשלה רואים בכך, לפחות לפי ההודעה שלה, "אינטרס לאומי עליון" של מדינת ישראל, ואומרים שההכרה בחוות שרתים, "שהן הבסיס למהפכת ה-AI", כמתקני תשתית שיתוכננו בוועדה לתשתיות לאומיות תאפשר להאיץ משמעותית את הקמתן, לקצר לוחות זמנים ולהסיר חסמים, "בדרך להפיכת ישראל למובילה עולמית בבינה מלאכותית".

החלטת הממשלה באה בעקבות דו"ח ביניים של ועדה בין משרדית, שבדקה את סוגיית צריכת האנרגיה על ידי חוות השרתים אל מול היכולת של חברת החשמל לספק את הביקושים. המסקנה העיקרית שהופיעה בדו"ח היא שבתוך כמה שנים, היקף ייצור החשמל כיום לא יוכל לענות על הביקושים, וכדי שזה יקרה, יש צורך בבניית תחנות כוח. אלא שבמדינת ישראל, בנייתן של התחנות האלה עלולה לקחת עד 12 שנים.

מה אומרים בשוק?

שני מנכ"לים של חברות שמפעילות חוות שרתים גדולות בישראל – רוני שדה, מנכ"ל MedOne, ואלי משה, מנכ"ל בינת דאטה סנטרס – מתייחסים להחלטת הממשלה ומספרים כיצד הם מתמודדים עם האתגר.

שדה מברך על החלטת הממשלה ואומר שהיא "החלטה נכונה, שהייתה צריכה להתקבל מזמן". לדבריו, "הפערים בין קצב הגידול המהיר של חוות השרתים והתקדמות הטכנולוגיה לבין היכולת לספק את האנרגיה הם לא בעיה רק של ישראל, אלא בעיה עולמית, ויש מדינות שבהן החלו להיערך לזה מבחינה רגולטורית".

בישראל, לדבריו, הבעיה מוכרת לאנשי המקצוע בתחום כבר כמה שנים, אבל פריצת הבינה המלאכותית והקצב המהיר של שילובה הפתיעו את השוק, ולכן חשוב שהממשלה נדרשה לנושא. שדה ציין כי גם דרישות השוק משתנות, ואיתן צרכי האנרגיה. "אם פעם, כדי להקים חוות שרתים היה צריך 10 מגה-וואט, כיום מדברים על 50 מגה-וואט וצפונה – מה שיוצר פער בין קצב הגידול ליכולת לספק את הביקוש".

רוני שדה, מנכ"ל MedOne. צילום: פיני סילוק

לדבריו, ככל שמדובר בחוות השרתים ש-MedOne מפעילה ובאלה שהיא בונה כעת, לא צפויה בעיה באספקת החשמל. "לכולם יש התחייבויות מחברת החשמל לגבי היקפי אספקת החשמל, כולל לנו, כך שאני מאמין שהממשלה תעמוד בהחלטה שלה. אני לא מודאג".

חלק מהסעיפים בהחלטת הממשלה מייצרים מציאות חדשה במפת חוות השרתים, ולדברי שדה זהו צעד מתבקש. כך, למשל, הסעיף שמדבר על כך שחוות שרתים חדשות יוקמו מעתה רק בפריפריה הצפונית והדרומית. הוא אמר כי "כיום, מרבית חוות השרתים נמצאות באזור המרכז. כניסת מערכות AI לתפעול חוות השרתים מסייעת לעשות זאת בצורה יעילה יותר, כך שהמיקום הגיאוגרפי של החווה לא קריטי. זאת ועוד, המעבר או ההקמה של חוות השרתים בפריפריה יאפשר שימוש באנרגיה סולרית, אנרגיות ירוקות בכלל וטכנולוגיות חדשות, שיצמצמו את התלות בחברת החשמל".

אולם, המהפכה האמיתית, לדעת שדה, תהיה בכך שבעתיד הלא רחוק יוקמו לצד חוות השרתים תחנות כוח שיוכלו לספק את החשמל הדרוש להפעלתן עצמאית. "יש כבר דיבורים על הנושא, וזה ילך ויתפתח בארץ", אמר. "זה מותנה במציאת קרקע ייעודית, שאפשר לבנות עליה תחנת כוח, וקירבה לקווי מתח עליון, שיאפשרו לחוות השרתים להמיר את האנרגיה ישירות, מבלי להיות תלויים בקווי הולכה". יש בהחלטת הממשלה סעיף שעוסק בזה: הקמת פארקי אנרגיה, שעל שטחם יוקמו חוות שרתים, שיקבלו משם את מקורות האנרגיה שלהם. יש בכך תרומה משמעותית לקידום הפריפריה על ידי הקמת מוקדי תעסוקה באזורים אלה.

כניסת ה-AI לתוך חוות השרתים מעמידה את אלה שיש להן תשתיות ישנות בפני אתגר – כיצד להתאים את עצמן לטכנולוגיה החדשה. באשר ל-MedOne, שדה אמר כי "בכל חוות השרתים שהקמנו בתקופה האחרונה יש תשתיות שמוכנות לשילוב AI".

קונים חשמל אבל לא משתמשים בו

משה מצביע על הפער בין הביקוש לחשמל עבור חוות שרתים להיצע הקיים: "מיפוי הדאטה סנטרים בישראל מגלה שיש כיום בארץ מרכזי נתונים בהיקף של 800 מגה-וואט דאטה סנטרים – חלקם פועלים וחלקם בתהליכי בנייה. אותם יזמים שיוצאים לבנייה קונים קרקע, וכן חשמל בחברת החשמל, אבל לא תמיד הם מתחילים לבנות מיד, וגם כשהם עושים זאת, הם מתחילים לחפש את הלקוחות ולא צורכים את החשמל ששוריין להם. בכך הם תוקעים את כל השרשרת".

לדבריו, "ההבדל בין אותם יזמים לחברה כמו שלנו הוא שאנחנו מתחילים לבנות כי אנחנו יודעים שיש לקוחות, ולא מחכים שהם יבואו אחרי שנבנה. כמובן שאנחנו משריינים את המגה-וואטים שנצטרך".

ככלל, ציין, ידוע שרמת ניצול החשמל בחוות השרתים לא מגיעה למקסימום כבר מהיום הראשון. "אם חוות שרתים משריינת, נניח, 32 מגה-וואט, היא מגיעה לכמות הזאת בשלבים, כי בדרך כלל, הניצול של הלקוחות הוא לא בבת אחת. או אז נוצר מצב שחברת החשמל אמנם שריינה לחווה המסוימת את החשמל, אבל היא לא נהנית מזה, כי הבעלים של החווה לא צורך חשמל ולא משלם", אמר.

אלי משה, מנכ"ל בינת דאטה סנטרס. צילום: ניב קנטור

גם משה מתחבר לסעיף בהחלטת הממשלה לגבי הקמת חוות שרתים בפריפריה. אלא שבינת דאטה סנטרס לא חיכתה לממשלה: קרן נוי, שמשקיעה במיזם הדאטה סנטרים של בינת, כבר בונה חוות סולריות ומתקני אגירה בצפון ובדרום. "יצאנו לתהליך של אגירת אנרגיה בשתי חוות שרתים שאנחנו מקימים בקיבוצים בעוטף עזה, ועוד אחת בצפון", סיפר. "הקיבוצים הוסיפו לנו 25 דונם ואנחנו מקימים שם חוות שרתים בהיקף כולל של 128 מגה-וואט – 64 מגה-וואט לכל חווה. זה אומר שניצור הלימה בין המטרות שהממשלה הציבה".

בנוסף, גם הוא סבור שהבינה המלאכותית מייצרת אתגרים מורכבים לחוות השרתים. "אין ספק שבניית חוות שרתים שיהיו לצידן תחנות כוח שיספקו להן את החשמל היא הפתרון המסתמן. מי שרוצה לבנות כיום חוות שרתים שמספקת 128 מגה-וואט – אין סיכוי שהוא יקבל את זה מחברת החשמל", אמר.

משה ציין שהקמת תחנת כוח כרוכה בעלויות של מאות מיליוני דולרים, שבעלי חוות השרתים לוקחים על עצמם. במקרה של בינת דאטה סנטרס, מדובר בגב ובתמיכה של קרן נוי.